ביאור:מ"ג ויקרא טז לא
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם[עריכה]
שבת שבתון. יש אומרים שביתה לנפש ולגוף ואחרים אמרו שהוא שביתת השביתה שאין למעלה ממנה ושניהם שמות פעם יבא זה קודם זה והם שוים ואינו רחוק:
[מובא בפירושו לפסוק ל'] ורז"ל (יומא פה) דרשו, דווקא עבירות שלפני ה' דהיינו שבין אדם למקום יו"כ מכפר אבל לא העבירות שבין אדם לחבירו, ע"כ נאמר ועל כל עם הקהל יכפר ר"ל דווקא כשנעשו קהילה אחת להיות באגודה אחת להיות שכם אחד לעבוד את ה' אז הקב"ה מקבל תשובתם ולא בזמן שחלק לבם, ולפי שמדרך העולם שביום כיפור מבקשין מחילה זה מזה ולמחרתו חוזרים לסורם ע"כ נאמר (שמות לה א) ויקהל משה למחרת יו"כ עשה אותם קהילה אחת כדי שיהיו כן כל ימות השנה, ולפי שכל דברי ריבות נמשכים מן העסקים שבין אדם לחבירו על כן ישב לשפוט את העם למחרת יום כיפור כי עי"ז יהיו קהילה אחת וכל העם על מקומו יבא בשלום. ומטעם זה נקרא יום זה שבת שבתון. כי ביטול העסקים והשביתה סבה גדולה אל השלום, וכפל השביתה לפי שכל אדם יש לו המייה ותנועה חיצונית ופנימית. החיצונית ע"י כלי המעשה בכל מלאכה, והפנימית באה מן החלב והדם ההומים אחר בקשת התאוות, וביום השבת אינו נח כי אם מן החיצונית, וביום קדוש זה הוא נח משתיהם כי אין גם אכילה ושתיה ע"כ נקרא שבת שבתון.
[עיין בפירושו לפסוק אחר, המובא גם בפסוק זה, תחת הכותרת "מהו לשון "שבתון"?"]
[מובא בפירושו לדברים פרק ל"ב פסוק י'] ולשון אישון על שם קטנות הצורה, וכן (ויקרא טז) שבת שבתון, כי שבת נאמר על עיקר היום ושבתון נאמר על התוספת, והוא לשון הקטנה, וכן לשון אמנון (שמואל ב יג) האמינון:
כי ביום הזה יכפר. והטעם שתצטרכו עם זה גם לשביתה וענוי הוא, כי אמנם הכהן בעבודתו יכפר בלבד, וענין הכפור הוא הקטנת החטא והכנתו לקבל סליחה. לפני ה' תטהרו. אבל השגת הטהרה והסליחה הגמורה תהיה "לפני ה'" בלבד, וזה בוידוי ותשובה, שהוא לבדו ידע אמתתם, ובשביל כך שבת שבתון היא לכם. על היפך "הן ביום צומכם תמצאו חפץ" (ישעיהו נח, ג).
חֻקַּת עוֹלָם:[עריכה]
חקת עולם. וגם בזמן שאין בית המקדש קיים תשמרו שביתה וענוי.
חקת עולם. להתענות: