לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כלאים/פרק רביעי

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק רביעי- קרחת הכרם

[עריכה]

ירושלמי כלאים, פרק ד, הלכה א

[עריכה]

מתני’: קרחת הכרם. °בית שמאי בית שמאי אומרים, עשרים וארבע אמות כיוון שאם תיתן לכל כרם ארבע אמות ואת הנותר נחלק בין שני הצדדים ישאר לכל צד פחות משמונה אמות, ול°בית שמאי בית שמאי פחות משמונה אמות אינו נידון כשדה ובטל לכרם. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ד_אשש עשרה אמה כיוון שאם תיתן לכל כרם ארבע אמות ואת הנותר נחלק בין שני הצדדים ישאר לכל צד ארבע אמות ול°בית הלל בית הלל ארבע אמות נידון כשדה ואינו בטל לכרם. מחול הכרם בין הכרם לגדר. °בית שמאי בית שמאי אומרים, שש עשרה אמה ארבע אמות לכרם וארבע אמות הצמודות לגדר שאינן נזרעים. ושמונה אמות שנשארו נחשבות כשדה ו°בית הלל בית הלל אומרים, שתים עשרה אמה ארבע אמות לכרם וארבע אמות הצמודות לגדר שאינן נזרעים. וארבע אמות שנשארו נחשבות כשדה. ואי זו היא קרחת הכרם? ד_בכרם שחרב מאמצעו. אם אין שם שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם. היו שם שש עשרה אמה. נותנין לה עבודתה ארבע אמות, וזורע את המותר. ואי זהו מחול הכרם? ד_גבין כרם לגדר. אם אין שם שתים עשרה אמה, לא יביא זרע לשם. היו שם שתים עשרה אמה, נותנין לה עבודתה, וזורע את המותר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אין זה אלא גדר הכרם ודי להרחיק ארבע אמות ויכול לזרוע את המותר. ואי זהו מחול הכרם? בין שני כרמים. ד_דואי זהו גדר? שהוא גבוה עשרה טפחים. ואי זהו חריץ שמפסיק לכלאים? שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה:

מחול_הכרם










גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. קרחת הכרם, הוא כרם שחרב. והא תנן קרחת הכרם ותנן כרם שחרב? תשובה התנא השתמש בביטוי קרחת הכרם, גבי כרם שמקריחין אותו מאמצעו. והתנא השתמש בביטוי כרם שחרב, גבי כרם שמקריחין אותו מכל צדדיו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ד_הוהוא שבא ממטע כרם גדול. שאחרי שנתקרח באמצע, נשארו סביב הקרחת גפנים שיש להם דין של כרם . אבל אם בא ממטע כרם קטון, אין זה קרחת

-----------------------------------דף יט

[עריכה]
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף יט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יט עמוד א] הכרם. ותנינן אי זהו קרחת הכרם? כרם שחרב מאמצעו ונשתייר בו כדי כרם. בין מארבע רוחות, בין משלש, בין משתים, זו כנגד זו. היאך עבידא? כגון שהיה כרם של חמש שורין מן שובע שובע, ושמונה אמות בין גפן לגפן . ונסב  נטל חד כרמין שלוש גפנים באמצע . אית תמן ארבעה כרמין, ותלתא ביניין  מרווחים. בין השורה הראשונה לשניה. בין השניה לרביעית. בין הרביעית לחמישית

כרם_שחרב










אם נסמן את הגפנים באותיות עמודה אחר עמודה, ונעקור ג' גפנים: גפן יז, יח, יט. כיון שהמרחק בין גפן אחת לשניה הוא ח' אמות, הרי שהמרחק בין גפן י לגפן כד הוא ט"ז אמות. וכן בין גפן יב לגפן כו יש ט"ז אמות. וזהו השטח של קרחת הכרם לשיטת °בית הלל בית הלל. במצב הזה סביב הקרחת יש ארבעה כרמים. כרם א: גפן א, גפן ב, גפן ח, גפן ט, שהם שנים כנגד שנים, וגפן טו או טז היא יוצאת זנב. כרם ב: גפן ו, גפן ז, גפן יג, גפן יד, וגפן כ או כא יוצאת זנב. וכך בכל ד' פינות. ג' רווחים בין השורות. נסב חד שורה חורן  נטל שורה נוספת. אית תמן תלתא כרמין משלוש רוחות, ותרין ביניין  מרווחים. בין השורה הראשונה לרביעית. בין הרביעית לחמישית

כרם_שבא_מכרם_גדול_שחרב










כגון אם עקר גפן י, גפן יא, גפן יב. רק ג' כרמים מקיפים את הקרחת, כי הכרם העליון התבטל, ונשארו שם גפנים יחידות ורק שני רווחים, נסב חד חורן. אית תמן תרין כרמין וחד ביניין  מרווח. בין השורה הראשונה לחמישית

כרם_גדול_שחרב_צורה_סופית










כגון שעקר גפן כד, גפן כה, גפן כו. נשארו רק שני כרמים, מצד מזרח ומצד מערב וריוח אחד
תנן, קרחת הכרם. °בית שמאי בית שמאי אומרים, עשרים וארבע אמות. ו°בית הלל בית הלל אומרים, שש עשרה אמה . ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. קרחת הכרם, הוא כרם שחרב. כהנא אמר לא רק שחרב, אלא אף בתחילת מטעתו אם נעשה כך שתהיה קרחת באמצעו. אם אין שם 16 אמה לבית הלל ועשרים וארבע אמה לבית שמאי , לא יזרע שם שאם נטע ושייר שטח באמצע הכרם עושין אותו כן. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים, תחילת מטעתו עשרים וארבע. וחורבנו עשרים וארבע. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. °בית שמאי בית שמאי מחמרין בחורבנו יותר ממטעתו. תחילת מטעתו, שש עשרה. וחורבנו עשרים וארבע. וכל הדברים °בית שמאי בית שמאי מוסיפין שליש על °בית הלל בית הלל. אי הכי מחול הכרם. על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי היה צריך להיות שמונה עשרה אמות. שהרי על דעתיה ד°בית הלל בית הלל שתים עשרה אמות. והתנינן מחול הכרם °בית שמאי בית שמאי אומרים שש עשרה אמה. ו°בית הלל בית הלל אומרים שתים עשרה אמה? אית דבעי מימר  יש שרצו לתרץ, צא מהן ארבע אמות של צד הגדר שאינו בכלל ההרחקה אלא שאינו ראוי לזריעה ואינו בחשבון. והרי נמצאו שתים עשרה על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי, ושמונה על ד°בית הלל בית הלל וזה שליש. לפי הכלל שאמרנו ש°בית שמאי בית שמאי מוסיפים שליש על °בית הלל בית הלל. לפי זה עבודות הגפן אדעתיה ד°בית שמאי בית שמאי צריך להיות שש אמות. ואדעתיה ד°בית הלל בית הלל ארבע אמות. והתנינן. הנוטע שורה של חמש גפנים. °בית שמאי בית שמאי אומרים כרם. ו°בית הלל בית הלל אומרים אינו כרם עד שיהו שתי שורות . לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם °בית שמאי בית שמאי אומרים קידש שורה אחת. ו°בית הלל בית הלל אומרים ד_וקידש שתי שורות. שהתורה אמרה פן תקדש המלאה, הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. וכיון של°בית שמאי בית שמאי שורה אחת נקראת כרם, קידש שורה אחת ול°בית הלל בית הלל שתי שורות. מדתנן, לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם °בית שמאי בית שמאי אומרים קידש שורה אחת. משמע שאף ל°בית שמאי בית שמאי עבודת הכרם בארבע אמות? נימר בגין °בית הלל בית הלל תניתה ארבע אמות. אבל ל°בית שמאי בית שמאי אוסר עד שש אמות . והתנינן ד_זאי זהו עריס? הנוטע שורה של חמש גפנים צמוד לכותל. °בית שמאי בית שמאי אומרים מודדים ארבע אמות מעיקר הגפנים וכ"ו . שנייא היא. דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בעריס המעוקם דאם לא כן מאי שנא עריס הרי ל°בית שמאי בית שמאי חמישה גפנים בשורה דינם ככרם? שאינו הולך בקו ישר אלא כמה מהגפנים יותר קרובים לגדר. דעל ידי עקימה תרתיי מתבלעין  שנים נבלעים. שאם נמדוד מהקרובים יש ארבע אמות. ואם נמדוד מהרחוקים שהם קרובים לגדר יש שש אמות לכן °בית שמאי בית שמאי אומרים מודדים ארבע אמות מעיקר הגפנים :

עריס_ועריס_מעוקם












משמאל גפן מינימלית לבית שמאי. מתחת גפן מינימלית לבית הלל. מימין עריס. מתחת עריס מעוקם שבין הגפן הקרובה לגדר לגפנים הרחוקות שתי אמות



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יט עמוד ב] תנן, איזהו מחול הכרם, בין כרם לגדר . לא סוף דבר גדר, אלא אפילו עשה פסין חתיכות קרשים. אם אין בין פס לחבירו שלשה טפחים, נידונין כגדר. אפילו קמה, ואפילו קשין. ואף שצריך להרחיק ארבע אמות מהכרם, אם היה גדר או קמה או קשים צריך שתים עשרה אמות והקשים או הקמה נידונים לחומרה כגדר ואתיא כיי דאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° , אין האסור נעשה מחיצה להציל. שאם היתה קמה צמודה לכרם, ומצדה השני זרוע ירק, הכל נאסר. ולא אומרים שהקמה נעשת מחיצה ותציל את הירק, כי דבר שנאסר אינו מציל . דסברין מימר אינו נעשה מחיצה להתיר, אבל נעשה מחיצה לאסור. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר איזהו מחול הכרם, בין שני כרמים . על דעתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי יעשה כקרחת בתוך הכרם ויאסור בשש עשרה כדין קרחת הכרם. ולמה מותר לזרוע אם יש ריוח של י"ב אמות? אמר רבי יונה רבי יונה°. מה שאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שדי בשתים עשרה אמה , הדא דתימר, כשאין הכרתים  הגזעים של שני הכרמים מכוונים שנראה שמדובר בשני כרמים . אבל אם היו הכרתים מכוונין שרואים שמדובר בכרם אחד שנעשה בו קרחת, אוסר בשש עשרה.

מחול_הכרם_לרבי_יהודה










תנן, ואי זהו מחול הכרם? בין כרם לגדר . עד שיהא מוקף גדר


-----------------------------------דף כ

[עריכה]
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כ עמוד א] מארבע רוחותיו או די מצד אחד? מן מה דתנינן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מחול זה בין שני כרמים. הדא אמרה אפילו מרוח אחת. עד שיהא מוקף גדר כל אותו הרוח? נישמעינה מן הדא. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רב מתנה רב מתנא°. אין זנב לכרם גדול כרם של תשע גפנים שלוש על שלוש. אם היה לו עוד גפן עשירי כזנב, לא אומרים שנראה כאילו יש עוד שני גפנים במקום החסר, ולא מחול לכרם קטן ששה גפנים שנים על שלוש. אין זנב לכרם גדול, שאי אתה זקוק לו שהרי גם בלעדיו יש דין כרם. ולא מחול לכרם קטן, לאסור חוצה לו יותר מתוכו. שהרי תוכו שמונה המרחק בין שני גפנים לא יותר משמונה. ואם היה נאסר משום מחול היה נאסר חוצה לו שתים עשרה. אבל כרם גדול תוכו אסור בשש עשרה. שאם אין שש עשרה אמה בין גפן לגפן, לא יביא זרע לשם ואי זהו כרם קטן? שלש כנגד שלש. הא שלש כנגד שלש כנגד שלש , יש לו מחול: אמר רבי זעירא רבי זעירא° . הדא אמרה עשה פסין גדר כנגד שלש גפנים, יש לו דין מחול, ואין צריך שיהיה הגדר לאורך כל הכרם . רבי יודן רבי יודן° בעי. עשה גדר לפנים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כ עמוד ב] מגדר גדר ראשונה רק כנגד גפן אחת וגדר נוספת רחוקה ממנה כנגד שני הגפנים השניים האם שני הגדרות מצטרפים ויהיה דין מחול הכרם? אמרו , אם יש בניהם שלשה טפחים מותר להביא זרע לשם. ואם לאו, אסור להביא זרע לשם. אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. היה שם מקום שתים עשרה אמה בין הכרם לגדר, ניטל דין המחול, ומרחיק ארבע אמות וזורע את השאר . אמר רבי חזקיה רבי חזקיה°. ובלבד שתים עשרה על שתים עשרה שהרי גפן מינימלית שיש לה מחול היא של שלושה גפנים ובין כל אחד ארבע אמות. רבי מנא רבי מנא° אמר. אפילו מיצר והולך שאם בתחילה היה יותר משתים עשרה אמה אף שהולך ומיצר עד שנוגע בכרם יכול במקום שיש יותר משתים עשרה להשאיר ארבע ולזרוע את השאר:

ירושלמי כלאים, פרק ד, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: ד_חמחיצת הקנים. אם אין שם בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי, הרי זו כמחיצה. ד_טוגדר שנפרץ. עד עשר אמות הרי הוא כפתח. יותר מיכן, כנגד הפירצה אסור. נפרצו בו פרצות הרבה. אם העומד מרובה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ מרובה על העומד, כנגד הפירצה אסור:

גמ’: עשה פסין כנגד הבניים שבין הגפנים בשורה החיצונית ויש בעומד ארבעה ציור ימין, והעומד רבה על הפרוץ, כנגד העומד מותר. כנגד הפרצה שהיא כנגד הגפן אסור. עשה פסין כנגד הגפנים והפרוץ כנגד הבניים ציור שמאל. ויש בעומד ארבעה, והפרוץ רבה על העומד. פשיטא דכנגד העומד מותר, אלא אפילו כנגד הפירצה מותר.

פסים_לכרם










אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם רבי יודה בן חנינה רבי יודה בן חנינה°. נעץ ארבעה קנים בארבעה זויות שבכרם, וקשר גמי מלמעלה אפילו יותר מעשר , מציל משום פיאה. אמר רבי יונה רבי יונה°. ד_יכמחיצת כלאים כן מחיצת שבת. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מעשה שהלך °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אצל °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי לנגנינר. הראו שדה אחת, ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר שהיה להם צורת הפתח . והיה נוטל אעין, וסותם. דוקרנין, וסותם. עד שמיעטן פחות מעשר. אמר, כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. מודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לענין שבת, שאין הפיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° . מתניתא אמרה כן דתנן, ד_יאמקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובעובי החבלים יחד יש טפח. אם אמר את שהפיאה מצלת יותר מעשר, דיו חבל אחד למעלה.


-----------------------------------דף כא

[עריכה]
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כא עמוד א] אמר רבי יונה רבי יונה°. רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° בעי. הדא פיאה שאמרנו שמועילה כמחיצה לענין שבת. מה את אמרת. מלמעלן או מן הצד? אין תימר מן הצד, כל שכן מלמעלן. אין תימר מלמעלן, הא מן הצד לא. אין תימר מלמעלן, לא אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° כלום. שבבריתא שהביא להוכיח שאין צורת הפתח מועילה יותר מעשר מדובר ששלוש החבלים היו מהצד ואין להם דין צורת הפתח. מהבריתא שהביא רבי חגי רבי חגי (אמורא)° כן אפשר לדייק דמה נפשך. אם מלמעלן היה מועיל, הרי התנא היה צריך לאמר שמלמעלן די בחבל אחד. ואי מן הצד הרי מן הצד: רבנין דקיסרין אמרי בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. תיפתר בעשויין כמין דוקרן קצה העמוד חד שאין אפשרות להניח חבל מלמעלה . רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אבודמא דחיפה רבי אבודמא דחיפה° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. צורת הפתח מועילה לגובה, אפילו עד מאה אמה ואין צורך למעט . אמר רבי יודן רבי יודן° . הדא דאת אמר לענין כלאים. אבל לענין שבת, לא תהא פיאה גדולה מן הקורה, שמועילה רק עד עשרים אמה . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. היא כלאים היא שבת. על דעתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. מה בין קורה מה בין פיאה? פיאה אינה מצלת מרוח אחת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. שמניח קורה מימין וקורה משמאל וקורה על גביהן והקרקע מלמטה נמצא מגופף מארבע כיוונים קורה מצלת מרוח אחת. שיכול לנעוץ יתדות בכותל ולהצמיד הקורה למבוי מבחוץ ואפילו אם מניח על הכתלים הרי אין הכתלים נעשים לכך ואין בהם היכר. ואתיא כההיא דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב המנונא רב המנונא°, הפיאה אינה מצלת, עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. אמר אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° . טיטרפליות סוכות שהגפן היא הגג שבכרמים, אסור לטלטל תחתיהן. שהגג חלק. ואין בדפנות קורה שנוכל לאמר פי תקרה יורד וחוסם, ולא ניכר צורת הפתח. מפני שהן סוף תקרה. ואין סוף תקרה מציל משום פיאה. אמר רבי פינחס רבי פינחס° אתא עובדא קומי רבי ירמיה רבי ירמיה° בארבעה עמודין ועליהן ארבעה פיסטליות, והתיר לטלטל תחתיהן משום פיאה. רבי בון רבי אבין° ורבנין בעון קומי רבי זעירא רבי זעירא°. פיאה, מהו שתציל בסוכה? אמר לון. פיאה מצלת בסוכה. סוף סכך מהו שיציל בסוכה? אמר לון. אין סוף סכך מציל בסוכה. מה בין זה לזה? זה נעשה לכך. וזה אינו נעשה לכך.

סוף_סכך










ציור ימין גג חלק על עמודים אין סוף הסכך נחשב לצורת הפתח. ציור שמאל ישנם קורות מתחת לגג

אמר רבי אבהו רבי אבהו° . כל אילין מיליא שצורת הפתח מועיל בסוכה, לענין משא ומתן. הא להורות, אסור להורות. מה אם סוכה קלה את אמר אסור. שבת החמורה לא כל שכן? רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בעא קומי  שאל את רבי זעירא רבי זעירא°. מאן תנא פיאה מצלת. לא °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי? דתני, מעשה שהלך °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אצל °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי לנגנינר. הראו שדה אחת, ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר שהיה להם צורת הפתח. והיה נוטל אעין, וסותם. דוקרנין, וסותם. עד שמיעטן פחות מעשר. אמר. כזה כן מחיצת שבת. משמע שעד עשר אמות צורת הפתח מועילה בין לכלאים ובין לשבת . אמר ליה אדהי תנא ודאי ל°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי מועיל צורת הפתח תנן, מחיצת הקנים. אם אין שם בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי, הרי זו כמחיצה . נמצאת אמר לענין כלאים. כל הפחות משלשה, כסתום. אם רוחב העמוד מג' ועד ארבעה. ובין עמוד לעמוד יותר מג' טפחים . אם העומד רבה על הפרוץ, מותר אפילו כנגד הפרוץ . ואם הפרוץ רבה על העומד, אסור אפילו כנגד העומד. מארבעה ועד עשר. אם עומד מרובה על הפרוץ, מותר אפילו כנגד הפרוץ . ואם פרוץ מרובה על העומד, כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. היה בפירצה יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ. כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. לענין שבת שלא שיך לחלק בין כנגד העומד או כנגד הפרוץ שהמחיצה הופכת הכל לרשות אחת. כל הפחות משלשה, כסתום. אם רוחב העמוד משלשה ועד ארבעה, ומארבעה ועד עשר אותו דין. אם העומד רבה על הפרוץ, מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד, אסור אפילו כנגד העומד לא כמו בכלאים. הייתה הפירצה יתר מעשר. אף על פי שעומד רבה על הפרוץ, אסור אפילו כנגד העומד. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כא עמוד ב] לית כאן בכלאים מג' ועד ארבעה. שאמרנו שאם עומד מרובה על הפרוץ מותר אף כנגד הפרוץ דיש כאן פירצה ג' ואין כאן מקום ד'. דכיוון שהפרצה יותר משלושה אין פה לבוד. וכיוון שאין בכל פס ארבעה אין שם מחיצה לפס פחות מארבע, ואין כאן מחיצה כלל . מתיב רבי מנא רבי מנא°. והתנינן ד_יבמקיפין בקנים. וקנה יש לו מקום? אמר לו לא תתיביני פחות משלשה. שכל הפחות משלשה כסתום הוא. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)°. מכל מקום. מכיון שהעומד רבה על הפרוץ, משלושה עד ארבע מותר:

ירושלמי כלאים, פרק ד, הלכה ג

[עריכה]

מתני’: הנוטע שורה של חמש גפנים. °בית שמאי בית שמאי אומרים, כרם. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ד_יגאינו כרם, עד שיהו שתי שורות. לפיכך. הזורע ארבע אמות שבכרם. °בית שמאי בית שמאי אומרים, קידש שורה אחת. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ד_יד קידש שתי שורות:

גמ’:. הזורע ארבע אמות בכרם שכל שורה בו של חמש גפנים. °בית שמאי בית שמאי אומרים, קידש שורה אחת. ו°בית הלל בית הלל אומרים. קידש שתי שורות . והוא שזרע כנגד כולם. זרע כנגד האמצעי. על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי, אוסר את כל השורה. על דעתיה ד°בית הלל בית הלל, ד_טואוסר שלש כנגד שלש. זרע כנגד הבניין  הרווח שבאמצעי על דעתין ד°בית שמאי בית שמאי אוסר שתים מיכן ושתים מיכן ב’ וג’ ד’ וה’. חמישית אי זו היא א’ או ו’? נאמר. אם היו זרעים קרובין לאחת מהן, הרי זה אסור. ואם לאו , הרי אילו ואילו אסורות . על דעתיה ד°בית הלל בית הלל אסור ארבע בראשונה וכנגדם שתים בשניה. שכן ג’ וד’ ט’ וי’ הם ודאי נאסרות השאלה מי יהיה הזנב. כיוון שהשורה הראשונה קרובה יותר ברור שהזנב יהיה ממנה. וכיוון שב’ וה’ קרובים באותה מידה שניהם נאסרים

קידוש_בכרם_קטן











-----------------------------------דף כב

[עריכה]
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כב עמוד א] היו חמש שורות של חמש וזרע כנגד קרן הזוית ציור ימני. על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי אי זו שורה אסור? שהרי הגפן בקרן זוית שייכת לשני שורות, לכן זו וזו אסורות. על דעתיה ד°בית הלל בית הלל, אסור שתים כנגד שתים היינו הארבע שבקדקד ד’ ה’ ט’ וי’, ואחת יוצא זנב מכאן, ואחת יוצא זנב מכאן ג’ ו טו’.

קידוש_בכרם_גדול










זרע כנגד הבניין  הרווח שבקרן הזוית באמצע הריבוע שבקרן ציור תחתון. על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי, אוסר את כל השורה הראשונה השניה ושני העמודות הימניות. על דעתיה ד°בית הלל בית הלל, אוסר שתים כנגד שתים ד’ וה’ ט וי’ ואחת יוצא זנב מיכן. שלישית אי זו היא? שלישית שבשורה הראשונה או שנייה ג’ או ח’. או יד’ וטו’ שבשורה השלישית?

ירושלמי כלאים, פרק ד, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: הנוטע ד_טזשתים, כנגד שתים ואחת יוצא זנב  , הרי זה כרם. שתים כנגד שתים, ואחת בינתיים . או שתים כנגד שתים, ואחת באמצע , אינו כרם. עד שיהו שתים, כנגד שתים ואחת יוצא זנב :

גמ’: אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° בשם רבי חייא בר יוסף רבי חייא בר יוסף° כתיב (במדבר מסעי לד ב) ארץ כנען לגבולותיה. והרי נאמר בהמשך זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה. אלא אלו גבולות שבדו להם הכנעניים, שהיו אומרים ששנים כנגד שנים ואחד יוצא זנב הרי זה כרם שכך היו רגילים לנטוע כרמיהם. רבי אימי רבי אמי° בעי. ולמידין מן הכנעניים? נשאר בשאלה תנן, ואחת יוצא זנב. מהיכן אתה מודד ארבע אמות בצד זה? שמואל שמואל (אמורא)° אמר, במודד אלכסון. רבי יוסי בר זמינא רבי יוסי בר זמינא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. את רואה כאילו אחת נטועה כאן:

השלמה_בכרם











רבי יונה רבי יונה° בעי. נטע שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב שתים כנגד שתים, ואחת יוצא זנב. ציור שני משמאל. שנטע שורה ראשונה של ארבע גפנים ושורה שניה של שני גפנים מול אמצע שורה ראשונה. האם את רואה כילו אחרת נטועה כאן, ואחרת נטועה כאן? נטע שלש כנגד שלש, ובשורה השלישית רק אחת מכוונת כנגד האמצעי ציור שמאלי. האם את רואה כאילו אחרת נטועה כאן ואחרת נטועה כאן לעשותו כרם גדול? לא כן את אמר, אין זנב לכרם גדול? מה שאמרנו זה בשעה שהוא גדול. כאן השאלה מהו ליתן זנב לכרם קטן ולעשותו גדול. נפקא מינא לתת לו מחול הכרם. דתנן מחול לכרם גדול ואין מחול לכרם קטן .

ירושלמי כלאים, פרק ד, הלכה ה

[עריכה]

מתני’: ד_יזהנוטע שורה אחת בתוך שלו, ושורה אחת בתוך של חבירו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כב עמוד ב] וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים, הרי אלו מצטרפין. גבוה מעשרה טפחים, אינן מצטרפות. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אם ערסן מלמעלה, הרי אילו מצטרפות:

גמ’: רבי אחא רב אחא° בעי. לית הדא פליגא על °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, ד_יחאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. והרי אם זרע חיטים בתוך ארבע אמות אבל רחוק מששה טפחים. ברגע שחברו נטע שולשה גפנים בחלק שלו נעשה כרם וצריך ארבע אמות ואוסר את החיטים. תמן מה שאמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו . ברם הכא, לא רק שלו אוסר אלא שלו ושל חבירו מצטרפין לאסור את האמצעי ובזה אף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה. רבי מנא רבי מנא° לא אמר כן אלא אמר, שאף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה שלכתחילה אסור לסכך את גפנו על תבואת חבירו, אלא שאם עבר וסיכך, לא אסר את שאינו שלו. וגם במשנתנו שאמרה שהנוטע שורה אחת מצטרף למה שנטע חבירו ונידון ככרם, אין הכוונה שנידון ככרם ואוסר תבואה שכבר זרועה שם. אלא שלכתחילה לא יזרע לצד שתי השורות, אף על פי שהשורות שייכות לשני בני אדם. אלא שקשה שהרי אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. שמותר לסמוך חיטים שלו אצל שעורים של חבירו, ואמר רבי יונה רבי יונה° שהלכה זו בשיטת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כדעתיה. כמה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. כן הוא אמר, אין אדם חובש דבר שאינו שלו. והרי שם מדובר אפילו לכתחילה. אלא על כרחך חייבים לתרץ כמו שתרצנו , תמן, אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. ברם הכא, שלו ושל חבירו מצטרפין לאסור את האמצעי:

ירושלמי כלאים, פרק ד, הלכה ו

[עריכה]

מתני’: ד_יטהנוטע שתי שורות. אם אין ביניהן שמונה אמות, לא יביא זרע לשם. היו שלש. אם אין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר משום °חנניה בן חכינאי חנניה בן חכינאי. אפילו חרבה האמצעית ונשארו רק שתי שורות ככרם קטן, ואין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם. שאילו מתחילה נטען רק שתי שורות, היה מותר בשמונה אמות. ד_כהנוטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה, מותר להביא זרע לשם. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מעשה בצלמין. באחד שנטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה. היה הופך סער שתי שורות לצד אחד, וזורע את הניר. ובשנה האחרת, היה הופך את הסער למקום הזרע, וזורע את הבור. ובא מעשה לפני חכמים, והתירו. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי מאיר רבי מאיר אומרים. אף הנוטע את כרמו על שמונה אמות מותר:

זריעה_בכרם_רחוק










גמ’: תנן, הנוטע שתי שורות. אם אין ביניהן שמונה אמות, לא יביא זרע לשם . אמר רבי זעירא רבי זעירא° . ד_כאשמונה חוץ ממקום כרתין הגזע. כמה דתימר הכא שמונה חוץ ממקום כרתין, ודכוותה אף שיעור הרחקה שאמרו ארבע אמות, חוץ ממקום כרתין. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר החמירו תוכו יותר מחוצה לו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° עד דאנא תמן  עוד כשהייתי שם בבל קיימנתה לדברי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° הגעתי לאותה מסקנה כדבריו שתוכו חמור מחוצה לו. שהרי תוכו קרחת הכרם בשש עשרה . חוצה לו


-----------------------------------דף כג

[עריכה]
תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף כג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כג עמוד א] ארבע . רואים שהחמירו תוכו יותר מחוצה לו. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° . אם המרחק בין הגפנים מארבע אמות ועד שמונה, אסור ומקדש. משמונה ועד שש עשרה שנאסר בכרם גדול , אסור ואינו מקדש. תנן, °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר משום °חנניה בן חכינאי חנניה בן חכינאי. אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אתיא ד°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב, כ°בית שמאי בית שמאי. כמה ד°בית שמאי בית שמאי אמרו, שורה אחת של חמשה גפנים נחשבת כרם. כן °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אמר, שורה אחת כרם . שהרי אין דין קרחת הכרם, אלא כאשר יש כרם מכאן וכרם מכאן. וכאן יש רק שורה מכאן ושורה מכאן. תנן, שאילו מתחילה נטען, היה מותר בשמונה אמות . הגמרא מבינה שהכוונה שאם יש שמונה אמות אז כל שורה נידונת כגפן יחידית ונותנים לו ששה טפחים וזורע את המותר. אי כ°בית שמאי בית שמאי איך התנא אומר שבשמונה מותר? הרי כל שורה נידונה ככרם וצריך לתת לה ארבע אמות. ומה נפשך. כרם גדול הוא, אסור בשמנה. כרם קטן הוא, אסור בשמנה. ואיך התנא אמר שאם מתחילה נטע מותר בשמונה? רבי יודן רבי יודן° לא אמר כן כמו שהבינה הגמרא שנותן ששה טפחים לכל צד וזורע את המותר. ואז קשה שאם זה כ°בית שמאי בית שמאי הרי לשורה יש דין גפן וצריך ארבע אמות לכל צד ואם יש בדיוק שמונה אמות אין מקום שיכול לזרוע בו. אלא שמונה אמות אסור. שמונה אמות וכל שהוא מותר. שנותן ארבע אמות לכל כרם וזורע את השאר . אית דבעי מימר, שכוונתו לאמר שאילו מתחילה נטע את שתי השורות במרחק שש עשרה אמות פחות משהו בניהם , היה מותר בשמנה אמות פחות משהו. שהיה נותן ארבע לכל כרם וזורע את הנותר. ועכשיו שהיה כרם וחרב אם יש פחות משש עשרה אמה בניהם, הכל אסור. אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא כמו שהבנו ש°רבי אלעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב סובר כ°בית שמאי בית שמאי ששורה נחשבת כרם תמיד. אלא אתיא ד°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב, כ°בית שמאי בית שמאי רק בכרם שחרב שרק אז מחמירים שגם שורה אחת תידון ככרם. כמה ד°בית שמאי בית שמאי מחמירין בו בחורבנו יותר ממטעתו. של°בית שמאי בית שמאי בתחילת מטעו בשש עשרה ובחורבנו בעשרים וארבע . דתנן, קרחת הכרם. °בית שמאי בית שמאי אומרים, עשרים וארבע אמות. ו°בית הלל בית הלל אומרים, שש עשרה אמה.. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. °בית שמאי בית שמאי מחמרין בחורבנו יותר ממטעתו. תחילת מטעתו, שש עשרה. וחורבנו עשרים וארבע. כן °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן יעקב מחמיר בחורבנו, יותר ממטעתו שבחורבנו שורה נחשבת כרם אבל גבי הנוטע שורה יחידית, סבר כ°בית הלל בית הלל דלא הוי כרם. והכי קאמר אילו היה נטוע על יותר משמונה אמות. היה נותן שש טפחים לכל שורה ונוטע את המותר, ועכשיו שחרב הכל אסור. תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי מאיר רבי מאיר אומרים, אף הנוטע את כרמו על שמונה אמות מותר. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רב רב (אמורא)°. בדיעבד מותר הזרע, ואסור לזרוע לכתחילה עד שיהיה שם שש עשרה אמות. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רב רב (אמורא)°. הלכתא. מותר הזרע, ומותר לזרוע. אמר רב חייא בר אשי רב חייא בר אשי° בשם רב רב (אמורא)°. ד_כבהלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . מה כוונתו? האם לאמר שמותר הזרע ומותר לזרוע, או מותר הזרע ואסור לזרוע? מן מה דאמר רבי אבא רבי אבא°. משח מדד לי רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי° כרמי, מטע שמונה על שמונה כדי שאוכל לזרוע בין השורות . הדא אמרה, מותר הזרע ומותר לזרוע. רב הונא רב הונא° זרע כל כרמיה כרתין. ואינו אסור משום כלאים? מערבבן הויין הגפנים וכיוון שלא היה ניתן לסדר שנים כנגד שנים ואחד יוצא זנב, דינם כגפן יחידית. ואין עבודה לגפן יחידית? אלא כ°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל. ד°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אמר, אין עבודה לגפן יחידית. הרי לדברי חכמים יש ואיך הוא הקל כ°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל? כדאמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . הלכה כדברי מי שהוא מיקל, בחוצה לארץ. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° , ותניי תמן, הלכה כדברי מי שהוא מיקל בחוצה לארץ:

הדרן עלך פרק קרחת הכרם

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_כלאים/פרק_רביעי"