ביאור:מופת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מופת = מעשה על-טבעי[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מופת

מופת הוא נס, מעשה או אירוע שחורג מחוקי הטבע, למשל:

  • מלכים א יג ג: " "ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר ידוד הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו..." "והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר ה'" ".
  • (יואל ג ג): "ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן. השׁמשׁ יהפך לחשׁך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא."
  • דברי הימים א טז יב, (תהלים קה ה): "זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו"

(ע"פ מלבי"ם) .

לפי פירוש זה אפשר להסביר את הפסוקים:

  • (תהלים עא ז): "כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז": הרבים חשבו שהגבורה של דוד היא על-טבעית ( מלבי"ם ) .
  • (זכריה ג ח): "שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה...": אנשים שראויים שיעשה להם נס, או אנשים שכבר נעשה להם נס (רד"ק) .

קצת יותר קשה להסביר את הסיפורים על יחזקאל:

  • יחזקאל יב א: "ויהי דבר-ה' אלי לאמר ' בן-אדם! בתוך בית-המרי אתה ישׁב, אשׁר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשׁמע ולא שׁמעו, כי בית מרי הם. ואתה בן-אדם עשׂה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל-מקום אחר לעיניהם, אולי יראו כי בית מרי המה. והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם, ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה. לעיניהם חתר-לך בקיר והוצאת בו. לעיניהם על-כתף תשׂא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את-הארץ כי- מופת נתתיך לבית ישׂראל'. ואעשׂ כן כאשׁר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי-לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על-כתף נשׂאתי לעיניהם.
ויהי דבר-ה' אלי בבקר לאמר 'בן-אדם! הלא אמרו אליך בית ישׂראל בית המרי מה אתה עשׂה? אמר אליהם כה אמר ד' ה' הנשׂיא המשׂא הזה בירושׁלם וכל-בית ישׂראל אשׁר-המה בתוכם. אמר אני מופתכם כאשׁר עשׂיתי כן יעשׂה להם בגולה בשׁבי ילכו. והנשׂיא אשׁר-בתוכם אל-כתף ישׂא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשׁר לא-יראה לעין הוא את-הארץ. ופרשׂתי את-רשׁתי עליו ונתפשׂ במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשׂדים ואותה לא-יראה ושׁם ימות. וכל אשׁר סביבתיו עזרה וכל-אגפיו אזרה לכל-רוח וחרב אריק אחריהם. וידעו כי-אני ה' בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות. והותרתי מהם אנשׁי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את-כל-תועבותיהם בגוים אשׁר-באו שׁם וידעו כי-אני ה'."
  • יחזקאל כד טו: " "ויהי דבר-ה' אלי לאמר 'בן-אדם הנני לקח ממך את-מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך. האנק דם מתים אבל לא-תעשׂה פארך חבושׁ עליך ונעליך תשׂים ברגליך ולא תעטה על-שׂפם ולחם אנשׁים לא תאכל'. ואדבר אל-העם בבקר ותמת אשׁתי בערב ואעשׂ בבקר כאשׁר צויתי. ויאמרו אלי העם 'הלא-תגיד לנו מה-אלה לנו כי אתה עשׂה?'. ואמר אליהם 'דבר-ה' היה אלי לאמר. אמר לבית ישׂראל כה-אמר ד' ה' הנני מחלל את-מקדשׁי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשׁכם ובניכם ובנותיכם אשׁר עזבתם בחרב יפלו. ועשׂיתם כאשׁר עשׂיתי על-שׂפם לא תעטו ולחם אנשׁים לא תאכלו. ופארכם על-ראשׁיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם אישׁ אל-אחיו. והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשׁר-עשׂה תעשׂו בבאה וידעתם כי אני ד' ה'.
" "ואתה בן-אדם הלוא ביום קחתי מהם את-מעוזם משׂושׂ תפארתם את-מחמד עיניהם ואת-משׂא נפשׁם בניהם ובנותיהם. ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשׁמעות אזנים. ביום ההוא יפתח פיך את-הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי-אני ה'." "

בשני המקרים, נראה שהמילה אות מתאימה יותר ( אות = אמצעי המחשה ). אך ייתכן שאצל הנביא יחזקאל, העיקר הוא לא ההמחשה אלא ההוכחה - הוכחה לאמיתות הנבואה (כמו שנאמר כבר בתחילת הספר - יחזקאל ב ה - "והמה אם-ישׁמעו ואם-יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם"; וכמו שנאמר כאן "וידעו כי אני ה'"). לכן, מודגש דווקא הצד העל-טבעי במעשיו של הנביא - בכך שהנביא חוזה מראש במדוייק את אופן ההתנהגות של בני-ישראל לאחר החורבן.

פירושים נוספים[עריכה]

יש מפרשים ש"מופת" הוא כל מעשה שנועד לשכנע - מלשון "פיתוי" (רש"ר הירש על בראשית א יד) .

  • פירוש זה מתאים לחלק מהפסוקים הנ"ל, אך לא לכולם. הפירוש של מלבי"ם מתאים יותר.

פסוקים נוספים ניתן למצוא במאמר אות - מופת .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-04.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מופת - מעשה על-טבעי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/moft