ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק עשרים

ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה א

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תולין את המשמרת ביום טוב, ונותנין לתלויה בשבת. וחכמים אומרים. ^כ_אאין תולין את המשמרת ביום טוב, ואין נותנין לתלויה בשבת. אבל נותנין לתלויה ביום טוב:

גמ’: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. פקק החלון. בזמן שהוא קשור ותלוי, פוקקין בו. ואם לאו, אין פוקקין בו. וחכמים אומרים. בין כך ובין כך פוקקין בו. תני, ^כ_בלא נחלקו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס וחכמים שאין נוטעין אוהלין בתחילה ביום טוב. ועל מה נחלקו? על מוסיפין, ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר מוסיפין ביום טוב, ואין מוסיפין בשבת. וחכמים אומרים. אין מוסיפין ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. והכא בדין תלית משמרת לא בתוספת אנן קיימין? ולמה חכמים שהתירו שם אוסרים כאן. אמר רבי אבין בר כהנא רבי אבין בר כהנא°. תיפתר במשמרת חדשה, שמכשירה לכלי. כל שכן מחלפא שיטתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. מה אם הכא שמכשירה לכלי, וגם מוסיף על אהל ארעי, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר מותר התם בפקק חלון, שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן שיתיר ולמה הוא אוסר? אמר רבי חיננא רבי חיננא°. אתיא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שמתיר כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אף במכשירי אוכל נפש התירו. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבא רבי אבא°. כדברי המכשיר, ובלבד מלמעלן _{שיתן המשמרת ויביא את הכלי מתחת.} כהדא. בימי רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°, הוה ריבעה _כינוס בבי מדרשא. והוון פרסין קילעיה _{יריעות האהל} מאתמול בד' אמות, ולמחר הוו פרסין כולהון. סברון מימר מדברי _{בהסכמתו של} רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. בדקון ואשכחון דלאו מדעת רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. שאינו מתיר עד שיפרוס רובן מערב שבת. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הנוטע _מותח אוהלין בשבת, חייב משום בונה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת ופטור. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ההן כילה _פרוכת דעל ארונה מהו? אמר לו. כיון דהיא פרוסה מאתמול, נעשה כפותח ונועל בשבת. רבי זעירה רבי זעירא° ורב חייה בר אשי רב חייא בר אשי° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. המשמר ^כ_גחייב משום בורר. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. לא מסתברא אלא משום מרקיד. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורבי יונה רבי יונה° תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין, יאות אמר רבי זעירא רבי זעירא°. מה המרקד, קמח למעלן וסולת למטן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 כ_א מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה י"ז, מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ו סעיף ט', טור ושו"ע או"ח סי' שט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף ט', טור ושו"ע או"ח סי' תק"י סעיף ד':

2 כ_ב מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שט"ו סעיף א':

3 כ_ג מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה י"א, מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה י"ז:

-----------------------------------דף צא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף צא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף צא עמוד א] אף המשמר, שמרים למעלן ויין למטן. ולא הוינן אמרין כלום, למה שמצאנו שביום טוב הותר מכלל ברירה, והותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה, דתנן. בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. הותר מכלל שימור דתנן. נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דאמר רבי חנינה ברוקה רבי חנינה ברוקה° בשם רב יהודה רב יהודה°. ^כ_דאין שונין _{להרקיד פעם שניה} את הקמח, אבל מרקידין לאחורי נפה. אין תימא שמשמר חייב משום מרקיד, יהא אסור _{שהרי להרקיד לא הותר.} אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. ודלא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. אף מכשירי אוכל נפש התירו. בעייא דא מילתא. מהו לשנות קמח לאחורי הנפה כרבנן? אף שהתירו פעם אחת, אולי ניפוי שני שרק אנשים מעודנים עושים, יהיה אסור אף בשינוי?

ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ב

מתני’: ^כ_הנותנין מים על גבי שמרים בשביל שיצלו, ומסננין את היין בסודרים ^כ_וובקפיפה מצרית. ^כ_זנותנין ביצה במסננת של חרדל. ^כ_חועושין יינומילין בשבת. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. בשבת בכוס, וביום טוב בלגין, ובמועד בחבית. °רבי צדוק רבי צדוק אומר. הכל לפי האורחין:

גמ’: אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה° שאמר בשם רב רב (אמורא)° ובלבד ^כ_טשלא יעשה אותה כמין תיק _{שיעשה שקע כדרך שעושה בחול.} בעייא דא מילתא, מהו לכפותן _{שיפרוס הבד בצורה רפויה ומהמשקל של השמרים} ונעשית תיק מאיליה? תנן, מסננים את היין בסודרים ובכפיפה מצרית. אמר רבי מתניה רבי מתניה°. מטה אותה על צידה ובלבד שלא יעשה בשבת כשעושה בחול. תנן, נותנים ביצה במסננת של חרדל. כיני מתניתין. מפרדין ביצה במסננת של חרדל. גוש של חרדל. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ^כ_יממעך ביד אבל לא בכלי. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ממעך בין ביד בין בכלי. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°. והלא לכלבים אין עושין אותה כן. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ממעך בין ביד בין בכלי, ובלבד שלא יטרוף: תנן, ועושין יינומילין בשבת. מאי יינומלין? אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. יין ודבש ופילפלין

ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ג

מתני’: אין שורין את החלתית בפושרין, ^כ_יאאבל נותנה לתוך החומץ. ^כ_יבאין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן, אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך הכלכלה. ^כ_יגאין כוברין את התבן בכברה, ולא יתננה ממקום גבוה בשביל שירד המוץ. אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס:

גמ’: תנן, אין שורין את החלתית בפושרין, אבל נותנה לתוך החומץ. אמר רבי מנא רבי מנא°. כיני מתניתא. אבל נותנה לתוך החומץ שלפניו לאכלה מיד. אמר רב הונא רב הונא°. לא שנו אלא בפושרין. הא בצונן מותר. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ^כ_ידאפילו בצונן אסור. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°. והלא לא שנו אלא בפושרין? אמר לו וכי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף צא עמוד ב] על חנם יגענו? _{אני שלמדתי הרבה ואני רבך יודע שהמשנה דעת יחיד.} אמר רב הונא רב הונא°. ^כ_טומי חלתית מותר לשתותם בשבת. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. חלתית עצמה מאכל בריאים הוא. רב הונא רב הונא° אמר. מאן דאכל מתקל זוזא מיניה, מסתכן ועורו נחלץ. רבי אבא רבי אבא° אכל מתקל זוזא מיניה, ופרש לנהר. תנן, אין שורין את הכרשינין. משום בורר, ואין שפין אותן. משום דש. אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננה במקום גבוה בשביל שירד המוץ. משום מרקיד

ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ד

מתני’: גורפין מלפני הפטם. ומסלקן לצדדין מפני הריעי _{בהמות מרעה,} דברי °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא. וחכמים ^כ_טזאוסרין. נוטלין מלפני בהמה זו, ונותנין לפני בהמה זו בשבת:

גמ’: תנן, גורפין מלפני הפטם. ומסלקן לצדדין מפני הריעי. דמה שהפטם מותיר, הרעי אוכל. בעיא דא מילתא, מהו ליטול מלפני בהמה זו, וליתן לפני בהמה זו? ולאו מתניתין היא? נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת? מתניתין מין במינו. צריכא ליה מין בשאינו מינו. תני ^כ_יזנוטל אדם מלפני החמור, ונותן לפי פרה. מלפני בהמה שפיה רע, ונותן לפני בהמה שפיה יפה.

ירושלמי שבת, פרק כ, הלכה ה

מתני’: ^כ_יחהקש שעל גבי המטה. לא ינענענו בידו, אבל מנענעו בגופו. אם היה מאכל בהמה, או שהיה עליו כר או סדין, מנענעו בידו. ^כ_יטמכבש של בעלי בתים, מתירים אבל לא כובשין. ושל כובסין, לא יגע בו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אם היה מותר מערב שבת, מתיר את כליו ושומטן:

גמ’: תנן, הקש שעל גבי המטה. לא ינענענו בידו, אבל מנענעו בגופו. מתני' בשלא ישן עליו מאתמול. אבל אם ישן עליו מאתמול, כגופו של מיטה הוא. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°. ראשונים היו שואלין. מהו שינענענו דרך אצילי ידיו _{כלאחר יד.} אמר רבי ינאי רבי ינאי°. קרוח קריחה _{יעשה קרח} קפוח קפוחה _{יקופח פרנסתו} שפוך צנינים _צוננים על מאן דעדי ליה _{שמנענע את הקש ומקבץ אותו} נפל ביתיה על מאן דרויח עליה _{שמפזר את הקש.} תני רבי חייה רבי חייא רבה°. _{כל מה שהתירו} הדין דין לעני אבל לעשיר שאין דרכו לשון על קש אסור. תנן, מכבש של בעלי בתים, מתירים אבל לא כובשים. והתני ^כ_כמודין חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר בחותמות שבקרקע, שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין ביום טוב. בשבת, מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין. בכלים, בשבת מותר ואין צריך לומר ביום טוב. אם כך למה אסרו במכבש של בעל הבית לכבוש? הדא אמרה, מכבש עשו אותו כקרקע ונראה כבונה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 כ_ד מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תק"ו סעיף ב':

5 כ_ה מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה י"ד, מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף ט':

6 כ_ו מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ל"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף י"ב:

7 כ_ז מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה י"ד, מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף ט"ו:

8 כ_ח מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף י"ז:

9 כ_ט מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף י"א:

10 כ_י מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה י"ד, מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף ט"ו:

11 כ_יא מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף י"ח:

12 כ_יב טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף ח':

13 כ_יג מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה ל"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ד סעיף א':

14 כ_יד מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף י"ח:

[ע"ב]

15 כ_טו מיי' פ כ"א מהל' שבת הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"א סעיף י"ח:

16 כ_טז מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ד סעיף ט"ו:

17 כ_יז מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ד סעיף י"ד:

18 כ_יח מיי' פ כ"ה מהל' שבת הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שי"א סעיף ח':

19 כ_יט מיי' פ כ"ו מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ב סעיף ד':

20 כ_כ טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ט סעיף ג':

-----------------------------------דף צב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף צב עמוד א] מתניתין אמרה כן. דתנן, של כובסין לא יגע בו. רואים שהחמירו אף יותר מחותמות של קרקע שהותר להתיר, וכאן אסור,שנראה כבונה ממש.
הדרן עלך פרק תולין