ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שקלים/פרק רביעי

ירושלמי שקלים , פרק ד, הלכה א

מתני’: התרומה מה היו עושין בה? ^ד_אלוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, העומר ושתי לחם ולחם הפנים, וכל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ד_א מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה א':

-----------------------------------דף טו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף טו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד א] קרבנות הציבור. ^ד_בשומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף הרוצה מתנדב שומר חנם. ^ד_גאמרו לו, אף אתה אומר שאין באין אלא משל ציבור:

גמ’: תמן תנינן, זמן עצי הכהנים והעם תשעה. מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות? אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלשכה. ^ד_דועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לצבור, וקרבו מהן קרבנות ציבור. והתנו עמהן נביאים שביניהן, שאפילו לשכה מליאה עצים ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן, שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה. אמר רבי אחא רב אחא°, מה שאמרנו שעצים לקרבנות ציבור יכולים לבא מאדם פרטי, ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא היא. דתנן, שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה _{אבל לא מהתנדבות של אדם פרטי שמא לא ימסרם יפה לציבור.} °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף הרוצה מתנדב שומר חנם. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, דברי הכל היא. מה פליגין? בגופו של קרבן _{כמו העומר.} אבל במכשירי קרבן כמו עצים, כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור. תני, ^ד_האשה שעשתה כתונת לבנה כשירה, ובלבד שתמסרנה לציבור. אמר רבי אחא רב אחא°, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף הרוצה מתנדב שומר חינם. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, דברי הכל היא. מה פליגין? בגופו של קרבן _{כמו העומר.} אבל במכשירי קרבן _{כמו בגדי כהונה,} כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור. מתני' פליגא על רבי אחא רב אחא° דתנן. אותן הימים, נוהגין בשעת קרבן ושלא בשעת קרבן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אינן נוהגין אלא בשעת קרבן בלבד _{משמע שלא רק °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אלא אף רבנן מסכימים שעצים לקרבנות ציבור יכולים לבא מאדם פרטי.} ועוד מן הדא דתניא, אמר °רבי אליעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק, אנו היינו מבני סנאה בן בנימין. וחל תשעה באב להיות בשבת, ודחינו אותו למוצאי שבת. ^ד_ווהיינו מתענין ולא משלימין. _{ו°רבי אליעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק ודאי נהג בשיטת חכמים:} תנן, העומר ושתי לחם ולחם הפנים וכל קרבנות הציבור באין מתרומת הלשכה:

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] תמן תנינן, ^ד_זכל קרבנות היחיד והציבור באין מן הארץ ומן חוצה לארץ, מן החדש ומן הישן. ^ד_חחוץ מן העומר ^ד_טושתי לחם, שאין באין אלא מן החדש ומן הארץ. אמר רב חונה רב הונא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל היא. ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר, אין העומר בא מן הסוריא. תמן תנינן, עשר קדושות הן. ^ד_יארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי לחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל היא. ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר אין העומר בא מן הסוריא. תמן תנינן כתיב, ששת ימים תעבוד ובשביעית תשבות, בחריש ובקציר תשבות. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות _{שהרי אין חריש שיש בו מצוה} אף קציר רשות. ^ד_יאיצא קציר העומר שהוא מצוה ומותר לקצור בשבת °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כדעתיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר אין העומר בא מן הסוריא לכן הוא אמר יצא קציר העומר שהוא מצוה וקוצרים אף בשבת. אבל לרבנן שהעומר בא מסוריא אינו דוחה שבת. שהרי אם מותר להביא מסוריה, על כרחך שאין חובה לקצור במוצאי יום טוב ראשון. שהרי לוקח כמה ימים עד שהעומר יגיע מסוריה לירושלים. אם כך ודאי שאינו דוחה שבת. מאן תנא שומרי ספיחין בשביעית, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה? °רבי ישמעאל רבי ישמעאל היא. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, דברי הכל היא. תיפתר בשנת בצורת שלא מצאו בסוריא, שאף לחכמים מביאין אותן מספיחין שבארץ ישראל _{וצריכים להציב שומרים.} ההן עומר, מהו שיזרע בתחילה בשביעית? רב חייא בר אדא רב חייא בר אדא° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°, לא נמצא ^ד_יבכקומץ על השיריים שאינן נאכלין שהרי מה שנזרע בשביעית נאסר באכילה _{יש אומרים שהאיסור דאוריתא ויש אומרים שהאיסור רק דרבנן} אמר ליה, נעשה כחמשה דברים שהן באין בטומאה, ואין נאכלין בטומאה. תנן, שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. כיצד הוא עושה? נוטל מעות מן השולחני, ונותן לקוצרין ולשומרין עד שלא יקרב העומר. ומביא מעות מתרומת הלשכה, ומחללין עליו. וטבות כן? הרי יצא שמשלמים הרבה מאד כסף עבור כמות קטנה של שעורים. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבא רבי אבא°, כל מה שיתן הן הן דמיו משעה הראשונה _{שכל מה שישלמו נחשב השווי האמיתי של העומר.} תנא אף בפתחי אבנים כן. כיצד הוא עושה? נוטל מעות משולחני, ונותן לחוצבין ולסתתין עד שלא תינתן על גבי הדימוס. ומשניתן על הדימוס, ^ד_יגמביא מעות משירי מתרומת הלשכה ומחללין עליה. וטבת כן? הרי רק חלק מהאבנים ישמש לבנין. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם שמואל שמואל (אמורא)° כל מה שיתן הן הן דמיה משעה הראשונה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

2 ד_ב מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ה':

3 ד_ג מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ו':

4 ד_ד מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה ט':

5 ד_ה מיי' פ"ח מהל' כלי המקדש הלכה ז':

6 ד_ו מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה ט':

[ע"ב]

7 ד_ז מיי' פ"ו מהל' איסורי מזבח הלכה ט"ו:

8 ד_ח מיי' פ"ו מהל' איסורי מזבח הלכה ט"ו, מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ה':

9 ד_ט מיי' פ"ח מהל' תמידין ומוספין הלכה ב':

10 ד_י מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה י"ב:

11 ד_יא מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה ו':

12 ד_יב מיי' פי"א מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ':

13 ד_יג מיי' פ"ח מהל' מעילה הלכה ג', מיי' פ"ח מהל' מעילה הלכה ד':

ירושלמי שקלים, פרק ד, הלכה ב

-----------------------------------דף טז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף טז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] מתני’: ^ד_ידפרה ושעיר המשתלח ולשון של זהורית, באין מתרומת הלשכה. ^ד_טוכבש פרה, וכבש שעיר המשתלח, ולשון שבין קרניו, ואמת המים, וחומות העיר ומגדלותיה, וכל צרכי העיר, באין משירי הלשכה. אבא שאול אומר, כבש פרה, כהנים גדולים עושין משל עצמן. מותר שירי לשכה, מה היו עושין בהן? לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות, והשכר להקדש, דברי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, אין משתכרין בשל הקדש ^ד_טזאף לא משל עניים. מותר התרומה, מה היו עושין בה? רקועי זהב ציפוי לבית קודש הקדשים. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר, מותר הפירות _{הרווח ממכירת יינות שמנים וסלתות שהיו קונים במותר שירי הלשכה,} לקיץ המזבח. מותר תרומה, לכלי שרת. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, ^יזמותר תרומה לקיץ המזבח. מותר נסכים לכלי שרת. °רבי חנינה סגן הכהנים רבי חנינה סגן הכהנים אומר, ^יחמותר נסכים, לקיץ המזבח. מותר התרומה לכלי שרת. זה וזה לא היו מודים בפירות שאין _{משתכרים בשל הקדש:}

גמ’: תנן, פרה ושעיר המשתלח ולשון של זהורית, באין מתרומת הלשכה. אמר רבי ישמעאל בר נחמן רבי ישמעאל בר נחמן° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ג' לשונות הן. של שעיר בסלע. ^ד_יטשל מצורע בשקל. ^ד_כשל פרה בשתי סלעים. רבי חוניה דברת חוורין רבי חוניה דברת חוורין° ורבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° אמרו בשם |°רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא, של פרה בשתי סלעים ומחצה. ואית דמפקין לישנא בעשרה זוז _{אותו סכום רק בלשון אחרת שסלע ארבע זוז.} אמר רב יהודא רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ^ד_כאתלמידי חכמים המלמדין את הכהנים הלכות שחיטה, הלכות קבלה, הלכות זריקה, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רבי יצחק בר רדיפה רבי יצחק בר רדיפה° בשם רבי אימי רבי אמי°. מבקרי מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי אחא רב אחא° ורבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא° אמרו בשם רבי שמלאי רבי שמלאי°. ^ד_כבמגיהי ספר העזרה _{יש גורסים ספר עזרא} נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר גידל בר בנימין גידל בר בנימין° בשם רבי אסי רבי אסי°. שני דייני גזילות נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, ^ד_כגנשים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] האורגות בפרוכת, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רב חונה רב הונא° אמר, מתרומת בדק הבית. במאי פליגי? שמואל שמואל (אמורא)° עבד ליה כקרבן, רב חונה רב הונא° עבד ליה כבניין. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. תנא °רבי יהודה גדגדה רבי יהודה גדגדה, הקטרת וכל קרבנות הציבור ^ד_כדבאין מתרומת הלשכה. מזבח הזהב וכל כלי שרת, ^ד_כהבאין ממותר נסכים. ^ד_כומזבח העולה וההיכל והעזרות, באין משירי הלשכה _{מה שנשאר בסוף השנה.} חוץ לעזרות, באין מלשכת בדק הבית. והא תני, אבני המזבח ההיכל והעזרות מועלין בהן? וכי יש מעילה בשיריים? אלא כ°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, מועלין בשיריים. אמר רבי חייא רבי חייא רבה°. כלום אמר °רבי מאיר רבי מאיר, אלא בתוך שנתו שעדיין יש להם שיכות בקרבנות. שאם יגמר הכסף בקופות יקחו מהלשכה. והכא חוץ לשנתו אנן קיימין שהכסף שנשאר נפסל מלהביא בו קרבן. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° תנא °רבי יהודה גדגדה רבי יהודה גדגדה. השלחן והמנורה והמזבחות והפרוכת אם אינם במקומם מעכבים את הקרבנות _{המיוחדות להם. היינו לא ניתן להדליק במנורה או להניח את לחם הפנים.} דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, אין לך דבר שאם אינו במקומו מעכב את הקרבן, אלא הכיור וכנו בלבד. ולא כן רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי רבי יוסי בן חנינה רבי רבי יוסי בן חנינה° תריהון אמרין, כל הן דכתיב נכח מעכב, צלע אינו מעכב. ואמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, ואפילו צלע מעכב. ואמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, ואפי' שימה מעכב. והרי במנורה נאמר את המנורה נכח השלחן. ובשלחן כתיב את צלע השלחן תתן על צלע צפון. ולמה אתה אומר שרק הכיור מעכב? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. כאן בעבודות שבפנים _{כל דבר שנאמר בו נכח או צלע או שימה מעכב.} כאן בעבודות שבחוץ _{רק מיקום הכיור וכנו מעכבים.} תנן, כבש פרה, וכבש שעיר המשתלח, ולשון שבין קרניו, ואמת המים, וחומות העיר ומגדלותיה, וכל צרכי העיר, באין משירי הלשכה _{מה שנשאר בסוף השנה.} אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים. שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה. שהיה כבשה של פרה עומד. ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו, אלא סותרו ובונה אותו משלו. התיב רבי עולא רבי עולא° קומי רבי מנא רבי מנא°. והא תני, °שמעון הצדיק שמעון הצדיק שתי פרות עשה. לא בכבש שהוציא את זו הוציא את זו. אית לך למימר °שמעון הצדיק שמעון הצדיק שחץ היה? מאי כדון _{למה בנו כבש במיוחד?} על שם _{כמו שמצאנו הלכות רבות שעליהם נאמר} מעלה היא בפרה, _{אף זה} סילסול היא בפרה. תני זיזין וכתלים _מעקה היו יוצאין מכאן ומכאן _{משני צדדי הכבש,} כדי שלא יציצו הכהנים ויטמאו: תנן, °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אין משתכרין בשל הקדש ובשל עניים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

14 ד_יד מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה א':

15 ד_טו מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ח':

16 ד_טז טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ט סעיף א':

17 ד_יז מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ט':

18 ד_יח מיי' פ"ז מהל' כלי המקדש הלכה י"ג:

19 ד_יט מיי' פי"א מהל' טומאת צרעת הלכה א':

20 ד_כ מיי' פ"ג מהל' פרה אדומה הלכה ב':

21 ד_כא מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ד':

22 ד_כב מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ז':

23 ד_כג מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ב':

[ע"ב]

24 ד_כד מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה א':

25 ד_כה מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ב':

26 ד_כו מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ח':

-----------------------------------דף יז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף יז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] אלא אם רצה _{קיבל על עצמו} שיהיה ההפסד שלו והשכר להקדש מותר. כהדא בר זמינא, איתפקד גביה מדל  הופקד אצלו רכוש דיתמין. אתא ושאל לרבי מנא רבי מנא° אמר ליה, אין בעית די ההפסדה דידך ^ד_כזואגרה דתרויכון  השכר של שניכם, שרי. רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא°, איתפקד גביה מדל  הופקד אצלו רכוש דיתמין ועביד כן. תנן, °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר, מותר הפירות קיץ המזבח. המשנה המשך לדברי ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל ברישא היא. שנאמר ברישא מותר שירי לשכה, מה היו עושין בהן? לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות, והשכר להקדש, דברי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. דרבי חייא בר יוסף רבי חייא בר יוסף° פתר מתניתא, מותר פירות זו שכר להקדש. ובא °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בסיפא ללמד שאותו שכר הולך לקיץ המזבח. תנן, מותר נסכים לכלי שרת. מותר נסכים זו סאה רביעית. שאם התחייבו הספקים לספק סלתות שלש סאין בסלע, והוזלו, ועמדו ארבע סאין בסלע, היו חייבים לספק להקדש ארבע סאין בסלע. ואותה סאה רביעית היא מותר נסכים. רבי יוחנן רבי יוחנן° פתר מתניתא. מותר פירות זו סאה רביעית. מותר נסכים זה בירוצים. שהספקים היו מודדים להקדש במדה גדושה, ולמנחות היו מודדים במדה מחוקה. ולית ליה לרבי חייה בר יוסף רבי חייה בר יוסף° בירוצים? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. מה דנפל לסאה רביעית _{שהם לקיץ המזבח,} ^ד_כחנפל לבירוצים _{שאף היא לקיץ המזבח.} על דעתיה דרבי חייה בר יוסף רבי חייה בר יוסף° שאמר שמותר פירות זה מה שהרויחו ממסחר בפירות ההקדש ניחא מה שאמרה המשנה שלדעת °רבי עקיבא רבי עקיבא ו°רבי חנינה סגן הכהנים רבי חנינה סגן הכהנים שאין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים. לפיכך זה וזה לא היו מודין בפירות. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר שמותר פירות זה סאה רביעית קשיא. וכי °רבי עקיבא רבי עקיבא ו°רבי חנינה סגן הכהנים רבי חנינה סגן הכהנים לא סברו שנשאר רווח כזה להקדש? והא תנינן ^ד_כטעמדו מג' יספק מד'. ואיך תנינן, זה וזה לא היו מודים בפירות? לא היו מודים בפירות שהם הולכים לקיץ למזבח. אבל מודין היו שמותר פירות לכלי שרת. איתמר,מותר נסכים לכלי שרת. רבי יוחנן רבי יוחנן° פתר מתניתא. מותר נסכים זה בירוצים שהספקים היו מודדים להקדש במדה גדושה, ולמנחות היו מודדים במדה מחוקה. עד כדון בירוצי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] ציבור ישמשו לקנות בהם כלי שרת. ואפילו בירוצי יחיד? ולא נמצאו כלי שרת באין משל יחיד? כלי שרת יכולים לבא משל היחיד,ובלבד שימסרם לציבור . כהדא דתנינן, אשה שעשתה כתונת לבנה כשרה, ובלבד שתמסרנה לציבור. עד כדון בירוצי לח לדעת °רבי חנינה סגן הכהנים רבי חנינה סגן הכהנים כיוון שהתקדשו בכלי שרת _{שהתרדשו ומקדשים כל מה שבתוכם} הולכים לקיץ המזבח. האם לדעת °רבי חנינה סגן הכהנים רבי חנינה סגן הכהנים אפילו בירוצי יבש לקיץ המזבח אף על פי שלא התקדשו בכלי שרת? כההיא דתנינן תמן. בירוצי לח קדש, בירוצי יבש חולין. ולמה בירוצי לח קדש? מפני שמידת הלח נמשך מבפנים. ולמה בירוצי היבש חולין? מפני שמידת היבש לא נמשך לא מבפנים ולא מבחוץ. כל בירוצי המידות הללו ^ד_ל _{שהתקדשו,} אם יש שם זבח אחר, יקרבו עמו. ואם לאו, ימכרו לקיץ המזבח, ואם לנו, יופסלו בלינה.

ירושלמי שקלים , פרק ד, הלכה ג

מתני’: ^ד_לאמותר הקטורת מה היו עושין בה? מפרישין ממנה שכר האומנין, ומחללין אותה על מעות האומנין. ונותנין אותה לאומנין בשכרן, וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה. אם בא חדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה. ואם לאו מן הישנה:

גמ’: תנן, מותר הקטורת מה היו עושין בה? מפרישין ממנה שכר האומנין, ומחללין אותה על מעות האומנין. ולא נמצא הקדש מתחלל על ההקדש? כיצד הוא עושה? אמר רבי שמעון בר ביסנא רבי שמעון בר ביסנא°. מביא מעות הקדש ומחללן על הבניין _{שעדיין לא התקדש.} ומביא קטורת ומחלל עליהן, ונותנים אותה לאומנין בשכרן. וחוזרים ולוקחים אותם מתרומה חדשה. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר. אומר אני, ינתנו לבית גרמו ולבית אבטינס, שהיו בקיאין בפיטום הקטורת, ובמעשה לחם הפנים. ויתחלל על שכרם וחוזרים ולוקחים אותה מהם מתרומה חדשה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, והן שיהו חייבין להן מעות משעה ראשונה על עבודה שעשו כבר _{אבל אי אפשר לשלם ממותר הקטורת על עבודה שיעשו בעתיד.} רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

27 ד_כז מיי' פ"ד מהל' מלוה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ס סעיף י"ח:

28 ד_כח מיי' פ"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה י':

29 ד_כט מיי' פ"ז מהל' כלי המקדש הלכה ט':

[ע"ב]

30 ד_ל מיי' פ"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה י"ב, מיי' פי"ב מהל' פסולי המוקדשין הלכה ו':

31 ד_לא מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה י"ב:

-----------------------------------דף יח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף יח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד א] בעי. מה נעשה במותר הקטורת אם לא היו אמנים שחייבין להן מעות משעה הראשונה? כי אתא רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רבי חייה רבי חייא רבה° , שאמר בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מוכרים אותה לאמנים וחוזרים וקונים אותה מתרומה חדשה. ובמה שקיבלו מהאמנים ^ד_לבמקייצין בהן את המזבח. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בעי קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מחלפא שיטתיה דרבי חייא רבי חייא רבה°? תמן צריכה ליה האם בבירוצי יחיד אפשר לקנות כלי שרת _{שבהלכה הקדמת הוא שאל על דעת רבי יוחנן רבי יוחנן°, עד כדון בירוצי ציבור ישמשו לקנות בהם כלי שרת. ואפילו בירוצי יחיד? ולא נמצאו כלי שרת באין משל יחיד?} והכא פשיטא ליה שבכסף שקיבלו מהאמנים מקייצים בהם את המזבח? הא דצריכה ליה, האם בכספי יחיד אפשר לקנות כלי שרת. הא דפשיטא ליה, שבכספי יחיד אפשר לקנות עולות לקיץ המזבח. איתפלגון. קטורת שפיטמה בחולין. רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° אמר ^ד_לגפסולה. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר כשירה. מה טעמא דרבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא°? כתיב קודש היא. שתהא הווייתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°? קודש היא. שתהא באה מתרומת הלשכה. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, אתיא דרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° כשמואל שמואל (אמורא)°. ודרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, כרבי יוחנן רבי יוחנן°. דתנינן. המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראוין לקרבנות ציבור מאי דברים ראוין לקרבנות ציבור ? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, קטורת _{שכל שאר הדברים נמנו בפרוט במשנה.} רואים שיש קטורת שהיא חולין מכאן שפיטום הקטורת נעשה בחול כדעת רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, תיפתר באומן משל בית אבטינס, שהיה נוטל בשכרו קטורת. ודרבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° כשמואל שמואל (אמורא)°. דאמר רב הונא רב הונא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, מכתשת שבא פיטמו את הקטורת, עשו אותה ככלי שרת לקדש. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אמרה רבי חונא רב הונא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, דבר שקדש בכלי שרת קדושת הגוף נפדה? _{אז איך פודים את מותר הקטורת.} אמר ליה, ולא דשמואל שמואל (אמורא)° היא? והרי שמואל שמואל (אמורא)° אמר, קל הוא במותר שתנאי בית דין שהמותר לא התקדש קדושת הגוף גמורה ואפשר יהיה לפדותו. דאיתפלגון, כבשים שהוכנו לצורך תמידים והותירו תמימים אחרי ראש חדש ניסן. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, ^ד_לדנפדין כתמימים שתנאי בית דין שיפדו. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, נפדין כפסולי המוקדשים _{ירעו עד שיסתאבו.} הותירו שעירים _{כגון שעירי ראשי חדשים.} על דעתיה דשמואל שמואל (אמורא)°, אם עולה שהיא כליל נפדית, לא כל שכן חטאת? על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° התפלגון. רבי זעירא רבי זעירא° אמר ירעו. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר, מקייצין בהן את המזבח _{בהם עצמן בלא פדיון.} וקשיא, יש חטאת שקריבה עולה? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, שנייא היא. שאין קרבנות ציבור נקבעין, אלא בשחיטה. אמר רבי חייא רבי חייא רבה°, תנאי בית דין הוא על המותר שיקרבו עולות

ירושלמי שקלים , פרק ד, הלכה ד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד ב] מתני: המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראוין לקרבנות הציבור, ^ד_להינתנו לאומנין בשכרן _{והם מתחללים בשכר מלאכתן.} דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא. אמר לו °בן עזאי שמעון בן עזאי, אינה היא המידה _{שאין ההקדש מתחלל על המלאכה, אלא על מעות} אלא מפרישין מהן שכר האומנין. ומחללין אותן על מעות האומנין. ונותנין אותן לאומנין בשכרן, וחוזרין ולוקחים אותה מתרומה חדשה. המקדיש נכסיו והיה בהן בהמה ראויה על גבי מזבח, זכרים ונקבות. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, ^ד_לוזכרים ימכרו לצרכי עולות. ונקבות, ימכרו לצורכי זבחי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסיו לבדק הבית. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, זכרים עצמן יקרבו עולות. ונקבות, ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות. ושאר נכסים יפלו לבדק הבית. אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא, רואה אני את דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מדברי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס השוה את מדותיו _{שהכל לבדק הבית ומה שראוי למזבח יפדה ויקנו בו קרבנות למזבח.} ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה חילק _{ובהמות שראויות למזבח קדשו קדושת מזבח ויקרבו בעצמן.} אמר °רבי פפייס רבי פפייס, שמעתי _קיבלתי את דברי שניהן, המקדיש בפירוש _{שאמר בהמות ונכסי להקדש, ולא אמר בהמות הראויות למזבח יהיו לקרבנות, אמרינן שדעתו שהכל ילך לבדק הבית.} כדברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. והמקדיש סתם, כדברי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראוים לגבי מזבח, יינות ושמנים ועופות. °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר, ^ד_לזימכרו לצרכי אותו המין, ויביא בדמיהן עולות. ושאר נכסים יפלו לבדק הבית

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

32 ד_לב מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה י"ב:

33 ד_לג מיי' פ"ב מהל' כלי המקדש הלכה ו':

34 ד_לד מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה י"א:

[ע"ב]

35 ד_לה מיי' פ"ה מהל' ערכין וחרמין הלכה י':

36 ד_לו מיי' פ"ה מהל' ערכין וחרמין הלכה ז':

37 ד_לז מיי' פ"ה מהל' ערכין וחרמין הלכה ח':

-----------------------------------דף יט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף יט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד א] גמ': המקדיש נכסיו _{סתם הקדש לבדק הבית} והיו בהן דברים ראוין לקרבנות הציבור : מאי דברים ראוין לקרבנות הציבור ? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר קטורת. _{שכל שאר הדברים נמנו בפרוט} לדעת רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° שקטורת שפוטמה בכלי חול פסולה. איך יתכן שיהיה לאדם קטורת חולין? אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת. תנן, אמר לו °בן עזאי שמעון בן עזאי, אינה היא המידה. אלא מפרישין מהן שכר האומנין. ומחללין אותן על מעות האומנין. מה טעמא ד°בן עזאי שמעון בן עזאי שאמר אינה המידה? דהוא סבר שאין ההקדש מתחלל על המלאכה, אלא על המעות. תמן תנינן, יש בקדשי בדק הבית _{שאין בקדשי מזבח,} ^ד_לחשסתם הקדישות לבדק הבית. הקדש בדק הבית ^ד_לטחל על הכל. ^ד_מומועלין בגידוליהן ואין בהן הנייה לכהנים. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°, ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא שסובר שאפילו אם היו שם דברים ראוים למזבח, הכל לבדק הבית. דתנינן, המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה על גבי מזבח, זכרים ונקבות. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, זכרים, ימכרו לצרכי עולות. ונקיבות, ימכרו לצרכי זבחי שלמים. ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס _{שסתם הקדש לבדק הבית} דכתיב (ויקרא בחקותי כז יד) ואיש כי יקדיש את ביתו קודש לה' והעריכו הכהן. במה אנן קיימין? אם בבית דירה? כבר כתיב _{בפסוק הבא} (ויקרא בחקותי כז טו) ואם המקדיש יגאל את ביתו. _{ואם הפסוק הקדם מדבר על מקדיש ביתו היה צריך לכתוב ואם יגאל אותו} אלא כי אנן קיימין, במקדיש נכסיו. מיכן, שסתם הקדישות לבדק הבית. אמר רבי זעירא רבי זעירא° אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° במה פליגין? במקדיש נכסיו. אבל במקדיש עדרו, כל עמא מודיי שהוא למזבח. אמר רבי אבא רבי אבא° אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° מה פליגין? במקדיש עדרו. אבל במקדיש נכסיו, כל עמא מודיי שהוא לבדק הבית. על דעתיה דרבי זעירא רבי זעירא°, ניחא. וקשיא על דרבי אבא רבי אבא°, בהמה, לא למזבח היא? בהמה למזבח היא. ולמה סתם האיש הזה ולא פרש שמקדיש למזבח כדרך המקדישים? נמצא שהוא כאומר לא יהיה אלא לבדק הבית. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, לא שנייא. היא המקדיש נכסיו, ^ד_מאהיא המקדיש עדרו היא המחלוקת. אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° . ורבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, קדשי בדק הבית שפודאן תמימין, יצאו לחולין. מתני' אמרה כן דתנן, יש חומר בקדשי מזבח שאין _{חומר זה} בקדשי בדק הבית, שולדן וחלבן _{של קדשי מזבח, אחר שנפל בהם מום,} אסור אף לאחר פדיונן. ולדן וחלבן של קדשי בדק הבית מותר, וקא סלקא דעתין כשנפדו תמימים. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רב חסדא רב חסדא°, תיפתר שהוממו ופדאן. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רב חסדא רב חסדא°, מתני' אמרה כן דתנן, ולדן וחלבן אסור

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד ב] לאחר פדיונן. ועל כרחך בהוממו מיירי, שאם לא כן אין להם פדיון שקדשי מזבח תמימין אינן נפדין. ואף מה שאמרה הבריתא שולדן וחלבן של קדשי בדק הבית שנפדו מותרים מדובר באותו מצב היינו בשהוממו. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, קדשי בדק הבית שפדאן תמימין, יצאו לחולין. דאין תימר לא יצאו לחולין, היאך קדשי מזבח חלין על קדשי בדק הבית _{כמו שאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שזכרים ימכרו לעולות?} בעלי מומין שהקדישן למזבח, קדושת המזבח חלה עליהן. ליידה מילה _{הרי הם אסורים בהקרבה?} לגיזה ולעבודה. הפריש נקיבה לעולתו ולפסחו ולאשמו, ^ד_מבעושה תמורה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, לעולתו עושה תמורה. לפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה. °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, לעולתו ולפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר שהמקדיש נקיבה לעולתו עושה תמורה, שכן מצינו נקיבה בעוף כשירה לבא עולה. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, טעמא ד°רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה שאמר שגם המקדיש נקיבה לעולה אין עושה תמורה. אם מין במינו _{רק שלא באותו גיל} הוא חלוק עליו ואינו חל, כל שכן מין בשאינו מינו. איזהו מין במינו שהוא חלוק עליו? כהדא דתני. נדר אשם בן שנה _{כגון שהיה חייב אשם נזיר או אשם מצורע} והביא בן שתים, יצא. בן שתים _{כגון שהיה חייב אשם גזלות ומעילות ושפחה חרופה} והביא בן שנה, כשר אלא שלא עלה לבעלים לשם חובה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, ^ד_מגכל עצמן אינן קדושים. רואים שאפילו שינה רק את הגיל אף ששניהם זכרים לא קדש לדעת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, כל שכן כאשר השני ממין אחר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שניהם אמרו דבר אחד, _{שכל בהמה שהוקדשה לקרבן שאינה ראויה לו, אינה קדושה קדושת הגוף.} כמה ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אמר, נקיבה לעולה לא קידשה אלא הקדש דמים. כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, נקיבה לעולה לא קידשה אלא הקדש דמים. אין תימר של°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה קדשה קדושת הגוף, למה אמר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שהמקדיש נכסיו והיו בהן נקבות, ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות. למה לא תחול עליהן קדושת עולה, כמו המקדיש בפירוש נקיבה לעולתו, וירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמהן עולות? אמר °רבי רבי יהודה הנשיא, אין אני רואה את דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בפסח _{שאמר שהמקדיש נקבה לפסחו אין עליה קדושת מזבח.} שהרי מותר פסח בא שלמים וגם נקבה באה שלמים ולמה לא יחול עליה קדושת הגוף? ולימא  שיאמר, אין אני רואה דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי באשם שהרי המותר אשם בא עולה, והמקדיש נקבה לעולה קדושה קדושת הגוף שכן נקבה שייכת בעולת העוף, ולמה מקדיש נקבה לאשם לא יכול עליה קדושת הגוף? אמר רבי אבין רבי אבין°, יש חילוק בין פסח לאשם. כשאמרו שמותר פסח בא שלמים, הכוונה שגופו קרב שלמים. _{ולכן המקדיש נקבה לפסחו כאילו הקדישה לשלמים והיא קדושה קדושת הגוף} וכשאמרו שמותר אשם בא עולה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

38 ד_לח מיי' פ"ד מהל' ערכין הלכה ז', מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה א':

39 ד_לט מיי' פ"ו מהל' ערכין וחרמין הלכה ח':

40 ד_מ מיי' פ"ה מהל' מעילה הלכה ו':

41 ד_מא מיי' פ"ה מהל' ערכין וחרמין הלכה ז':

[ע"ב]

42 ד_מב מיי' פ"א מהל' תמורה הלכה כ"א:

43 ד_מג מיי' פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ"ו:

-----------------------------------דף כ

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף כ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד א] אין גופו קרב עולה אלא בדמיו רוכשים עולה. _{ולכן המקדיש נקבה לאשם אין זה כמקדיש עולה} במאי פליגי? ההין _{°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי} אמר, הקדש דמים הקדיש. וההין _{תנא קמא} אמר, הקדש גופו הקדיש. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. טעמא ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שאמר שהמקדיש נכסיו והיו שם דברים ראוים למזבח ימכרו ויביאו בדמיהן עולות דכתיב (ויקרא אמור כב יח) דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם, איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם, אשר יקריבו לה' לעולה. לרצונכם תמים זכר, בבקר בכשבים ובעיזים. כתיב לכל נדריהם ולכל נדבותם, אשר יקריבו לה' לעולה. מכאן, שכל דבר שאדם הקדיש בסתם, אף אם אינו ראוי לעולה, הרי הוא נמכר ודמיו יפלו לעולה. שהכל קרב לעולה. כתיב לרצונכם תמים זכר. מנין אפי' נקיבות? תלמוד לומר (ויקרא אמור כב יט) בבקר לרבות את הנקיבות. רבי יצחק בי רבי אליעזר רבי יצחק בי רבי אליעזר° שאל? כתיב זכר. ואת אמרת בבקר לרבות את הנקיבות? אם כך נדרוש דכוותה, כתיב תמים, ונאמר בבקר לרבות בעלי מומין? מה ביניהון? רב רב (אמורא)° אמר, שבטא דכדכדא ביניהן _{יש הבדל גדול עד שאפשר להעביר בו את קרש האריגה,} שכן נקבות כשרות למזבח לקרבן אחר, בעלי מומים אינם כשרים בשום קרבן: תנן, המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויים לגבי מזבח, יינות ושמנים ועופות, °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר ימכרו לצרכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות: ולמה העופות לא יקרבו עצמן לעולות? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס דכתיב (ויקרא אמור כב יח) דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם, איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל, אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם, אשר יקריבו לה' לעולה. לרצונכם,תמים זכר. בבקר,בכשבים ובעיזים. כתיב לכל נדריהם ולכל נדבותם, אשר יקריבו לה' לעולה. וכתיב לרצונכם תמים זכר. מכאן שכל דבר שאדם הקדיש בסתם אם הוא ראוי לעולה קרב עולה. ואם אינו ראוי לעולה, הרי הוא נמכר ודמיו יפלו לעולה. יכול אפי' עופות? תלמוד לומר, בבקר. ^ד_מדבבקר ולא עופות. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° הוון יתיבון ואמרין. תמן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר שאם הקדיש נקבה לעולה חל עליה קדושת דמים, שכן נקיבה שבעוף כשירה לבא עולה. והכא אמר הכין שעל עופות לא חלה קדושת הגוף? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, קיימתיה, כהא דאמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, כל בהמה שהקדיש אדם שאינה יכולה ליקרב לא היא ולא דמיה. לא קדשה אלא הקדש דמים. ולכן יאות אמרנו שהעופות אינם קדושים בקדושת הגוף אלא רק בקדושת דמים. שהרי להקריבן אין את יכול דכתיב בבקר, ולא עופות. לפדותו אין את יכול, ^ד_מהשאין לעוף פדיון. לפום כן צריך מימר, לא קדשה אלא קדושת דמים. איתמר °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. המקדיש נקבה לעולתו ולפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה. חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, רבי אייבו בר נגרי רבי אייבו בר נגרי° אמר קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד ב] טעמא דהין תנייא _{°רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה} דכתיב (ויקרא בחקותי כז יא) ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' והעמיד את הבהמה לפני הכהן, והעריך אותה הכהן. מה תלמוד לומר טמאה? הרי בפסוק הבא מדבר על מקדיש בהמה טמאה שנאמר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך? אלא אפילו טמאה לאותו השם _{שאינה ראויה לקרבן שלשמה הוקדשה} אינה קדושה אלא קדושת דמים. וקשיא, אם לא חלה קדושת הגוף, בדא כתיב (ויקרא בחקותי כז יא יב) והעמיד והעריך? _{נשאר בשאלה} רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לא אמר כן, אלא כתיב (ויקרא בחקותי כז יא) ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה'. כל שאינה ראויה ליקרב, לא כאן ולא במקום _{אחר קא סלקא דעתין שהכוונה כמו נקבה לפסח או לאשם שלעולם אין נקבה קרבה לקרבנות אלו,} אינה עושה תמורה. יצאת נקיבה לעולה, שאף על פי שאינה ראויה ליקרב כאן, ראויה ליקרב במקום אחר _{בעולת העוף}. מכאן שהמקדיש נקיבה לעולתו קדשה, ועושה תמורה, דהרי ראויה היא לשם עולה בעוף. רבי אבון רבי אבין° ורבי בון רבי אבין° בעון קומי רבי זעירא רבי זעירא°. הרי ^ד_מוהרובע והנרבע, שאינן ראוין ליקרב לא כאן ולא במקום אחר והרי הן עושין תמורה? אמר לון, אף אני לא אמרתי אלא טמאה ממש. שלא באתי לבאר שיטת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, הסובר שהמקדיש נקיבה לפסח ואשם לא קדשה, אלא את הדעה האומרת שכן קדשו. ואת זה אמרתי שניתן ללמוד ממה שנאמר טמאה. ומכאן שרק בהמה טמאה ממש שאין מינה קרב בשום מקום, אינה קדושה קדושת הגוף. אבל נקבה והוא הדין רובע ונרבע, כיוון שיש במינם קרב, חלה עליהם קדושת הגוף ועושים תמורה. אם מדובר בבהמה טמאה ממש שלעולם לא חל עליה קדושת הגוף, בדא כתיב (ויקרא בחקותי כז יא יב) והעמיד, והעריך. _{נשאר בשאלה}

ירושלמי שקלים , פרק ד, הלכה ה

מתני’: ^ד_מזאחת לל' יום, משערין _{קובעים מחיר} את הלשכה. כל המקבל עליו לספק סלתות מארבע, עמדו משלש יספק מד'. משלש ועמדו מד' יספק מד'. שיד הקדש על העליונה. אם התליעה סולת, התליעה לו. ואם החמיץ יין, החמיץ לו. אינו מקבל מעותיו, עד שיהא המזבח מרצה:

גמ’: תנן, אינו מקבל מעותיו עד שיהא המזבח מרצה. תני בשם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, מיד היו מקבלין את מעותיהן ולא חישינן שמא יפסלו שהכהנים זריזין הן:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

44 ד_מד מיי' פ"ה מהל' ערכין וחרמין הלכה ט':

45 ד_מה מיי' פ"ו מהל' איסורי מזבח הלכה ד':

[ע"ב]

46 ד_מו מיי' פ"א מהל' תמורה הלכה י"ח:

47 ד_מז מיי' פ"ז מהל' כלי המקדש הלכה י"ג:

הדרן עלך פרק התרומה