ביאור:מ"ג ויקרא כ טו
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ:[עריכה]
ואת הבהמה תהרגו. אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא מפני שבאה לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל. ק"ו לאדם שיודע להבחין בין טוב לרע וגורם רעה לחבירו לעבור עבירה. כיוצא בדבר אתה אומר (דברים יב) אבד תאבדון את כל המקומות הרי דברים ק"ו ומה אילנות שאינן רואין ואינן שומעין על שבאת תקלה על ידם אמרה תורה השחת שרוף וכלה. המטה את חבירו מדרך חיים לדרכי מיתה על אחת כמה וכמה:
ואת הבהמה תהרוגו. שלא תחטיא אחר ויש אומרים להסתיר הקלון:
ואת הבהמה תהרגו. פירש רש"י ז"ל אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא מפני שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמרה תורה תסקל, קל וחומר למי שיודע להבחין בין טוב לרע וגורם תקלה לחברו לעבור עברה על אחת כמה וכמה. כיוצא בדבר אתה אומר (דברים יב) אבד תאבדון את כל המקומות, קל וחומר ומה האילנות שאינן רואין ולא שומעין על שבאה תקלה על ידן אמרה תורה השחת שרוף וכלה, המתעה חברו על אחת כמה וכמה:
[מובא בפירושו לדברים פרק כ"ב פסוק כ"ו] כי כאשר יקום איש על-רעהו וכו'. אין זה כענין הבהמה הנרבעת שכתב בה "ואת-הבהמה תהרגו" (ויקרא כ, טו), כי אמנם הבהמה לא התקוממה כלל. אבל זו שהיתה תחלתה באונס, והתקוממה כפי יכלתה, הנה קרה לה כמו שקרה לנרצח שנעבדה בו עברה נגד רצונו, לפיכך אין לה בחטא ענין כלל.