ביאור:דניאל ח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פסוקים ח ט: וּצְפִיר הָעִזִּים נעשה גדול וחזק עַד מְאֹד וּכְעָצְמוֹ כשהיה עצום, במיטב שנותיו נִשְׁבְּרָה הַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אלכסדר מת בחצי ימיו וַתַּעֲלֶנָה חָזוּת מראה למרחוק של אַרְבַּע קרניים תַּחְתֶּיהָ מלכות אלכסנדר התחלקה לארבע מלכויות שאחת מהם היתה הממלכה הסלאוקית ששלטה בסוריה והאזורים מסביב לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם.

ט וּמִן ומצאצאי הָאַחַת מֵהֶם הממלכה הסלאוקית‎‎ יָצָא ‏‏קֶרֶן אנטיוכוס הרביעי המכונה אנטיוכוס הרשע אַחַת מִצְּעִירָה צעיר מאחיו הגדול. ולקח את המלוכה לא כדין. וַתִּגְדַּל יֶתֶר ביותר אֶל הַנֶּגֶב למצרים שבדרום. אלא שנהדף ע"י הרומאים וְאֶל הַמִּזְרָח פרס וְאֶל הַצֶּבִי ארץ ישראל.

במראה השני הזה של דניאל הפסוקים הנ"ל מספרים על אלכסדר מוקדון, מיתתו, ועל אנטיוכוס הרביעי שהיה 150 שנה בערך אחריו. הפסוקים לא מספרים על מה שהיה בין מות אלכסנדר לאנטיוכוס הרביעי. במראה הרביעי של דניאל דניאל יא יש השלמה למראה זה מפסוק ה עד לא. וזוהי ההשלמה:

ה וְיֶחֱזַק ויתגבר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תלמי הראשון שמלך על מצרים אחרי מות אלכסנדר על אנטיגינוס מונופתלמוס שהשתלט על רוב שטחי האימפריה של אלכסנדר הגדול, וגירש סלאוקוס הראשון מאזור סוריה מקום שליטתו, ע"י שנצח אותו בקרב עזה. ואח"כ וּמִן שָׂרָיו סלאוקוס הראשון שנהיה שר צבא אצל תלמי אחרי שברח מאנטיגינוס, וְיֶחֱזַק עָלָיו הכניע את אנטיגינוס לגמרי, ולקח את חלקו בחזרה וּמָשָׁל סלאוקוס מִמְשָׁל רַב על שטח גדול, יותר מֶמְשַׁלְתּוֹ של תלמי ו וּלְקֵץ שָׁנִים ולסוף הרבה שנים בזמן אנטיוכוס השני (הנכד של סלאוקוס הראשון) ובזמן תלמי השני (הבן של תלמי הראשון) (עיין בית תלמי) יִתְחַבָּרוּ לעשות שלום אחרי שעשו מלחמה בתנאי ש- וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב שהבת של תלמי מלך מצרים ברניקֵה תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן כדי להתחתן אתו, והוא יגרש את אשתו לאודיקֵה שהיתה אחות מלך תלמי מאביו והיה לה שני ילדים מאנטיוכוס ועי"כ לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים יעשה פשרה בניהם. כיון שהיה כלול בתנאי שהבן שיולד לה ירש את אנטיוכוס, וְלֹא תַעְצֹר אבל בת מלך הנגב לא תוכל לעכב את כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ של בעלה אנטיוכוס, שאחרי שאביה תלמי השני מת הוא גרש אותה והחזיר את אשתו הראשונה וְלֹא יַעֲמֹד ואנטיוכוס לא יחזיק מעמד בפני אשתו הראשונה וּזְרֹעוֹ וכוחו ינתן לאשתו הראשונה, שהרעילה אותו כדי שלא יקיים את הבטחתו שהבן של בת תלמי יירש את המלוכה, והמליכה את בנה סלאוקוס השני (עיין בית סלאוקוס) וְתִנָּתֵן הִיא בת מלך תלמי ביד אשתו הראשונה של אנטיוכוס, והרגה אותה ואת וּמְבִיאֶיהָ השרים שהביאו אותה וְהַיֹּלְדָהּ והאומן שלה וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים היועץ שלה שהחזיק אותה בעתות צרה ע"י עצותיו הטובות. ז וְעָמַד למלוך על מצרים תלמי השלישי בן תלמי השני (עיין בית תלמי) שהוא מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ מצאצאי אביה של ברניקֵה כַּנּוֹ על כסא מלכותו, וְיָבֹא אֶל הַחַיִל להצטרף אל החיל שכבר עזרו לה, לפני שלאודיקֵה הרגה אותה וְיָבֹא בְּמָעוֹז במדינה הבצורה של- מֶלֶךְ הַצָּפוֹן סלאוקוס השני וְעָשָׂה בָהֶם מלחמה וְהֶחֱזִיק וכבשם. ח וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם עבודה זרה שלהם עִם נְסִכֵיהֶם שריהם עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם, וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד במנוחה מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן. ט וּבָא סלאוקוס השני והחזיר את מלכותו שהיה לו בסוריה ואחר כך בא בצי אניות להלחם בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בתלמי השלישי והיה לו מפלה גדולה וְשָׁב אֶל אַדְמָתוֹ. י (ובנו) וּבָנָיו של סלאוקוס השני, סלאוקוס השלישי (עיין בית סלאוקוס) ואנטיוכוס השלישי יִתְגָּרוּ מלחמה בכל העמים סביבותיהם אחרי מות אביהם כדי להחזיר לעצמם את ממלכתם שירשו אותה במצב קשה וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים וסלאוקוס השלישי ימות במלחמה וּבָא בוֹא ואנטיוכוס יבא וְשָׁטַף וְעָבָר ויכבוש ויעבור בכל מיני מדינות, וְיָשֹׁב (ויתגרו) וְיִתְגָּרֶה ואחרי הרבה שנים אנטיוכוס יבא למלחמה בתלמי הרביעי יורשו של תלמי השלישי (עיין בית תלמי) עַד (מעזה) מָעֻזּוֹ  והוא יכבוש את ארץ ישראל ויגיע עד מצרים חוזקו של תלמי. יא וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תלמי הרביעי וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ עִם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן אנטיוכוס השלישי, וְהֶעֱמִיד ואסף הָמוֹן רָב הרבה חיילים וְנִתַּן הֶהָמוֹן של אנטיוכוס בְּיָדוֹ. יב וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן ונתגדלו החיילים של תלמי בעיני כולם (ירום) וְרָם לְבָבוֹ וגבה לבו של תלמי על הצלחתו, וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת רבבות מחיילי אנויוכוס וְלֹא יָעוֹז ולא העיז להמשיך ולכבוש אותו, מיד אחרי המלחמה חזר לארצו. יג וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב הרבה חיילים מִן הָרִאשׁוֹן ממה שהיה לו בהתחלה, ונצח מלחמות רבות, וּלְקֵץ ולסוף הָעִתִּים שָׁנִים הרבה שנים יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב להלחם על תלמי החמישי בן תלמי הרביעי אחרי שנפטר אביו והיה רק בן 5 שנים (עיין בית תלמי) יד וּבָעִתִּים ובזמנים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עוד מלכים חוץ מאנויוכוס עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ רשעי ישראל הפורצים את חוקי ה' יִנַּשְּׂאוּ ירוממו את עצמם לומר שהגיע הזמן לְהַעֲמִיד חָזוֹן לקיים את הנבואה שלפי הבנתם מלך צפון ינצח את תלמי, ויבואו לעזור לו וְנִכְשָׁלוּ הרבה מהם ימותו במלחמה הזו. טו וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת ערים בצורות, וּזְרֹעוֹת וכוחות מלך הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ בפני מלך צפון וְעַם מִבְחָרָיו החיילים המובחרים של מלך הנגב יבואו להלחם וְאֵין להם כֹּחַ לַעֲמֹד בפני מלך צפון. טז וְיַעַשׂ מלך צפון הַבָּא אֵלָיו בארצות שבא אליהם כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו, וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי ארץ ישראל וְכָלָה והשחתה של המקומות שעבר בהם בְיָדוֹ. יז וְיָשֵׂם פָּנָיו כיוונו, אחרי שכבש את ארץ ישראל לָבוֹא בְּתֹקֶף בחוזק כָּל מַלְכוּתוֹ מצרים, מקום מושב תלמי. ואז תלמי פנה לעזרה מהרומיים וִישָׁרִים ופשרה הציעו הרומיים שיעשה עִמּוֹ עם תלמי וְעָשָׂה וכך הוא עשה. והפשרה היתה ש-, וּבַת הַנָּשִׁים שבתו קליאופטרה מאחת הנשים שהיתה לו יִתֶּן לוֹ לאשה, ובתור נדוניה הוא יתן לה את ארץ ישראל שהיתה קודם תחת שליטת תלמי לְהַשְׁחִיתָהּ אנטיוכוס חשב שע"י שיתן לתלמי את בתו היא תעזור לו להרוג את תלמי ולהשתלט עליו, אבל וְלֹא תַעֲמֹד עצתו, כיון שבתו לא הסכימה למרוד בבעלה וְלֹא לוֹ תִהְיֶה ארץ מצרים. יח (וישב) וְיָשֵׂם אח"כ אנטיוכוס פָּנָיו כיוונו לְאִיִּים שהיו בעלי ברית של הרומיים, ופלש גם ליון וְלָכַד רַבִּים, וְהִשְׁבִּית ושיתק קָצִין של הרומיים את אנטיוכוס חֶרְפָּתוֹ לוֹ והיה לו מזה חרפה בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ הרומיים אמרו לו שהם לא רוצים לעשות לו עוד חרפה, רק ש- יָשִׁיב לוֹ שישיב את המקומות שכבש ושישיב את הוצאות המלחמה. יט וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי למבצרי אַרְצוֹ לגבות את המס שהתחייב לתת לרומיים, ושמע שיש בבית ע"ז מסוים אוצר גדול והלך לקחת את האוצר, וְנִכְשַׁל בנסיונו לקחת את האוצר, כיון שהעם התרגזו עליו וְנָפַל והרגו אותו וְלֹא יִמָּצֵא מקום קבורתו. כ וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מלכותו בנו של אנטיוכוס, סלאוקוס הרביעי (עיין בית סלאוקוס) מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ וכל חייו היה עסוק לעבור ולנגוש את העם כדי להחזיר לרומיים את חוב אביו הֶדֶר מַלְכוּת ורק זה היה הדר (כבוד) מלכותו, וּבְיָמִים אֲחָדִים אחרי כמה שנים. 12 שנה יִשָּׁבֵר ע"י מרד עבדיו וְלֹא ולא מת ע"י בְאַפַּיִם מרד של העם בפנים המדינה וְלֹא בְמִלְחָמָה של אויבים מבחוץ.

מפסוק זה ואילך מדובר על אנטיוכוס הרביעי באריכות יותר מפסוקים ט י אצלינו.

כא וְעָמַד והתחזק אחריו המלך אנטיוכוס הרביעי (הידוע כנוי אנטיוכוס הרשע) אחיו של סלאוקוס הרביעי, בן אנטיוכוס השלישי עַל כַּנּוֹ בסיסו, מלכותו נִבְזֶה בזוי במדותיו ומעשיו וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד כתר מַלְכוּת כיון שבן אחיו היה היורש האמיתי, וּבָא בְשַׁלְוָה למלוך כיון שאחיו מת ובנו הנשאר היה קטן וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת בדברי רמיה שהוא ימלוך עם בן אחיו הקטן בנתיים עד שיגדל כדי לעזור לו, ובסוף הרגו ולקח את המלכות לעצמו. כב וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף החיילים של העמים ששוטפים (שכובשים) בכח הזרוע יִשָּׁטְפוּ נכבשו מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ, וְגַם והוא גם ירצה לכבוש את נְגִיד המלך שיהיה אתו ב- בְּרִית הוא תלמי השישי בן תלמי החמישי שהיה מלך במצרים. בית תלמי. כג וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה הוא יבוא לתלמי כאילו בא לבקר את אחותו קליאופטרה שהיתה אמו של תלמי השישי ואשתו של תלמי החמישי, וְעָלָה וְעָצַם התעצם, התגבר בִּמְעַט גּוֹי עם קצת אנשים כדרך הבאים לבקר ולא נזהרו ממנו. כד בְּשַׁלְוָה יגיע למצרים וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה במקום שנמצא הכסף והזהב של המדינה יָבוֹא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר ישלול, וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו אילך לכבוש אותם וְעַד עֵת וחיכה עד שיגיע הזמן המתאים בשנה הבאה. כה וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ ויעורר את כוחו ורצונו לבא לשנה הבאה פעם שנייה עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם עַד מְאֹד, וְלֹא יַעֲמֹד מלך מצרים לא יחזיק מעמד כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו שריו של מלך מצרים מַחֲשָׁבוֹת למרוד בו ע"י שאנטיוכוס שחד אותם. כו וְאֹכְלֵי השרים של מלך מצרים שהם אוכלי פַת בָּגוֹ מאכלו יִשְׁבְּרוּהוּ ע"י שוחד שקבלו מאנטיוכוס. וע"י כך וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף אניוכוס יכבוש את חילו של מלך מצרים, וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים. כז וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים אחרי המלחמה אנטיוכוס נפגש עם תלמי לדבר לשלום לְבָבָם לְמֵרָע אבל הכל היה הצגה ובפנים הם חשבו להרע אחד לשני וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָדכָּזָב יְדַבֵּרוּ דברו דברי שקר כלפי חוץ, וְלֹא תִצְלָח ובאותה הזדמנות אנטיוכוס לא הצליח במזמתו להרע לתלמי, והוא חשב כִּי ש- עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד עוד יגיע סוף הזמן שיוכל להרע לתלמי. כח וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שלקח במלחמה וּלְבָבוֹ וכחזר הביתה דרך ארץ ישראל רצונו היה עַל בְּרִית קֹדֶשׁ להרע לישראל שיש להם ברית קדש עם התורה, וְעָשָׂה והרג רבים מהם וְשָׁב לְאַרְצוֹ. כט לַמּוֹעֵד תקופה יותר מאוחרת יָשׁוּב פעם שלישית וּבָא בַנֶּגֶב למצרים להלחם שוב בתלמי, וְלֹא תִהְיֶה ולא היתה הפעם ההצלחה במלחמה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה כמו הפעם הראשונה והשנייה. כיון שתלמי בקש עזרה מהרומיים. ל וּבָאוּ בוֹ ובאו להלחם באנטיוכוס צִיִּים אניות של כִּתִּים רומיים לעזור למלך מצרים וְנִכְאָה ונשבר במלחמה וְשָׁב ממצרים וְזָעַם עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ ובדרך חזור שחזר דרך ארץ ישראל הוא התרגז על הברית קדש שיש ליהודים עם התורה וְעָשָׂה וגזר עליהם גזירות, וְשָׁב כמה פעמים לארץ ישראל כדי להעבירם מדתם וְיָבֵן והוא התבונן לעזור עַל לאלה (היהודים) ש- עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ שעזבו את התורה והתחברו אותו להטיב להם.