בבא מציעא לד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · בבא מציעא · לד א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

- מי יימר דמגנבא? ואם תמצי לומר דמגנבא - מי יימר דמשתכח גנב? ואי משתכח גנב - מי יימר דמשלם? דלמא מודי ומפטר. אמר רבא: נעשה כאומר לו: "לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו".
מתקיף לה רבי זירא: אי הכי, אפילו גיזותיה וולדותיה נמי. אלמה תניא: אחוץ מגיזותיה וולדותיה.
אלא אמר רבי זירא: נעשה כאומר לו: "חוץ מגיזותיה וולדותיה".
ומאי פסקא? סתמא דמלתא, שבחא דאתא מעלמא - עביד איניש דמקני, שבחא דמגופה - לא עביד איניש דמקני.
איכא דאמרי: אמר רבא: נעשה כאומר לו: "לכשתגנב ותרצה ותשלמני - סמוך לגניבתה קנויה לך".
מאי בינייהו? איכא בינייהו קושיא דרבי זירא.
אי נמי, בדקיימא באגם:


שילם ולא רצה לישבע [וכו']:

- אמר רבי חייא בר אבא: אמר רבי יוחנן: לא "שילם" - שילם ממש, אלא גכיון שאמר: "הריני משלם", אף על פי שלא שילם.
תנן: "שילם ולא רצה לישבע" - שילם אין לא שילם לא. אימא סיפא: "נשבע ולא רצה לשלם" - טעמא דלא רצה, הא רצה - אף על פי שלא שילם. אלא מהא ליכא למשמע מינה.
תניא כותיה דרבי יוחנן: דהשוכר פרה מחבירו ונגנבה, ואמר הלה: "הריני משלם ואיני נשבע" ואחר כך נמצא הגנב, משלם תשלומי כפל לשוכר.
אמר רב פפא: השומר חנם - כיון שאמר: "פשעתי" - מקנה ליה כפילא, דאי בעי פטר נפשיה בגניבה. ושומר שכר - כיון שאמר: "נגנבה" מקנה ליה כפילא, דאי בעי פטר נפשיה בשבורה ומתה. שואל שאומר "הריני משלם" לא מקני ליה כפילא. - במאי הוה ליה למפטר נפשיה? במתה מחמת מלאכה! מתה מחמת מלאכה לא שכיח.
איכא דאמרי: אמר רב פפא: שואל נמי - כיון שאמר "הריני משלם" מקני ליה כפילא, דאי בעי פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה. אמר ליה רב זביד: הכי אמר אביי: ז"שואל - עד שישלם". מאי טעמא? הואיל וכל הנאה שלו - בדיבורא לא מקני ליה כפילא.
תניא כוותיה דרב זביד: חהשואל פרה מחבירו ונגנבה, וקידם השואל ושילם, ואחר כך נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל לשואל.
ללישנא קמא דרב פפא - ודאי לא הויא תיובתא, ללישנא בתרא - לימא תיהוי תיובתיה? - אמר לך רב פפא: מי אלימא ממתניתין, דקתני "שילם" - ואוקימנא באמר, הכא נמי באמר. מי דמי? התם - לא קתני קידם, הכא קתני קידם. מאי קידם? קידם ואמר. הא מדקתני גבי שוכר "ואמר" וגבי שואל "קידם" - שמע מינה דוקא קתני.
מידי גבי הדדי תניא? - שיילינהו לתנאי דבי רבי חייא ודבי רבי אושעיא, ואמרי: גבי הדדי תניין.
טפשיטא אמר איני משלם, וחזר ואמר הריני משלם - הא קאמר הריני משלם. אלא אמר הריני משלם,

רש"י[עריכה]

מי יימר דמגנבא - שעתיד להיגנב דליקני ליה כפל בשעת מסירה דעל כרחך משעת מסירה בעי לאקנויה שמשכה ממנו על מנת כן:

נעשה כאומר לו - בשעה שמסרה לו דקים להו לרבנן דניחא להו לבעלים שיהא בטוח בקרן על מנת שיהא ספק כפל העתיד לבא של שומר והרי היא כמסרה לו על מנת כן שאם תיגנב וישלם לו קרן שתהא פרה קנויה לו משעה שמסרה נמצא למפרע כשגנב הגנב של שומר היתה דפרה כבר היא בעולם:

אי הכי - דנמצא שהיתה שלו משעה ראשונה יזכה אף בגיזות וולדות שהיו לה משבאה לביתו דכיון דנגנב ורצה ושילם נמצאת שלו למפרע:

פסקא - פסקת הדבר בכל אדם שדעתו להקנות כפל אם יבא לכך ואין דעתו להקנות הולדות:

נעשה כאומר לו - בשעה שמסרה לו:

לכשתגנב ותרצה ותשלמני - אם תשלם לי הקרן:

סמוך לגניבתה קנויה לך - שעה אחת לפני גניבתה תהא הפרה קנויה לך והיא כבר היתה בעולם:

קושיא דר' זירא - ללישנא בתרא ליכא לאקשויי גיזות וולדות דהא סמוך לגניבתה הוא דאקנייה:

א"נ דהוה קיימא באגם - כשגנבה גנב ללישנא בתרא לא קני כפילא דהא סמוך לגניבתה לא היתה בחצירו שתהא חצירו קונה לו ומשיכה ההוא שעתה לא הואי ובמאי נקני וא"ת: תקני לו משיכה ראשונה שמשכה לו על מנת לקנותה שעה הסמוכה לגניבתה הא אמרינן בכתובות בהאשה שנפלו לה נכסים (דף פב.): האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תיקני לך אלא לאחר שלשים לא קנה:

השוכר פרה ונגנבה כו' - אע"פ שהשוכר חייב בגניבה ואבידה מ"מ אם רוצה לשקר ולישבע שנאנסה היה נפטר בשבועה הלכך כי אמר נגנבה וחייב עצמו בקרן נקנה לו הכפל:

מקנה ליה כפילא - נקנה לו הכפל: כל חיובי ופטורי דארבעה שומרין ילפינן מקראי לקמן בפרק השואל (דף צד:): שומר חנם ישבע על הכל אם לא פשע והשואל משלם את הכל נושא שכר והשוכר פטורין מן האונסין וחייבין בגניבה ואבידה שואל פטור במתה מחמת מלאכה הראויה לה דאמר ליה להכי אושלת לי ולא לאוקמה בכילתא:

וכל הנאה שלו - שהיה עושה בה מלאכתו בלא שום שכר:

בדיבורא - דהריני משלם:

לא מקני ליה - הבעלים כפל שאין זו שום טובה מוטל היה עליו להניח דעתו שהשאילה לו חנם:

ללישנא קמא דר"פ - ודאי לא הוי תיובתא דנימא כיון דטעמא דרב פפא משום דלא הוה למפטר נפשיה דהא מתה מחמת מלאכה לא שכיחא אפי' קדם ושילם נמי אית ליה לרב פפא דלא קני ליה כפילא ותיקשי ליה הא ודאי ליכא לאותובי דמצי אמר לך אנא אע"פ שאמר הריני משלם אמרי ולא אמרי אע"פ ששילם:

נימא תיהוי תיובתא - מי נימא דשילם דוקא קאמר תנא דברייתא:

והא מדקתני - תנא דברייתא גבי שוכר ואמר כדאמרינן לעיל תניא כוותיה דר' יוחנן וגבי שואל ושילם בהך דתניא כוותיה דרב זביד:

שיילינהו - בני הישיבה:

לתנאי - שהיו שונין תוספתא דרבי חייא ותוספתא דרבי אושעיא שהם עיקר כדאמרינן בעלמא (חולין דף קמא.): כל מתניתא דלא מיתניא בי רבי אושעיא ורבי חייא לא תותבוה בי מדרשא:

תוספות[עריכה]

דלמא מודה ומפטר. פי' דלמא ימהר להודות קודם שיבאו עדים והיינו כרב דאמר מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור ואע"ג דממתני' דמרובה (ב"ק דף עה:) דייקי' דלא כרב על פי עצמו דומיא דעל פי עד אחד לפי מסקנא דהתם דאמר מסתברא מלתיה דרב בשחייב עצמו בקרן אבל היכא דפטר עצמו מכלום לא אמר לא מפקא מדרב וכן הלכה ולא כשמואל דמחייב דר' יוחנן סבר נמי התם דפטור ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן כדאמר פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מז:):

אי נמי דקיימא באגם. תימה דנימא נעשה כאמר לו לכשתגנב ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו ' סמוך לגניבה דהשתא קני אפילו עומדת באגם כדאמר ר' יוחנן בפ' האשה שנפלו (כתובות ד' פב. ושם) משוך פרה זו ותקנה לך מעכשיו ולאחר שלשים יום קנה אפי' עומדת באגם וגיזותיה וולדותיה לא קנה אע"פ שאומר מעכשיו שאין הקנין נגמר עד סמוך לגניבתה כדאמר ר' יוחנן בפ' האומר (קידושין דף ס.) בא אחד וקדשה מעכשיו ולאחר שלשים יום בא אחר וקדשה מעכשיו ולאחר כ' יום בא אחר וקדשה מעכשיו ולאחר עשרה ימים בא אחר וקדשה מעכשיו אפי' הן מאה כולם תופסים בה דכל חד וחד רווחא לחבריה שבק ושמא י"ל דקדושין אלימי וכיון דאשכחו רווחא תו לא פקעי אבל הכא גיזות וולדות לכל הפחות הנהו דאיתנהו בשעת מסירה אהני מעכשיו לקנותה סמוך לגניבתה למפרע:

אלא מהא ליכא למשמע מינה. תימה כיון דקשיא ליה רישא לסיפא נימא נעשה כדאמרינן בפרק קמא דקידושין (דף ה:) ותקשה לר' יוחנן וי"ל דשילם נקט לאביי דפרק הגוזל קמא (ב"ק ד' קח.) לאורויי דאם נשבע ושילם דאין הכפל שלו ולרבא לאורויי שילם אע"פ שנשבע תחלה שהכפל שלו ולא רצה לישבע היינו לא רצה לעמוד בשבועה אבל אם אמר הריני משלם אם נשבע תחלה אין הכפל שלו:

שואל עד שישלם. הואיל וכל הנאה שלו ולהאי טעמא אפי' אם התנה להיות כש"ח לא קנה עד שישלם ולטעמא דלעיל דמשום לא שכיחא אם התנה להיות כש"ח קנה כפל במגו דפטר נפשיה בגניבה ואבידה דשכיחא:

ללישנא קמא דרב פפא ודאי לא הויא תיובתא. דאמר הריני משלם לא קנה כפל אבל שילם קנה כפל ור"ח גרס ודאי הויא תיובתא דכיון דרב פפא מפרש טעמא משום דלא שכיח האי טעמא שייך אפילו בשילם והא דנקט ואמר הריני משלם משום דנקט גבי ש"ח וש"ש נקט נמי גבי שואל:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/בבא מציעא/פרק ג (עריכה)

ד א מיי' פ"ח מהל' שאלה הלכה א , סמ"ג עשין פב , טור ח"מ סי' רצה:

ה ב טור ח"מ סי' רצה:

ו ג ד מיי' פ"ח מהל' שאלה הלכה א , סמג שם , טור ח"מ סי' רצה:

ז ה ו ז ח מיי' פ"ח מהל' שאלה הלכה ב , טור ח"מ סי' רצה:

ח ט מיי' פ"ח מהל' שאלה הלכה ד , טור ח"מ שם: