ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק רביעי

ירושלמי שבת, פרק ד, הלכה א

מתני’: ^ד_אבמה טומנין ובמה אין טומנין? אין טומנין לא בגפת ולא בזבל ולא במלח ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבישין. לא בתבן ולא במוכין ולא בזוגין ולא בעשבין בזמן שהן לחין, אבל טומנין בהן כשהן יבישין. טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה ובנעורת של פשתן ובנסורת של חרשין דקה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר בדקה ומתיר בגסה:

גמ’: תנן, אין טומנין לא בגפת ולא בזבל ולא במלח ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבישין. אין טומנים בהם אפילו בערב שבת, מאי טעמא? לפי שהדברים הללו רותחין ומרתיחין. וכשיראה שהן רותחות הוא נוטלן לפני שבת, והן תשים _{מתקררים} לתוך ידו. ומחזירן בשבת והן מוסיפין רתיחה, גזרה שמא יטמון ברמץ בשבת. לפיכך אסרו לטמון בהן. או כיוון שדברים אלו ברובם הם מוקצה, ואם יטול שמא תתקלקל הגומה ויבא לטלטל את המוקצה כדי לתקנה. וכ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה, ד°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אמר, קופה מטה על צדה ונוטל. אבל לרבנן דתמן, דאינון אמרין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד ב] נוטל את היורה ומחזיר אם לא נתקלקלה הגומא. ולא גזרו שמא תתקלקל, מותר. דתנן, טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה? נוטל את הכסוי והן נופלות. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר. וחכמים אומרים נוטל ומחזיר . תמן תנינן. ^ד_בספק חשיכה ספק לא חשיכה מערבין וטומנין את החמין. מפני שלא חשיכה. הא אם חשיכה אסור לטמון אפילו אם אינו מוסיף הבל. מאי טעמא? אמר רבי אבא רבי אבא°, מפני החשד. שאם יראו אותו טומן משחשכה, יאמרו שבישל בשבת ועכשיו נטלן מהאש. תמן אמרין מפני ביטול בית המדרש. שאם אומר את לו שהוא מותר, אף הוא אינו עושה אותן כל צורכו מבעוד יום. אלא ממתין עד שחשכה ומאחר לבית המדרש _{שנהגו לדרוש קדם התפילה} מתוך שאת אומר לו שהוא אסור, אף הוא עושה אותו כל צרכו מבעוד יום. מה נפק מן ביניהן? ^ד_גלטמון שלג וצונן. על דעתיה דרבי אבא רבי אבא° מותר. ועל דעתון דרבנן דתמן אסור. אסרו טמינה בשבת מפני כירה _{שמא יניח בשבת.} אסרו כירה _{להשהות מבעוד יום} מפני טמינה ברמץ. אסרו כירה שהבלה ממועט מפני תנור שהבלו מרובה. אסרו תבשיל שנתבשל כל צורכו אף שאין חשש שמא יחתה, מפני תבשיל שלא נתבשל כל צורכו. אסרו חמין _מים, מפני תבשיל שנתבשל כל צורכו ומצטמק ויפה לו. חזרו והתירו חמין. תני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ד_ד מיי' פ ט' מהל' שכנים הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ה סעיף ד':

5 ד_ה מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה א':

[ע"ב]

6 ד_ו מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה א':

7 ד_ז מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף כ"ה:

8 ד_ח טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף ג':

9 ד_ט טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף ג':

10 ד_י טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף ג':

11 ד_יא מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"י סעיף ו', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ב סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף ד':

-----------------------------------דף כט

רושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_כט.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד א] אין טומנין ברמץ. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. לא אסרו אלא רמץ, הדא אמרה, אפר שצנן מותר לטמון בו. תנן, אין טומנין לא בגפת וכ"ו. כהדא. ברתיה דרבי ינאי רבי ינאי° הוות משמשת קומוי אבוי. והוות מעלה קומוי תבשילין רותחין. אמר לה, היך איתעבידא שנשאר חם כלכך? אמר לו, כמרא _טמון בגיפתא _{פסולת זתים.} אמר לה לא תהי עבדה כן אלא כמרה גו קופתא של תבן, ויהבה קופתא על גיפתא. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. בהדא רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° פליג. דדרש רבי אחא רב אחא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. הגפת מלמטן ותבן מיכן ומיכן אסור. בהא מודה בה רבי ינאי רבי ינאי° שאסור. שלא התיר אלא לטמון בקופה של תבן ולהניח הקופה על הגפת. אבל לטמון בגפת ובתבן _{מעורבים} אסור. אבין אבין° בעי. בללן לדבר המוסיף הבל בדבר שאינו מוסיף הבל מה הן? נישמעינה מן הדא דתנן. טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה. ואמר רבי יוסה בן פזי רבי יוסה בן פזי° בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°. הדא דתימר בשלא רבת רקבוביתן _{אף שאותו חלק בפירות שהרקיב מוסיף הבל.} אבל אם רבת רקבוביתן אסור לטמון בהן. מכאן שאם ערבן הולכים אחר הרוב: ולא בחול. משמע שהחול מוסיף הבל. והא תנינן תמן, עושין כל צורכי המת. סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיזו בו אבר. שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין. משמע שהחול מצנן. ההן חלא אם מניחים בו דבר חם, מירתח רתחא. ודבר קר מיצן צוננה. ההן תבן בעל פקדון הוא. כמה דאת יהיב ליה, הוא יהיב לך. תנן התם. מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים. כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל, אסור לטמון בו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הדא אמרה, מן מה דתנינן הכא טומנין בו, אין מרחיקין אותו מן הכותל. התיב רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. והתני והמשכיר בית לחבירו לא יעשנו אוצר של תבואה. ליידא מילה? לא מפני המוץ? משמע שתבן קשה לכותל אף שטומנים בו. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°. לא מפני שהוא קשה לכותל, אלא מפני העכברים. אמר רבי פינחס בי רבי חנינה רבי פינחס בי רבי חנינה°. אם מפני העכברים, ניתני אפילו אוצר של כל דבר. הוי יאות הקשה רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. התיב רבי שמי רבי שמי°. ^ד_דהרי סלעים מרחיק אותן מן הכותל. מעתה אסור לטמון בהן? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא שהסלעים מרתיחין, אלא שהן עושין חלודה והן מלקין ארעיתו של כותל. והא תני אין טומנין בסלעים? תיפתר בסלעים של כסף. אית תניי תני טומנין בסלעים. ואית תניי תני אין טומנין. אמר רב חסדא רב חסדא°. מאן דאמר טומנין, בשל זהב ושל נחושת. מאן דאמר אין טומנין, בסלעים של כסף. תנן, לא בתבן ולא במוכין ולא בזוגין ולא בעשבין בזמן שהן לחין. ^ד_הלא סוף דבר לחין מחמת עצמן, אלא אפילו יבשין שנתלחלחו. מן אילין מוכין. דמוכין לא כיבישין שנתלחלחו הן _{שהרי אין להם לחות משל עצמן.} אמר רבי יוחנן בר שילא רבי יוחנן בר שילא°. הדא אמרה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד ב] ההן דכמר _מטמין איידה. _{באותם דברים שטומנין בהם רק כשהם יבשים} צריך שלא יהיה הסיר מלא מים אלא מחסרתיה ציבחר. דאם יהיה מלא שמא הוא אתי מיסב והוא שפכה ומרתחה. תמן תנינן. חרסין שנשתמש בהן משקין טמאין ונפלו לאויר התנור. הוסק התנור טמא, שסוף משקה לצאת. וכן בגפת חדשה, אבל בישנה טהור. ואי זו היא חדשה ואיזו היא ישנה? רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, חדשה בתוך י"ב חודש. ישנה לאחר י"ב חדש: טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה. אמר רבי יודא בר פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי ירמיה בר חנינה רבי ירמיה בר חנינה°. מה שהתירו לטמון בפרות, הדא דתימר בשלא רבת רקבוביתן. אבל רבת רקבוביתן אסור לטמון בהן שמוסיפים הבל: תנן, טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה ובנעורת של פשתן ובנסורת של חרשין דקה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר בדקה ומתיר בגסה. אנן תנינן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר בנסורת דקה ומתיר בגסה. תניי דבית °רבי רבי יהודה הנשיא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר בנעורת דקה ומתיר בגסה. הדא אמרה, היא הדא היא הדא

ירושלמי שבת, פרק ד, הלכה ב

מתני’: ^ד_וטומנין בשלחין ^ד_זומטלטלין אותן. בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. כיצד עושה? ^ד_חנוטל את הכיסוי והן נופלות. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר. קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר. וחכמים אומרים ^ד_טנוטל ומחזיר:

גמ’: תנן, טומנין בשלחין ומטלטלין אותן. אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. הדא דתימר, בנתונין אצל בעל הבית. אבל בנתונין בהפתק למסחר לא בדא: בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו, הדא דתימר ^ד_יבנתונין בהפתק. אבל בנתונין אצל בעל הבית, לא בדא. דכיוון שטמן בהם גילה דעתו שאינם חשובים. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רב רב (אמורא)° פורשין מחצלת על גבי שייפות של לבינים שעומדות לבנין, אף שאסור לטלטלם בשבת. אמר רבי שמעון בי רבי ינאי רבי שמעון בי רבי ינאי°. אני לא שמעתי מאבא, אחותי אמרה לי משמו. דביצה שנולדה ביום טוב, סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל, אבל אין כופין עליה את הכלי. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר ^ד_יאכופין עליה כלי. אמר רבי מנא רבי מנא°, ובלבד שלא יהא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ד_ד מיי' פ ט' מהל' שכנים הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ה סעיף ד':

5 ד_ה מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה א':

[ע"ב]

6 ד_ו מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה א':

7 ד_ז מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף כ"ה:

8 ד_ח טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף ג':

9 ד_ט טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף ג':

10 ד_י טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ט סעיף ג':

11 ד_יא מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ש"י סעיף ו', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ב סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף ד':

-----------------------------------דף ל

רושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_ל.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד א] הכלי נוגע בגופו של ביצה, שלא יזיזנה. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, ^ד_יבנחיל של דבורין פורסין עליה סדין. בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. מה כרב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°, וקשיא לרבי שמעון בי רבי ינאי רבי שמעון בי רבי ינאי°? כאן בבריתא מדובר שפורס מלמעלן הרחק מהמוקצה. שבזה אף רבי ינאי רבי ינאי° מתיר כמו שהתיר להניח כלי סמוך לביצה בשביל שלא תתגלגל. כאן במה שנחלקו, מלמטן שמכסה על המוקצה עצמו. אמר רבי ביסנא רבי ביסנא° בשם רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא°. חפי לסוטות _{כיסוי סחורה בסירות} אסור לטלטלן. מצדתה הוה פריסן, והויין משתרפן גו שימשא. אתון שאלו לרב רב (אמורא)° מהו מטלטלתן? אמר לון. חשבון עליהן מתנינן תוחתי ראשיכון, ושרי לכון מטלטלתן. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. ראשי כלונסיות שחישב עליהן מאתמול, מותר לטלטלן. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° סלקון לסדרא דבר עולא דהוה רבעה _{כינוס חכמים} תמן, והוה תמן ראשי כלונסיות. אתון ושאלון ליה מהו לטלטלן? אמר לו. אם חשבתם עליהן מאתמול מותר לטלטלן. ואם לאו, אין אתם מותרין לטלטלן. תני °רבי חלפתא בר שאול רבי חלפתא בר שאול. מוכין שחשב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. תני °רבי יוסי בן שאול רבי יוסי בן שאול. צבר של קורות שחשב עליהן מאתמול, מותר לטלטלן. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם רבי ישמעאל בר רבי יעקב בר אחא רבי ישמעאל בר רבי יעקב בר אחא°. ורבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ורבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אבא שלחה _{מעבד עורות} הוה. והיה אומר לנו, קשרו לכם ראשי גוזיות _עורות, ואתם מותרין לטלטלן למחר ולא די במחשבה. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר, אפילו קשר מלן _{שפת העור} אמר רב רב (אמורא)° חריות שגידען לשכיבה, אינן צריכות קישור. גידען לאהלין, צריכות קישור. רב אבא בר חנה רב אבא בר חנה° אמר בין גידען לשכיבה בין גידען לאהלין צריכות קישור. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. לא דמו קישוריה דרב רב (אמורא)° בגידען לאוהלין, לקישוריה דרב אבא בר חנה רב אבא בר חנה° בכלים _{היינו שגידען לשכיבה.} קישוריה דרב רב (אמורא)° בגידען לאוהלין, עד שיקשור את כל הקוצין. קישוריה דרב אבא בר חנה רב אבא בר חנה° בכלים _{שגידען לשכיבה.} די בקשירה כל דהו עד שיהיה עליהן תואר כלי. דאם אומר את דלרבי אבא בר חנה רבי אבא בר חנה° אף גידען לשכיבה עד שיקשור את כל הקוצין, אין מעשה גדול מזה. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך לבית המדרש. שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד ב] עריבת _ספינה הירדן למה היא מקבלת טמאה? הרי שאר ספינות טהורות שנאמר דרך אניה בלב ים. ולא אמר אדם דבר. עד שבא רבי חנינה בן אנטיגנס רבי חנינה בן אנטיגנס° ודרשה בעירו. עריבת הירדן למה היא טמאה? מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים והרי היא ככל כלי היבשה. ועוד דבר אחר דרש. חריות שגדען בין לשכיבה בין לאוהלין צריכות קישור. התיבון הרי נדידייא _סירות דאשקלון שמוציאין אותם לחוף בסוף הדיג ואינם מקבלות טומאה? אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר° . שניא היא שאן מוציאין אותם לגמרי, אלא שמקצתה בים ומקצתה ביבשה. אתייא דרבי אבא בר חנה רבי אבא בר חנה° כרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. דאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. עולין היינו עם °רבי רבי יהודה הנשיא לחמת גרר. והיה אומר לנו ^ד_יגבחרו לכם חלקי אבנים, ואתם מותרין לטלטלן למחר. רבי זעירא רבי זעירא° אמר, עד שיקרדם _{יסתת סיתות קל.} חברייא אמרי, עד שישפשף _{סיתות גמור.} וצפוראי אמרין, עד שיחשוב. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, עד שיהא עליהן תואר כלי _{שדי במעשה כל דהו.} אשכחת אמר, רב אבא בר חנה רב אבא בר חנה° דאמר חריות צריכות קשור כל דהו. ורבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר שבאבנים די במעשה כל דהו. ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° בשם רבי חנינה בן אנטיגנוס רבי חנינה בן אנטיגנוס° שאמר בחריות צריך קישור כל דהו שיהיה להם תורת כלי. בשיטה חדא. רב רב (אמורא)° שאמר שחריות שגדען לאהלים צריך שיקשור את כל הקוצים. ורבי זעירא רבי זעירא° שאמר שבאבנים צריך שיקרדם. ו°רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי שאמר שבעורות צריך שיקשור , בשיטה חדא _{שצריך מעשה גדול שיהיה ניכר שהכינו לישיבה} ציפוראי שאמרו שבאבנים די במחשבה. ורבי יוסי בן שאול רבי יוסי בן שאול° שאמר שבצבר של קורות די אם חשב עליהן מאתמול. ו°רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול שאמר שבמוכין די במחשבה. בשיטה חדא. חברייא שאמרו באבנים שצריך לשפשף _{סיתות גמור.} אין להם זוג

ירושלמי שבת, פרק ד, הלכה ג

מתני’: ^ד_ידאם לא כסהו מבעוד יום, לא יכסנו משתחשך. כסהו ונתגלה, מותר לכסותו. ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר או תחת הכסת:

גמ’: פשיטא שאם נטלו מבעוד יום, מחזירו מבעוד יום. נטלו משחשיכה, מחזירו משחשיכה. נטלו מבעוד יום וקדש עליו היום מהוא? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°. אם נתקלקלה הגומה, אסור להחזיר . ומכירה לכירה מותר. מן ההיא. דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. משרת הייתי את רבי חייא הגדול רבי חייא רבה°, והייתי מעלה לו חמין מדיוטי התחתונה לדיוטי העליונה, ומחזירין לכירה. אמר רבי ירמיה ברבי שמעון רבי ירמיה ברבי שמעון°. ^ד_טואפילו מכירה שהבלה ממועט לכירה שהבלה מרובה מותר. אבל מכירה לטמינה אסור. מטמינה לכירה אסור. מטמינה לטמינה צריכה. נתגלה מבעוד יום מכסהו מבעוד יום. נתגלה משחשיכה מכסהו משחשיכה. נתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום מהו? תני, אין טומנין חמין משחשיכה, ^ד_טזאבל מוסיפין עליהן כסות וכלים. כמה יהא עליהן ויהא מותר לכסותם? אמר רבי זריקן רבי זריקא° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, אפילו מפה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר, ובלבד דבר שהוא מועיל. רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר, כל הדברים מועילין. אמר רבי מתניה רבי מתניה° ויאות. אילו מאן דנסב סמרטוט ויהב לה על רישיה בשעת צינתה, דילמא לא כביש צינתה? כשם שאין טומנין חמין משחשיכה, כך אין טומנין לא שלג ולא צונין. ו°רבי רבי יהודה הנשיא ^ד_יזמתיר. התיב שמואל בר אבא שמואל בר אבא° על הדא קדמייתא והא תני ממלא הוא אדם את הקיתון של מים ונותן תחת הכר או תחת הכסת? אלא כ°רבי רבי יהודה הנשיא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא מתיר.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 ד_יב מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"ה, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ז סעיף ד':

[ע"ב]

13 ד_יג מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ח סעיף כ"א:

14 ד_יד מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ז סעיף ד':

15 ד_טו מיי' פ ג' מהל' שבת הלכה י"א:

16 ד_טז מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ז סעיף ד':

17 ד_יז מיי' פ ד' מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' רנ"ז סעיף ו':

-----------------------------------דף לא

ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_לא.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד א] אי נמי אפילו לרבנן,כאן לשעה כאן לשהות.
הדרן עלך פרק במה טומנין