ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק שבעה עשר

פרק שבעה עשר- כל הכלים

כולל שיעורי שמע

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פב

^[דף פב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה א

מתני': ^יז_אכל הכלים ניטלין בשבת, ודלתותיהן עמהן אף על פי שנתפרקו בשבת, ואינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן.
גמ': הזכיר דלתות הבית שאינם ניטלות דרובה להשמיע חידוש, והזכיר דלתות הכלים שניטלות דרובן להשמיע חידוש. דלתות הבית דרובה, שאף על פי שנתפרקו מערב שבת אסור לטלטלן בשבת. דלתות הכלים דרובה, שאף על פי שנתפרקו בשבת ניטלין בשבת. תנן שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן. מאי שאינן מן המוכן? שאין תשמישן אלא על גבי קרקע. אמר רבי אבהו° בשם רבי אלעזר° בן פדת, בראשונה היו כל הכלים ניטלין בשבת. כיון שנחשדו להיות מחללין ימים טובים ושבתות, הדא היא דכתיב (נחמיה י"ג, ט"ו) "בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת, ועומסים על החמורים" וגו', אסרו להן הכל. כיון שנגדרו היו מתירין להן והולכין עד שהתירו להן את הכל, חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף הציפרין ציפורן לחרוט שמקפיד עליה לכתיבה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף ההוגין עוגן ספינה. מדוכה, אם יש בה שום מטלטלין אותה, ואם לאו אין מטלטלין אותה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אם היתה מדוכה קטנה הניתנת על גבי השלחן, הרי היא כקערה ומטלטלין אותה בשבת. רבי יוסי° בר זבידא ורבי אילא° אילעא אמרו בשם רבי אלעזר° בן פדת, ורבי יעקב בר אחא° אמר בשם רבי אלעזר° בן פדת, המשנה שאמרה שצריך שיהיה במדוכה שום כדי שיהיה מותר לטלטלה קודם להתרת כלים נשנת. תמן תנינן, ^יז_בקלוסטרא קרש המשמש לבריח שראשו עב וראוי לדוך בו, °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אומר, שומטה מפתח זו ותולה בחבירו בשבת אבל אסור לטלטלה. °רבי טרפון רבי טרפון אומר, הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר. מאי טעמא דרבי יהושע בן חנניה דאסר אף לצורך גופו? דבי רבי ינאי° הכהן אמרי, בחצר שלא עיריבה היא מתניתין. אם בחצר שלא עיריבה, על הדא תנינן רבי טרפון אומר, הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר. אמר רבי יוסה° אסי בשם רבי ירמיה°, ורבי חנניה° מטי בה בשם רבי אלעזר° בן פדת, קודם להתרת כלים נשנו. אי קודם להתרת כלים שנו, הדא הוא דתנינן רבי טרפון אומר, הרי היא ככל הכלים ומיטלטלת בחצר הרי אמרנו שאסרו את כל הכלים, דתני ג' כלים מיטלטלין בחצר, ואלו הן, סכין קטנה ומקצוע של דבילה וזומי ליסטרא. תשע תקיעות היו תוקעים ערב שבת, שלוש תקיעות להבטיל את העם ממלאכה ושלוש להבדיל בין קדש לחול ותוקע ומריע ותוקע, וגבי אותה הצוצרת תני, תוקע השלישית בראש הגג ומניחה במקומה, ולא כלי הוא. אמר רבי יודן°, קודם להתרת כלים שנו. אמר רבי זעירא° בשם רבי אלעזר° בן פדת, קנים של שולחן לחם הפנים ששומטים אותם בערב שבת וסודרים במוצאי שבת. ומקלות שבחול היה מניח מקל עליו ועל חברו ותולה ומפשיט את קרבן הפסח, ובשבת מניח ידו על יד כתף חבירו ותולה ומפשיט קודם להתרת כלים שנו.



^[דף פב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
לווחין קרשים רחבים של ספינה, אין מטלטלין אותן בשבת. ואם היו מכוסים על גבי כלי או על גבי אוכלין, הרי הן ככיסוי כל הכלים ומטלטלין אותן בשבת. אמר רבי אילא° אילעא, אף על גב דתימר בכיסוי כלים שמטלטין אותם, ^יז_גוהוא שיהא עליהן תואר כלי שיהיה ניכר שמשמשים לכיסוי. כל שניטל בשנים, מטלטלין אותן בשנים. בארבעה וחמשה אסור שקובע לו מקום מחמת כבדו. אמר רבי זעירא°, מכיון דאת אמר בשנים מותר, ^יז_דאפילו בארבעה וחמשה מותר. וראיה שמותר מה דאמר רבי מנא° בן יונה אמר רבי יוסה° אסי, כד הוון טלייא הוינה טעונין ספסלה, ורבי יודה בר פזי° וסבייא מסייעין להון. אמר רבי אלעזר° בן פדת בשם רבי חנינה°, מעשה היה וטלטלו קרון של בית °רבי רבי יהודה הנשיא בשבת, ולאו כלי הוא אז מה החידוש? שלא תאמר הואיל ואין תשמישן אלא על גב מקומן שהקרון בדרך כלל באותו מקום אין מטלטלין אותן בשבת. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי בשם שמואל° בר אבא בר אבא, קופות הגדולות וסוגין סלים הגדולים מטלטלין אותן בשבת פשיטא ולא כלים הם שלא תאמר הואיל ותשמישם במקומן אין מטלטלין אותן. אמר רבי אבא° בשם שמואל° בר אבא בר אבא, מכבש מיטות כלי שעשוי לכבוש את הקש שעל המיטה מטלטלין אותן בשבת. אמר רבי אבא° בשם רב° אבא בר אייבו, ^יז_הכובד העליון והתחתון של מתקן האורגים מטלטלים אותן, חוץ מן העומדים. אמר רבי אבא°, הדא דתימר בעומדים ששם בבל שהיו משקעים אותם באדמה וכשמוציאם עושה גומה, אבל בעומדים שכאן בארץ ישראל שהם מונחים בחריץ באבן מותר. אמר רבי זעירא° בשם רב יהודה° נשיאה שאמר בשם רב° אבא בר אייבו, קנים וחבלים של קורייס מסרק שאיתו מהדקים את האריג מטלטלין אותן בשבת. מה דרבי יוסה אמר, רבי יוחנן° בר נפחא שאל לרבי יהודה בן לוי°, מהו לטלטל כלי קורייס בשבת? אמר לו, מטלטלין. רבי יהודה בן פזי° לא אמר כן, אלא רבי יוחנן° בר נפחא שאל לרבי יהודה בן לוי°, מהו לטלטל כלי קורייס בשבת? ואמר לו, אין מטלטלין. אמר לו, למה? אמר לו, מפני שאין מטלטלין שאף בחול אינו מטלטלם.

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ב

מתני':

^יז_ונוטל אדם קורנס לפצוע בו אגוזים, קורדום לחתוך בו את הדבילה, מגירה לגור בה את הגבינה, מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות, את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן, את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו, ^יז_זמחט של יד ליטול בה את הקוץ, ושל סקאין לפתוח בו את הדלת.
גמ': תנן נוטל אדם קורנס לפצוע בו אגוזים, הא שלא לפצע בו לא משמע שכלי שמלאכתו לאיסור לא הותר לכל מלאכת התר אלא רק למלאכות שרגילות להשתמש בהם. מתני' דרבי נחמיה, דרבי נחמיה אמר אף כלים אין ניטלין שלא לצורך. רבי אבא°, °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי , ורבי חיננא בר שלמיא° אמרו בשם רב° אבא בר אייבו, מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא ובמזורה ובמכונה. בזיירא דהו עצר סוחט את הבגדים ביה, במזורה דהו חביט ביה, במכונה דהו כתיש מנפץ ביה. כלי המיוחד לאיסור מטלטלין אותו לצורך מיוחד להיתר, בין לצורך בין שלא לצורך. אמר רבי יוסה° אסי, ראה עד היכן היקלו בשבת, שאפילו דברים שאין תשמישן לכך התירו אותן לשם שבת ועד היכן החמירו בטומאה. דאמר רבי אלעזר° בן פדת, ^יז_חדלופקי שולחן הגשה למה היא טמאה? שהרי היא שימוש לכלי ולא לאדם. מפני שהשמש אוכל עליה. בסיס דידיה למה היא טמאה? מפני שהשמש עומד עליה כשצריך ליטול דבר שמוגבה מעט. ראה עד איכן החמירו בטומאה, שאפילו דברים שאין תשמישן לשם טבלה {{ירו"מ-ביאור|שלחן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 יז_א מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ"ה, מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ח':

2 יז_ב מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף א':

[ע"ב]

3 יז_ג מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף י':

4 יז_ד מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ב':

5 יז_ה מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה א':

6 יז_ו מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ג':

7 יז_ז מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף י"א:

8 יז_ח מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף א':

9 יז_ט מיי' פ"ו מהל' כלים הלכה י', מיי' פ"ו מהל' כלים הלכה ט"ו:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פג

^[דף פג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
טימאו אותן לשם טבלה: תנן, את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן. הכוש והכרכר לתחוב בו. אמר רבי סימון°, שרא לי רבי אבהו° מיסב קילורית תחבושת לספוג הליחה שבעין בשבת. אמר רבי אבא בר כהן° בשם רב ששת°, מתניתין אמרה כן דתנן מחט של יד ליטול בה את הקוץ, דאי לא כן מה בין קוץ לזה? רבי אבא° בעא קומי רבי מנא° בן יונה, מהו מיגבלתה לגבל את התרופה ששמים בקילורין ביום טוב? אמר לו, אינו אוכל נפש.

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ג

מתני': ^יז_טקנה של זיתים, אם יש קשר בראשו מקבל טומאה, ואם לאו אינו מקבל טומאה. ^יז_יבין כך ובין כך ניטל בשבת.
גמ': מאי קנה של זיתים? דבי רבי ינאי° הכהן אמרי, קנה שהתקינו להיות בודק הזיתים. כיצד? היה יודע אם הזיתים מוכנים. אם מלוכלך במשקה, בידוע שנגמרה מלאכת המעטן, ואי לא בידוע שלא נגמרה מלאכת המעטן. אמר לו רבי מנא° בן יונה, לא תני שמואל° בר אבא בר אבא להיות בודק אלא להיות שולה בו הזיתין כיוון שכדי שהקנה יקבל טומאה צריך שיהיה לקנה בית קיבול לפחות לזית ולא די בטיפת משקה. קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון, נאמר אם היה קשור ותלוי פוקקין בו, ואי לא אין פוקקין בו. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, מיתקן אף על פי שאינו קשור ותלוי. ולא כן אמר רבי יוחנן° בר נפחא, משכני חילפיי והראני נגר משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא קשור אף על פי שאינו תלוי? רבי דסבר כמאן שהרי לרבן שמעון בן גמליאל די שהותקן לכך ולרבנן צריך שיהיה קשור ותלוי. אמר רבי יודן°, לעולם רבי סבר כרבן שמעון בן גמליאל קנה מכיון שנוטלו ונותנו לתוך ידו נעשה כמפתח נגר כיוון שתוקעו באדמה כבריח ונראה כבונה צריך שיהיה קשור.

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ד

מתני': כל הכלים ניטלין בשבת, ^יז_יאחוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה. ^יז_יבכל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, אין ניטלין אלא לצורך.
גמ': אמר רב יהודה° נשיאה בשם רב° אבא בר אייבו, הלכה כרבי נחמיה דאמר אין ניטלין אלא לצורך. רבי יוחנן° בר נפחא ורבנן דתמן, חד אמר, לצורך לצורך גופו, שלא לצורך שלא לצורך גופו, ורבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך גופו. וחרנה אמר, לצורך לצורך גופו ולצורך מקומו, שלא לצורך שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו מחמה לצל. ורבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך גופו ולצורך מקומו. תני בית שמאי אומרים אין ניטלים אלא לצורך, ובית הלל אומרים לצורך ושלא לצורך. תני אמר רבי יודן°, לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המלאים שמטלטלין אותן שלא לצורך, ועל הריקנין שיש בדעתו למלותן. על מה נחלקו? על שאין בדעתו למלותן, שבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין. אתיא דבית שמאי כרבי נחמיה, והרי את אמרת הלכה כרבי נחמיה ולא יוצא מכאן שהלכה כבית שמאי, והא בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ה

מתני': ^יז_יגכל הכלים הניטלין בשבת, שבריהן ניטלין, ובלבד שיהו עושין מלאכה. שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית, ושל זכוכית לכסות בהן את פי הפך. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר, ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן. שברי עריבה



^[דף פג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
לצוק לתוכן מקפה, ושל זכוכית לצוק בתוכן שמן.
גמ': תנן ושל זכוכית לכסות בהן את פי הפך. תמן תנינן המוציא זכוכית לגרוד בה ראש הכרכר, והכא הוא אמר הכין. רבי אחא° ורבי מיישא° אמרו בשם רבנן דקיסרי, כאן בעבה שאינה ראויה לגרוד, כאן בחדה. ואית דבעי מימר, כאן להתיר לטלטל צריך שיהיה לו שם כלי, כאן לחייב במוציא צריך שיהיה לו חשיבות כלשהיא.

