ביאור:מ"ג במדבר ה ז
וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ
[עריכה]מי יתוודה?
אבן עזרא
והתודו. איזה מהם שיהיה איש או אשה:
וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ
[עריכה]מהו "אשמו"?
רש"י
את אשמו בראשו. (ב"ק קי) הוא הקרן שנשבע עליו:
רשב"ם
והשיב את אשמו. הקרן
מהו "בראשו" כאן?
אבן עזרא
בראשו. כאשר הוא. לא פחות ממנו:
מדוע התורה עוברת בפיסקה זו ללשון יחיד, הרי הפיסקה הקודמת כתובה בלשון רבים?
אור החיים
והשיב את אשמו. שינה לדבר לשון יחיד הגם שהתחיל לדבר לשון רבים והתודו, לצד שהוידוי שוים הם בו, מה שאין כן האשם אינו בהשואה, לצד שהוא בעולה ויורד כאמור בפרשת ויקרא, וגמר הכתוב לדבר בשיעור זה לשון יחיד, כי אין צורך לשנות לכתוב בענין אחר:
וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו
[עריכה]פירוש. מה על המועל לעשות?
אבן עזרא
וחמישתו יוסף עליו. אם הוא מתודה מעצמו ואם יש עדים עליו יוסף שני חמישיות ומעתיקי הדת אמרו חומש החומש ודעתם רחבה מדעתנו:
וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ:
[עריכה]פירוש
רש"י
לאשר אשם לו. (כתובות טו) למי שנתחייב לו: