ביאור:מ"ג ויקרא יא כ
כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:[עריכה]
שרץ העוף. הם הדקים הנמוכים הרוחשין על הארץ כגון זבובים וצרעין ויתושין וחגבים:
שרץ העוף. הן הדקין הנמוכים ורוחשין על הארץ, כגון זבובין וצרעין ויתושין וחגבים. לשון רש"י. ואיננו נכון אצלי, כי לא יקרא העוף שרץ בעבור קטנו, ולא יהיה שמו עוף סתם בעבור גודל גופו. והעטלף קטן הרגלים, ורבים ממיני הארבה אשר רגליו גדולים ממנו, ולמה לא יקרא שרץ העוף כהם: אבל שרץ העוף פירושו בצדו "ההולך על ארבע", כי כל עוף שילך על שני רגלים צוארו זקוף וראשו למעלה וסומך על כנפיו ומעופף תמיד, ולכן יקרא עוף כנף ועוף סתם. אבל בעלי ארבעה רגלים הולכים נמוכים, וצוארם וראשם למטה כשרצים, ולכך יקראו שרץ העוף, כאשר פירשתי בסדר בראשית (א כ). וכן חזר כאן ופירש, כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם, ופירושו, כאומר כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים בלבד ואין לו כרעים הנזכרים שקץ הוא לכם:
וכל שרץ קטן שיעוף פעם ופעם הולך על ארבע שקץ:
ומדרשו בתורת כהנים (פרק ה י) רבי אומר וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים, הא אם יש לו חמש טהור.
והנה אין בפרשה הזו בשרץ העוף אלא מצות עשה. אבל במשנה התורה (דברים יד יט) נאמרה בו אזהרה, וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו, משם לוקים עליו: