ביאור:מ"ג ויקרא טז כח

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

ויקרא טז · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה:

כאן התורה מצווה על השורף, ובפסוק הקודם דיברה על שורפים. על מי חובה לרחוץ?

רמב"ן

[מובא בפירושו לפסוק כ"ז] ואמר הכתוב "ושרפו" בלשון רבים, ללמד שאם נתעסקו רבים בשריפה, אחד מביא את האור ואחד מסדר עצי המערכה ואחד מבעיר את האש, לא יטמאו בגדים, אלא המצית את האור בפרים עצמם משיציתנו ברובו, ולכך חזר ואמר בלשון יחיד, "והשורף אותם":

אבן עזרא

[מובא בפירושו לפסוק כ"ז] ושרפו. הכהנים וכל אחד מהשורפים ירחץ במים ומיד יבא אל המחנה והעד שאמר ואחרי כן יבא אל המחנה כי מה צורך לאמרו: