ירושלמי כלאים ד א
<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ד · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה
[עריכה]קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרי' וארבע אמות ובית הלל אומרים שש עשרה אמה מחול הכרם בית שמאי אומרי' שש עשרה אמה ובית הלל אומרי' שתים עשרה אמה ואי זו היא קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שש עשר' אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר ואי זהו מחול הכרם בין כרם לגדר אם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שתים עשרה אמה נותנין לה עבודת' וזורע את המותר רבי יהודה אומ' אין זה אלא גדר הכרם ואי זהו מחול הכרם בין שני כרמים ואי זהו גדר שהוא גבוה עשרה טפחים וחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה
הלכה א גמרא
[עריכה]אמר רבי יוחנן קרחת הכרם הוא כרם שחרב קרחת הכרם מקריחי' אותו מאמצעו כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו אמ' רבי יוסי והוא שבא ממעט כרם גדול אבל אם בא ממטע כרם קטון אין זה קרחת הכרם ותנינן אי זהו קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו ונשתייר בו כדי כרם בין מארבע רוחות בין משלש בין משתים זו כנגד זו היאך עבידא חמש שורין מן שובע שובע נסב חד כרמין כי אית ארבעה כרמין ותלתא ביניין נסב חד חורן אית תמן תלתא כרמין ותרין ביניין נס חד חורן אית תמן תרין כרמין ותרין ביניין כהנא אמר כתחילת מטעתו עושין אותו בית שמאי אומרים תחילת מטעתו עשרים וארבע וחורבנו עשרים וארבע אמר רבי יוחנן בית שמאי מחמרין בחורבנו יותר ממטעתו תחילת מטעתו שש עשרה וחורבנו עשרים וארבע וכל הדברים ב"ש מוסיפין שליש מחול הכרם על דעתיה דבית שמאי שמונה עשרה על דעתיה דבית הלל שתים עשרה והתנינן מחול הכרם בית שמאי אומרי' שש עשרה אמה וב"ה אומר' שתים עשרה אמה אית דבעי מימר צא מהן ארבע אמות לעבודה נמצאו שתי' עשרה על דעתיה דבית שמאי ושמונה על דבית הלל ועבודו' הגפן אדעתיה דבית שמאי שמונה אמות ואדעתיה דבית הלל שש אמות והתנינן לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם בית שמאי אומרים קידש שורה אחת ובית הלל אומרי' קידש שתי שורות נימר בגין בית הלל תניתה והתנינן אי זהו עריס הנוטע שורה של חמש גפנים שנייא היא דאמר רבי שמעון בן לקיש בעריס המעוקם שנו על ידי עקימה תרתיי מתבלעין לא סוף דבר גדר אלא אפילו עשה פסין אם אין בין פס לחבירו שלשה טפחים נידונין כגדר אפילו קמה ואפי' קשין ואתיא כיי דאמר רבי חנינא אין האסור נעשה מחיצה לציל סברין מימר האיסור עשה מחיצה ליאסר על דעתיה דרבי יהודה עשה כבתוך הכרם ויוסר בשש עשרה אמר רבי יונה הדא דתימר כשאין הכרתים מכוונים אבל אם היו הכרתי' מכוונין אוסר בשש עשרה עד שיהא מוקף גדר מארבע רוחותיו מן מה דתנינן בין שני כרמים הדא אמרה אפילו מרוח אחת עד שיהא מוקף גדר כל אותו הרוח נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא ר' יסא בשם רב מתנה אין זנב לכרם גדול ולא מחול לכרם קטן אין זנב לכרם גדול שאי אתה זקוק לו ולא מחול לכרם קטן לוסר חוצה לו יותר מתוכו תוכו שמונה וחוצה לו שתים עשרה ואי זהו כרם קטן שלש כנגד שלש הא שלש כנגד שלש יש לו מחול אמר רבי זעירא הדא אמרה עשה פסין כנגד שלש גפנים יש לו מחול רבי יודן בעי עשה גדר לפנים מגדר ואמר אם יש שלשה טפחים מותר להביא זרע לשם ואם לאו אסור להביא זרע לשם רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון בן לקיש היה שם מקום שתים עשרה אמה ניטל המחול אמר רבי חזקיה ובלבד שתים עשרה על שתים עשרה אמר רבי מנא אפילו מיצר והולך