ביאור:מ"ג במדבר ה יט
וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה
[עריכה]והשביע וגו'. ומה היא השבועה אם לא שכב הנקי הא אם שכב חנקי (ס"א לא תנקי) שמכלל לאו אתה שומע הן אלא שמצוה לפתוח בדיני נפשות תחלה לזכות:
וטעם והשביע. שתענה האשה אמן אמן: (...) ויתכן להיות והשביע הראשון בשם והשני באלה כאשר הוא מפורש:
והשביע. שיאמר לה שתקבל עליה שבועת האלה בתנאי זה.
אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ
[עריכה]וטעם אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טומאה. שתי התנאים האלה אחד הם, יאמר אם לא שכב איש אותך שלא שטית טומאה תחת אישך הנקי, כי בעלה שכב אותה ואיש הוא: ויתכן, שיהיה איש חסר הידיעה, יאמר אם לא שכב האיש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך כלל, כי ישביענה על האיש ההוא אשר קנא עליו בפירוש ועל האחרים בכלל. וכן אמרו (סוטה יח.) אמן מאיש זה ואמן מאיש אחר:
אם לא שכב איש אתך. הטעם איש אחר בחזקה: ואם לא שטית. ברצונך
אם לא שכב. עתה. ואם לא שטית טמאה. פעמים אחרות.
ודקדוק שטית סטית טומאה כמו לא תבנה אתהן גזית:
הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה:
[עריכה]הנקי. תהיה נקייה כמו ומות בהר
הנקי. מפני שכבר נאמר "כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא" (שמות כ, ז), באופן שאף על פי שישבע האדם על אמת בשבועת האלה, הנה אם יהיה הדבור בלתי צריך כמו הנשבע על הידוע לא ינקה הנשבע מן האלה. הנה את שגרמת להיות הדבר ספק אצלנו ולחייב עצמך בשבועה זו, היה ראוי שגם שתשבעי על האמת לא תנקי. מכל מקום קבלי את האלות על זה התנאי שתנקי מהם אם לא שטית.