ביאור:מ"ג במדבר ה יג
וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע
[עריכה]ושכב איש אותה. שכן דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה.
ושכב איש. (סוטה כח) פרט לקטן ומי שאינו איש:
אתה שכבת זרע. (יבמות צה) שכיבתה פוסלת אותה ואין שכיבת אחותה פוסלת אותה כמעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו:
שכבת זרע. השכיבה הידועה כי עקרה לזרע:
[מובא בפירושו לויקרא פרק י"ח פסוק כ'] ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע. אמר ר"א כי המשגל לשלשה חלקים נחלק, האחד לפריה ורביה, והשני להקל מלחות הגוף, והשלישי לתאוה הנמשלת לתאות הבהמות. ואמר הכתוב "לזרע", וטעמו אפילו לזרע, והנה היא אסורה לגמרי. ואפשר שאמר "לזרע", להזכיר טעם האיסור, כי לא יודע הזרע למי הוא, ויבאו מזה תועבות גדולות ורעות לשניהם. ולא הזכיר זה בעונש (להלן כ יח), כי אפילו הערה בה ולא הוציא זרע יתחייב, ולכך אמר בסוטה (במדבר ה יג) ושכב איש אותה שכבת זרע, כי בעבור הזרע תהיה קנאתו, וכן בשפחה חרופה (להלן יט כ) הזכיר שכבת זרע, כי האסור בעבור שיוליד זרע מן השפחה: והנכון בעיני, כי בעבור היות אשת עמיתו אסורה לו לגמרי, לא ינקה כל הנוגע בה, (משלי י כט) הוצרך לומר "לזרע", שאם אמר "לא תתן שכבתך" בלבד היה נראה שיזהיר אפילו השוכב עמה לחבק ולנשק, וכאן בחייבי כריתות יזהיר, על כן הוצרך להזכיר שכיבה לזרע, לפרש כי במשגל יזהיר. והוא הטעם בשפחה חרופה שהיא כאשת איש. וכן יאמר באשת איש (להלן כ י) אשר ינאף את אשת רעהו, ולא אמר ישכב כי לא בשכיבה לבד יזהיר:
וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה
[עריכה]ונעלם מעיני אישה. (סוטה כז) פרט לסומא הא אם היה רואה ומעמעם (ס"א ומעלים) אין המים בודקין אותה:
ונעלם מעיני אישה. אף על פי שקדמו כל אלה יקרה שיהיה הדבר "נעלם מעיני אישה", כאלו "תכהינה עיניו מראות", שאם היה יודע ושותק לא היו המים בודקין את האשה כלל, כמו שבארו ז"ל.
ונסתרה. שיעור שתראה לטומאת ביאה:
ונסתרה שלא גלתה היא הדבר ואפילו עד אחד אין בה שתהיה חשודה בעבורו:
[מובא בפירושו לדברים פרק כ"ד פסוק ד'] אחרי אשר הטמאה. לרבות סוטה הנסתרת, לשון רש"י. ופירושו אשה שזנתה תחת בעלה. אבל הסוטה הנסתרת בלבד לא נודע שהיא טמאה ואינו עובר עליה בלאו הזה. וכך מפורש בפרק ראשון של יבמות (יא:), מאי ונסתרה נבעלה, ואמאי קרי ליה נסתרה לישנא מעליא נקט, ושאלו נבעלה בהדיא כתיב בה טומאה (במדבר ה יג) ונסתרה והיא נטמאה, למיקם עלה בלאו:
וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ
[עריכה]ועד אין בה. הא אם יש בה אפילו עד אחד שאמר נטמאת לא היתה שותה:
ועד אין בה. לטומאה אבל יש עדים לסתירה:
ועד אין בה. שזינתה:
ונסתרה. אחר כל אלה ונודע זה לאישה.
וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה:
[עריכה]נתפשה. נאנסה כמו (דברים כב) ותפשה ושכב עמה:
והיא לא נתפשה. לא נאנסה. שאם הסתירוה באונס פטורה:
והיא לא נתפשה. בעדים אנשים או על ידי נשים עד שתהיה חשודה: