באר מים על ההגדה - אחד מי יודע
אחד מי יודע
אחד מי יודע כו' דקשה לו למה כתיב אחד במעשה בראשית ולא ראשון ותירץ אחד אני יודע אחד הוא אלהינו כו' (כפרש"י שם) או יאמר ע"ד ששמעתי ממ"ו הרב המפורסם המגיד זלה"ה על הבחירה והידיע' שהם מתנגדים זל"ז ואמר הוא ז"ל שמים יוכיח שהם אש ומים יחד הגם שאין בכח השגתינו שיכולין להיות יחד. וז"ש כאן אחד מי יודע. פי' מי יכול להבין שהבחירה והידיעה יכול להיות כאחד ואעפי"כ הבחירה היא חפשיות. לזה אמר אחד הוא אלהינו שבשמים. פי' שעשה שמים מאש ומים. בשביל כן יכול להיות גם בארץ ג"כ הבחיר' והידיע' יחד. או יאמר אחד מי יודע. יודע הוא לשון התחברות כמו והאדם ידע את חוה אשתו (בראשית ד א). וז"ש אחד מי יודע פי' מי יכול להתחבר את עצמו לו יתברך שנקרא אחד לזה אמר אחד אני יודע פי' כשיודע שאין ראוי להיות מציאות אני אלא בו ית' הנקרא אחד ע"ד אני הוא ולא אחר כמ"ש למעלה.
שנים מי יודע. פי' מי יודע למה ברא הוא ית' את היצ"ט והיצ"הר ויותר טוב היה בלא יצה"ר. ואמר שנים אני יודע ע"ד שכתבתי בס"ד על מאמר הגמרא (שבת קל) דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא. דאפ"ל דקאי על התורה שהיא כמו כתובה לישראל. שאי אפשר הי' ליתן לישראל בלא תיגרא של היצ"הר. (וכמשחז"ל שם דף פ"ט כלום יצה"ר יש ביניכם) וע"ד הכתוב (בראשית לד כא) שלמים הם אתנו דייקא. וז"ש שני לוחות הברית היינו בשביל התורה כנ"ל. או יאמר שנים מי יודע. פי' מי יכול לחבר היצ"ט עם היצ"הר שהיצ"הר נמי יהא נקרא יצ"ט ע"ד שמעון ולוי אחים. וז"ש שני לוחות הברית ע"ד הגמרא (קידושין ל) בראתי יצ"הר ובראתי לו תורה תבלין.
שלשה מי יודע. אפ"ל ע"ד דאיתא בזוהר שלח דף קס"ה ע"ב וז"ל ועל דא בעי לאתחזא תלת זימנין בשתא קמי'. תלת זימנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובג"כ תלת זימנין אינון בשתא אברהם קביל ברית יצחק קביל ברית יעקב הוה שלים מכלהו כו'. עכ"ל. וז"ש שלש' מי יודע. פי' למה צריכין להראות לפניו ית' ג"פ בשנה לז"א שלש' אני יודע שלש' אבות כו' כנ"ל. או יאמר ע"ד שאמר הכתוב והייתם לי סגולה פי' כמו סגו"ל שהוא ג' נקודות כך כהנים לוים ישראלים תורה נביאים כתובים וכמאמרם ז"ל (שבת פח) אורייתא תליתא'. בירחא תליתאי ע"י תליתאי כו' וקשה למה. לזה אמר כנגד ג' אבות שהם חג"ת. או יאמר שלשה מי יודע. פי' מן השלשה דברים המתנגדים יהיה אחד לזה אמר שלשה אבות ע"ד יעקב נקרא בריח התיכון שמחבר שני הבחינות בחינת אברהם ובחינת יצחק כידוע.
[או יאמר ע"ד שכתב רבינו בחיי בפ' קדושים וז"ל שהרי מצינו במעשה בראשית שהיו כל הנמצאים כולן ביום ששי קודם שנברא אדם. על ב' חלקים שכליים וארציים שכליים הם הנבראים העליונים שהם שכל גמור נבדל מן החומר. ארציים הם האילנות והצמחים ושאר בע"ח שהם חומר גמור אין בהם שכל. ושני חלקים אלו יעשו פעולותיהם שנתמנו עליהם אלו בשכל ואלו בטבע. וכל אחד מהם מוכרח בפעולתו זה בשכלו וזה בטבעו ואין מונע לאחד מהם. ולפיכך חייבה החכמ' לברוא ביום ששי נברא שלישי מורכב מהם משותף משניהם והוא הכולל אותם בשכל ובטבע. בשכל כמין השכליים הנפרדים. ובטבע כמין הארציים וזהו האדם. והיתה פעולתו שכלית וטבעית לא הכרחית בשני חלקים כ"א רצונית. שהרי הבחיר' והרצון בידו שימשך לאיזה צד שירצה אם אחר השכל או אחר הטבע שהוא התאוה כו' עי"ש. וז"ש כאן שלש' מי יודע כו' כנ"ל. לז"א כנגד האבות ויעקב ג"כ הוא הממוצע כו' כנ"ל].
ארבע מי יודע היינו הד' של יהודה וכמדומה לי שראיתי בספר א' וכן איתא בזוהר ויצא דף קנ"ו שמרומז על דוד המלך ע"ה שיהי' רגל רביעי בכסא וז"ש ד' אמהות. שנאמר בלאה שהיא הרביעית להאמהות כשילד' את יהודא ותעמוד מלדת ותעמוד הכסא מלדת עיין בזוהר שם דף קל"ה. או יאמר ארבע מי יודע. פי' מי יודע למה הי' לו ליעקב ד' נשים לזה אמר ארבע אמהות כמ"ש בזוהר פ' חיי שרה דף קל"ג ת"ח אבהן כולהו ברזא חדא אזלו וכולהו שמשו בארבע נשין כל חד מנייהו כו' יצחק ברזא דארבע סיטרין דרבקה דכתיב ויקח את רבקה חד ותהי לו לאשה תרי ויאהבה תלת וינחם יצחק אחרי אמו הא ארבע לקביל דא הוו ליעקב ד' נשין וכולא ברזא חדא ע"ש. וז"ש ארבע אמהות ע"ד הגמרא (ברכות טז) אין קורין אמהות אלא לארבע' וכולהו אבהן שמשו ברזא דד' נשין לקבל דא הוו ליעקב ד' נשין כנ"ל.
חמשה מי יודע פי' היינו הה' של אברהם שניתוסף לו עי"ז יהי' מוליד. וז"ש ה' חומשי תורה כמש"ה הא לכם זרע פי' כשניתוסף לך ה' שמרומז על ה' חומשי תורה אז תצא מאצטגנינות שלך.
או יאמר חמש' מי יודע. פי' מי יודע הטעם שחלק דוד המלך ע"ה תהלים לחמש' ספרים ותי' כנגד חמש' חומשי תורה.
שבעה מי יודע כו' אפ"ל ע"ד שאה"כ (קהלת יא) תן חלק לשבע' כו' ואמרו חז"ל שם במדרש אלו ז' ימי בראשית. פי' תן חלק שביעית מיום השבת לכל יום ויום. וזהו שבע' ימי שבתא פי' הניצוץ שבת שבכל יום הוא מחברן.