ביאור:מ"ג ויקרא טז יד
וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה
[עריכה]והזה באצבעו. הזאה אחת במשמע:
היה נראה לנו כי על פני הכפרת ולפני הכפרת כמשמעו והמעתיקים אמרו כי על פני הכפרת הוא על בין הבדים ולפני הכפורת ידוע מדבריהם והוא אמת:
וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ:
[עריכה]ולפני הכפרת יזה שבע. הרי אחת למעלה ושבע למטה:
היה נראה לנו כי על פני הכפרת ולפני הכפרת כמשמעו והמעתיקים אמרו כי על פני הכפרת הוא על בין הבדים ולפני הכפורת ידוע מדבריהם והוא אמת:
ולפני הכפרת יזה שבע פעמים. למה מזה אחת למעלה ושבע למטה, כי די לתחתונים שיהיו אחד מז' בעליונים. וכן אמר דוד (תהלים קמח) ז' הללו את ה' מן השמים ואחד הללו את ה' מן הארץ, וכן משה לא הזכיר השם באזינו (דברים לב, ג) אלא לאחר כ"א תיבות. אמר די שאהיה אחד משבעה במלאכים שמזכירים השם אחר ג' תיבות. י"ו הזאות על הכפורת כנגד י"ו בריתות שנכרתו בסיני. וי"ו על הפרוכת נגד י"ו שבאהל מועד. וי"ו על המזבח הזהב עם שיירי הדם שעל המזבח החיצון כנגד י"ו שבערבות מואב. והיינו דכתיב (שמות כד, ח) דם הברית. וה' טבילות. כנגד ה' עבודות שמשנה חוץ לפנים ומפנים לחוץ, וכנגד ה' תפלות וכנגד ה' פעמים מלך הכבוד שבמזמור לה' הארץ ומלואה (תהלים כד). ובאת לכפר על הנפש שיש לה ה' שמות. ויו"ד קידושין כנגד עשרה פעמים שמזכיר ה' בו ביום. ובפרשה י' פעמים ה' עד תטהרו (פסוק ל). וכ"ד כפרות כתובים בענין יום הכפורים בואתה תצוה ובהר סיני וכאן ובאמור אל הכהנים ובפנחס, לכפר על כ"ד עבירות שביחזקאל (טז) בפרשת הודע את ירושלים וכ"ד עריות הכתובים בזה הסדר:
על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים. היו ההזאות ביום הכפורים שמונה, אחת למעלה ושבע למטה. ובכאן ארמוז לך, אחת למעלה כנגד המעלה הראשונה העליונה הכוללת עמה החכמה והבינה, ושבע למטה כנגד השבעה. ושנינו במסכת יומא פרק הוציאו לו, וכך היה מונה, אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, ואחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. והבן כי כשאמרו אחת הוא השלשה וכשאמרו אחת ואחת, פירוש השלשה והגדולה, וכן כלן עד הסוף. ואמרו שם בגמרא דכולי עלמא מיהת הזאה ראשונה צריכה מנין עם כל אחת ואחת, מאי טעמא, רבי אליעזר אומר כדי שלא יטעה בהזאה, רבי יוחנן אומר אמר קרא ולפני הכפרת יזה שבע פעמים, שאין תלמוד לומר יזה ומה תלמוד לומר יזה למד על הזאה ראשונה שצריכה מנין עם כל אחת ואחת. מאי בינייהו, איכא בינייהו דלא מנה ולא טעה. פירוש שלא מנה הזאה ראשונה עם כלן ולא טעה, ובאור הענין דלרבי אליעזר יצא כיון שלא טעה, ולר' יוחנן לא עשה כלום אף על פי שלא טעה, כיון שלא מנה הראשונה עם כלם. התבונן מה שהיתה כוונת החכמים האלה בטעם מנין ההזאות, והיתה ההזאה בדם: (באגדה במעשה דנבוזראדן) מה דם זה שעליה אמרו לו מדם של יום הכפורים שהיה כהן גדול מזה. לפיכך נתנה על הארון. ולמה נקרא שמה כפרת, שמכפרת על עונותיהן של ישראל: