ביאור:מ"ג ויקרא טז כו
וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם[עריכה]
מדוע על המשלח לעשות דברים אלו?
אור החיים
[מובא בפירושו לפסוק י'] (...) ותמצא שצוה ה' שהמשלחו טמא ויכבס בגדיו ורחץ בשרו במים כדין טמא מת:
מהו "עזאזל"? [עיין בפסוק ח' תחת הכותרת "פירוש עזאזל"]
אור החיים
והמשלח וגו' לעזאזל. צריך לדעת מה הוא עזאזל ורז"ל (יומא סז:) פירשו עז וקשה. ויש בזה הרבה דרשות על כל פנים אין הדעת מתישבת. ויאורו עיני בדברי אנשי אמת שונין בש"ע נהורים של תורה שאמרו (זוהר ח"ב קנז.) כי המדבר החרוב הוא מקום ס"מ הרשע, וכפי זה בחינת זו תקרא מדבר, ותקרא עזאזל, ותקרא עוזא ועזאל, שאמרו ז"ל שלהם ירמוז שם זה, ואולי כי התיבה תגיד זה על זה הדרך עז אזל פירוש מקום של אותם שאזל ואסף עז פארם. או על זה הדרך עזא ז"ל פירוש מקום של כח הזל ההוא לשון זילות ופחיתו' כי ס"מ הוא למטה במדרגה מכל משרתי עליון:
וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה:[עריכה]
האם הוא לא חייב להמתין עד הערב?
אבן עזרא
ורחץ את בשרו במים. ודי לו כי לא יטמא עד הערב: