ביאור:אלהים חיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ה' נקרא אלהים חיים או אל חי. משמעות הכינוי היא: אל אשר נמצא בתוך החיים שלנו ומשפיע עליהם. זאת בניגוד לתפיסה הפילוסופית הדיאיסטית, לפי ה' ברא את העולם אך אינו מתערב בחיינו; וכן בניגוד לתפיסתו של ניטשה.

הכינוי נזכר לראשונה ב (דברים ה כב): "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי?!": במעמד הר סיני, בני ישראל שמעו את קול ה', וכך נוכחו לדעת בבירור שה' נמצא בתוך החיים שלהם, ואינו רק ישות פילוסופית מופשטת. משה הזכיר להם עובדה זו בסוף נאומו ב (דברים ל כ): "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם".

התחושה שה' נוכח בחיינו אינה קבועה. הדור שאחרי מעמד הר סיני היה זקוק לתזכורת, (יהושע ג י): "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם, וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי"- כשתראו את הירדן נבקע, תדעו שה' קיים ונמצא בתוך החיים שלכם, והוא יפעל במציאות ויגרש מפניכם את הכנענים.

בימי שאול המלך, האמונה בה' היתה "מתה", בני ישראל לא הרגישו שה' נוכח בחייהם, וכאשר גוליית איים עליהם, הם התמלאו פחד מוות. עד שבא דוד והזכיר להם, (שמואל א יז כו): "כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים?!"( פירוט ), וכן הזכיר גם לשאול עצמו, (שמואל א יז לו): "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים"- ה' חי ונמצא בתוך החיים שלנו, והוא יכול לתת לנו כוח להתגבר אפילו על גוליית.

דוד הזכיר את הביטוי אל חי מספר פעמים בשיר השירים, (תהלים מב ג): "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים"- דוד צמא לתחושה שה' נמצא בתוך חייו ומשפיע עליהם; תחושה שהיא חזקה במיוחד בבית המקדש, וכאשר שרים שירי קודש,  תהלים מב ט: "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שירה[שִׁירוֹ] עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי", (תהלים פד ג): "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי".

ירמיהו הזכיר את הביטוי בויכוחו עם עובדי האלילים - בניגוד לאלילים, שהם פסלים דוממים שאינם משפיעים על החיים, (ירמיהו י י): "וה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ". 

בהמשך הזכיר ירמיהו את אותו ביטוי בויכוחו עם נביאי השקר, (ירמיהו כג לו): "וּמַשָּׂא ה' לֹא תִזְכְּרוּ עוֹד, כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ, וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ"( פירוט ).

והושע ניבא, שבאחרית הימים יבינו כל הגויים, שעם ישראל הם בני אל חי, בניו של האל היחיד הנוכח במציאות חיינו, (הושע ב א): "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר; וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי"( פירוט ).

גם לשון השבועה המקובלת בלשון המקרא, "חי ה'", משמעה: כפי שאנו יודעים שה' חי ונמצא בתוך חיינו, כך גם עובדה זו נכונה.

פירושים נוספים[עריכה]

חגי הופר פירש, שהביטוי אלהים חיים מציין שינוי - "הרי החיים הם כל מה שכן משתנה, שכן יחסי (גם במובן של יחסים, יחסי-אנוש), שכן ארעי. ודווקא אותם כנראה יש לקדש. לקדש את הרעננות החולפת. לחיות את הרגע ולהפיק ממנו את המרב, כי רק הוא קיים באמת".


תגובות[עריכה]

מעניין. ואני מוצא את פירושך לא רחוק מפירושי. אתה מנגיד את זה לתפישה הדאיסטית (את ניטשה לא פרטת) האומרת שאלוהים לא מתערב בעולם ואני מנגיד בעיקר לרמב"ם היוצר אלוהים טרנסצדנטי שבעצם אי אפשר להתייחס אליו. משום ששינוי היא תכונה אחת מרכזית של החיים. ובכל אופן קשה לי למה מדובר כביכול בחיים שלנו ולא שלו? בהשפעת הרמב"ם כנראה קשה לקבל את זה. גם זה לא כל-כך מסתדר עם הפעמים הרבות שמוזכר ביחיד אל חי, אף כי ניתן להסביר זאת בדוחר לשיטתך כ'אל כל החי'. אך מה עם חי ה'?

-- hagai hoffer, 2013-03-19 13:34:09

מעניין שהרבה מהפרשנים לא התייחסו לזה, רש"י למשל, אבל הרמב"ן (שמביא את אבן עזרא) כותב:

(כב): אשר שמע קול אלוהים חיים מדבר מתוך האש -

אמר ר"א:

כי טעם "חיים" להבדיל בין אלוהים ובין הצבא, כי לא יתנועע הוא מעצמו.

ויתכן לפרש שהזכיר כן לומר שהשומע קול אלוהים שעמו מקור החיים תדבק נפשו ביסודה ולא תחיה עוד חיי בשרים. ויהושע אמר (יהושע ג י יא): בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם הנה ארון הברית אדון כל הארץ. אם כן, וישבע בחי העולם (דניאל יב ז), שבועה בשמו הגדול:

-- hagai hoffer, 2013-03-19 13:55:17

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-03-29.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/1xy