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ו

מתני': ^יז_ידהאבן שבקירויא, אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה, ואם לאו אין ממלאין בה. ^יז_טוזמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת.
גמ': תנן נוטל אדם את בנו והאבן בידו, כלכלה והאבן בתוכה. אנן תנינן האבן בתוכה. תני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא והאוכלין והאבן בתוכה. אמר רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהו°, איתפלגון רבי חייא בר יוסף° ורבי יוחנן° בר נפחא. רבי חייה בר יוסף° כמתניתין, רבי יוחנן° בר נפחא כהדא דתני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא . מתניתין פליגא על רבי יוחנן° בר נפחא, דתנן האבן שבקירויה, אם ממלאין בה ואינה נופלת ממלאין בה אף שאין בה דבר היתר. שנייא היא אבן שבקירויה, דכיון שהיא אפיצה מהודקת לה כגופה היא. וסיפא פליגא על רבי חייא בר יוסף°, דתנן ואם לאו אין ממלאין בה למה אם אינה הדוקה אסור? אמר רבי יודן°, כיון שהיא עשויה להכביד נעשה כמטלטל קירוייא על גב האבן שהאבן נעשת עיקר והכלכלה בסיס לה. מה עבד לה רבי יוחנן° בר נפחא? כשהדוקה נעשה כמטלטל קירוייא עצמה שהאבן נעשת חלק ממנה. מתניתין פליגא על רבי יוחנן° בר נפחא, דתנן ^יז_טזנוטל אדם בנו והאבן בידו, והא תינוק והאבן בידו ^יז_יז ככלכלה והאבן בתוכה ומותר. אמר רבי כהן° בשם רבנן דתמן, תינוק עשו אותו כאוכלין והוי ליה כדבר האסור והמותר. תמן אמרין, עשו האבן ביד התינוק כקמיע מומחה ביד תינוק שאם יטלו אותה ממנה יבכה ויחלה.

ירושלמי שבת, פרק יז, הלכה ז

מתני':

°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר, ^יז_יחפקק החלון בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו, ואם לאו אין פוקקין בו. וחכמים אומרים, בין כך ובין כך פוקקין בו. ^יז_יטכל כיסויי הכלים שיש להן בית אחיזה ניטלין בשבת. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא, במה דברים אמורים? בכיסויי הקרקעות. אבל בכיסויי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת.
גמ': איזהו נגר הנגרר שהותר במדינה? אמר רבי יוחנן° בר נפחא, ^יז_כקשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן° בר נפחא, משכני חילפיי והראני נגר משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא שהיה קשור אף על פי שאינו תלוי. תנן בעירובין נגר הנגרר שקשור ואינו תלוי נועלין בו במקדש אבל לא במדינה, והמונח לא קשור ולא תלוי כאן וכאן אסור. רבי יהודה בר עילאי אומר המונח במקדש והנגרר במדינה. אמר רבי יוחנן° בר נפחא, אתייא יחידייא רבי אליעזר בן הורקנוס דהכא

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

10 יז_י מיי' פ"ב מהל' כלים הלכה ב':

11 יז_יא מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה ז':

12 יז_יב מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף א':

13 יז_יג מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ג', מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ד':

14 יז_יד מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף ו':

 [ע"ב] 
 

15 יז_טו מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף ב':

16 יז_טז מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה ז':

17 יז_יז מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף ג':

18 יז_יח מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ט סעיף ג':

19 יז_יט מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ל', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף א':

20 יז_כ מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף י':

21 יז_כא טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף א':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פד

^[דף פד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧

כסתמא כחכמים דתמן, ויחידייא דתמן רבי יהודה בר עילאי כסתמא דהכא. רבי יוסי° בר זבידא בעי קומי רבי ירמיה°, היך עבדין עובדא? אמר לו, מן מה דאמר רבי יוחנן° בר נפחא משכני חילפיי והראני נגר משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא שהיה קשור אף על פי שאינו תלוי, הדא אמרה כרבי יודן עבדין עובדא. אתא רבי חונא° ואמר בשם שמואל° בר אבא בר אבא, ^יז_כאהלכה כרבי יודה, ובלבד שיהא קשור בדלת. רבי ינאי° הכהן ורבי אמי° בן נתן אמרו, עד שיהא קשור ^יז_כבבדלת בדבר שהוא יכול להעמידו. ניגרייא דרבי אלעזר בן פדת הוה קטיר בגמי, נשמט הנגר מהחבל אסור, נקמז נקרע החבל מהדלת ונשאר קשור לנגר, רבי יעקב בר אחא° אמר בשם רבנן, מדדהו בראשי אצבעותיו שמחזיק בחבל שיהיה ניכר שהיה קשור: תנן כל כיסוי הכלים כו'. אבא בר כהנא° ורב חייה בר אשי° אמרו בשם רב° אבא בר אייבו, הלכה כרבי יוסי בן חלפתא.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

22 יז_כב מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י':

23 יז_כג טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף א':

[ע"ב]

הדרן עלך פרק כל הכלים