ביאור:מ"ג בראשית לא לט
הקדמה[עריכה]
טריפה לא וגו'. קשה איך יוצדק לומר בדבר שנטרף לשון הבאה. עוד למה כפל לומר אנכי אחטנה מידי תבקשנה אם הוא היה משלמה מה מקום לבקשה מידו: אכן כוונת יעקב היא לומר בין דבר שהוא חייב בו כפי הדין בין דבר שהוא פטור לקח ממנו לבן, ודקדק לומר טריפה כנגד זאב, ודקדק לומר לא הבאתי כנגד דריסת ארי, וכמו כן תמצא בלשון חכמים במסכת מציעא (צג.) וזה לשונם תנו רבנן שומר שהניח עדרו ובא לעיר ובא ארי ודרס זאב וטרף ע"כ, אמרו לשון טריפה בזאב כי טורף ובורח לצד שמפחד מה שאין כן הארי שבמקום שמוצאה דורסה שם ואוכלה ומניח שם עור ופרש, וכמו כן רמז יעקב שני עניינים באומרו טריפה כנגד זאב, לא הבאתי כנגד ארי שמניח עור ופרש שמניח בדרסה, ואמר אנכי אחטנה כנגד גדר שהוא חייב בו שהוא טריפת זאב כגון זאב אחד שאינו אונס וחייב שומר שכר, (ב"מ ע"ב) ואמר מידי תבקשנה כנגד גדר ב' שהוא דרוסת ארי שאין חיוב על יעקב לשלם שהוא אונס ופטור אלא שהרשע היה מתאלם עליו ומבקש גם את זאת מיעקב, וכפי זה נזרקה רוה"ק בדברי רש"י ז"ל שכתב וז"ל טריפה וכו' על ידי ארי וזאב ע"כ, ויכוין לדברינו ונכון. ואומרו גנובתי יום וגו' נתכוון גם כן בענין נזקי בני אדם שהיה משלם בין מה שהוא חייב השומר שכר בין מה שאינו חייב, והוא אומרו גנובתי יום וגנובתי לילה פי' גנובתי הגניבה לי היתה מגעת גם בצד הפטור:
אנכי אחטנה. מלשון (שופטים כ) אל השערה ולא יחטיא. כלומר נתחייבתי לשלם אותה ואם חסרה לעצמי חסרה, וכן (מ"א א) והייתי אני ובני שלמה חטאים: מידי תבקשנה. האבודה, שאני שומר שכר ואני חייב בה כענין שכתוב (יחזקאל לד) ואת הנדחת לא השיבותם ואת האובדת לא בקשתם, שכן הנביא מוכיח לרועי ישראל במרעיתם ומוכיחן על הדברים שהם חייבים בהם. ויבאר יעקב ההצלחה הגדולה שהיתה לו במקנהו בין מצד שמירתו הגדולה בין מצד הנס, וכן גנובתי יום וגנובתי לילה. אני חייב בה שהרי שומר שכר חייב בגנבה ואבדה כענין שכתוב (שמות כב) ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו. וכן דרשו רז"ל ומה גנבה שקרובה לאונס חייב אבדה לא כ"ש. ובאר יעקב בכאן שהכל היה משלם משלו האבדה והגנבה ואפילו הטרפה שהשומר פטור מן התורה שנאמר (שמות שם) הטרפה לא ישלם היה יעקב משלם:
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ[עריכה]
טרפה. ע"י ארי וזאב:
טרפה לא הבאתי אליך. כלומר שלא אירע בהם שום בהמה שיטרפנה חיה רעה כענין שנאמר (בראשית לז) חיה רעה אכלתהו טרוף טורך יוסף. וכתיב (נחום ב) אריה טורף בדי גורותיו:
אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה[עריכה]
אנכי אחטנה. לשון (שופטים ב) קולע באבן אל השערה ולא יחטיא (מ"א א). אני ובני שלמה חטאים. חסרים. אנכי אחסרנה אם חסרה חסרה לי שמידי תבקשנה:
אנכי אחטנה. תרגומו דהות שגיא ממנינא שהיתה נפקדת ומחוסרת כמו (במדבר לא) ולא נפקד ממנו איש תרגומו ולא שגא:
אחטנה. כמו אחטאנה אני הפסדתי משלי כמו אני ובני שלמה חטאים הרבה אלפין חסרים:
אנכי אחטנה. אם היתה טרפה החטא היה עלי ופרעתי כמוה:
לא הבאתי אליך אנכי אחטנה. טרפה שנטרפה בחטא שלי ושגגתי, אבל הבאתי בלבד טרפה שנטרפה באנס, אף על פי כן מידי תבקשנה. שלא כדין.
[מובא בפירושו לבמדבר פרק ל"א פסוק מ"ט] ולא נפקד. ולא נחסר ותרגומו ולא שגא אף הוא בלשון ארמי חסרון כמו (בראשית לא) אנכי אחטנה תרגומו דהות שגיא ממנינא וכן (שמואל א כ) כי יפקד מושבך. יחסר מקום מושבך. איש הרגיל לישב שם. וכן (שם כ) ויפקד מקום דוד. נחסר מקומו ואין איש יושב שם:
גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה:[עריכה]
גנבתי יום וגנבתי לילה. גנובת יום או גנובת לילה הכל שלמתי: גנבתי. כמו (איכה א) רבתי בגוים שרתי במדינות. (ישעיה א) מלאתי משפט. (הושע יא) אוהבתי לדוש:
גנבתי יום. יו"ד יתירה גנובת יום וגנובת לילה שלמתי כמו רבתי עם שרתי במדינות. אבל גנבתי קמץ פתרונו גניבת שלי:
גנבתי יום. היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי. וכן הוא גנובת יום או לילה מידי תבקשני: