באר היטב על יורה דעה קכה
סעיף א
[עריכה](א) שנשאר: הקשה הש"ך דהא בסי' קכ"ד סי"ד פסק דמה שנשאר מותר וע"ק דהא ניצוק אינו אלא ביין האסור בהנאה כדלקמן סי' קכ"ו ס"ה והכא כיון דהיוצא לא נאסר רק בשתיה אמאי מה שנשאר בכלי אסור משום ניצוק וצ"ע. (ולי נראה דלא קשיא מידי דס"ל להמחבר דהגבהה שאני דדרך הוא לנסך בכך אף על גב שלא שכשך אמרינן גביה ניצוק חיבור ועשו הגבהה באיסור שתיה כמו שכשוך לאיסור הנאה וא"כ דברי המחבר נכונים רק על רמ"א יש להקשות למה אסרינן בסי' קכ"ד מה שיצא בשתיה וצ"ע) וכתב הש"ך דלדידן הכל שרי במקום הפסד דכל מה שאסור מן הדין בשתיה לדידן דעובדי כוכבים בזה"ז לאו עובדי עבודת כוכבי' הן שרי אף בשתיה כבסי' קכ"ד סכ"ד.
(ב) מרובה: כ' הש"ך ונ"ל דע"כ לא כתב הר"ב כן אלא מן הדין אבל לדידן שרי כאן אפילו שלא במקום הפסד מרובה.
(ג) הגביה: הנה הט"ז והש"ך השיגו על רמ"א במ"ש דאם לא הגביה הכלי הכל מותר ולעיל סי' קכ"ד סי"ד אמרינן כשהוציא עובד כוכבים הברזא דאסור משום כחו מיהו כ' הש"ך דלדידן הכל שרי במקום הפסד.
סעיף ב
[עריכה](ד) בדיעבד: אבל לכתחלה אסור אפילו בעשרה כחות ויותר כן משמע בטור ופוסקים.
סעיף ג
[עריכה](ה) לבדו: ואפילו אם הישראל לבדו אינו יכול מותר בדיעבד אבל לכתחלה אסור אפילו הישראל יכול והעובד כוכבים אינו יכול כ"מ ברשב"א.
סעיף ד
[עריכה](ו) מותר: כיון דבלא"ה היה נמי היין מקלח ולא הועיל מעשה העובד כוכבים אלא שעי"כ מקלח יותר יפה מותר משום דהוי מסייע שאין בו ממש . תוס'.
סעיף ה
[עריכה](ז) בחמתו: בפרישה הקשה דהא כתב המחבר לעיל סי' קכ"ד סי"ט דאסור בשתיה וגם הט"ז הקשה כך ולדעתו מ"ש המחבר כאן הוא עיקר דהפסק שם הוא נגד המשנה כמ"ש בסי' הנ"ל ע"ש.
סעיף ו
[עריכה](ח) שזב: בלבוש כתב אפילו היה שם יין צלול שכבר הומשך אפ"ה מותר מאחר שכוונתו היה לשפיכת הענבים והשיג עליו הט"ז ומסיק דאם היה שם יין צלול גמור אפילו בדיעבד אסור ע"ש.
סעיף ז
[עריכה](ט) מים: ואפילו מאן דאית ליה ניצוק חבור היינו דוקא יין ליין אבל מים ליין לא ולפ"ז אפילו נגע במים מותר. ש"ך.
(י) למזוג: ואפילו בחבית כשידוע שמכוין למוזגה אסור. ש"ך.
(יא) מותר: דהוי ספק דרבנן לקולא וכתב הר"ן דבכוס אפילו לא שפך אלא מעט מים או יותר מדאי שאסור שכיון שדרכן של בני אדם חלוק במזיגה בין מרובה בין מועט מזיגה מקרי עכ"ל ונראה דבארצות האלו שאין דרך למזוג בכוס שרי אא"כ ידוע שכוונתו היתה למזיגה ואם ידע שהוא יין מסתמא כוון למזיגה. ש"ך.
סעיף ח
[עריכה](יב) היוצא: משמע אבל מה שבפנים מותר וע"ל ס"א. ש"ך.
(יג) נאסר: לדעת הר"ב לעיל סי' קכ"ד סי"ח צ"ל דמיירי כאן שהגביה הכלי ונדנדו דאל"כ אין שכשוך בכלי והט"ז כתב דלדידן אין בזה איסור דאנו מתירין מגע עובד כוכבים ע"י ד"א כמ"ש בסי' קכ"ד.
סעיף ט
[עריכה](יד) חסר: כתב הש"ך והיינו שהוא חתום דאל"כ אסור משום שכשוך כדלעיל סיי קכ"ד סי"ח ואף הר"ב מודה בכאן כיון שהעביר הנאד דהיינו הגבהה והט"ז כתב אע"פ שהוא פתוח אינו אוסר בכאן שאין דרך ניסוך בכך כיון שנושא דרך הילוכו ולא חיישינן דילמא נגע שפי הנאד הוא צר.
סעיף י
[עריכה](טו) שרי: והטעם איתא בש"ך דכיון דהכלי הוא רחב דמה"ט חיישינן במלא שמא נגע בו והלכך בחסר שרי דכיון שהוא רחב לא ניחא ליה בשכשוך דילמא אשתפך והלכך אפי' הגביה שרי כאן ולעיל סי' קכ"ד סי"ח דלא מתיר אא"כ שכשך בלא הגבהה מיירי בכלי צר.
(טז) במוט: דאז היא רחוקה ממנו ואין יכול ליגע בה. טור.
(יז) ובלבד: כתב המרדכי ואם ע"י שצידד ניתז מן היין על העובד כוכבים וחזר וניתז ביין מותר דאין דרך ניסוך בכך.
סעיף יא
[עריכה](יח) ובלכתו: כ' הש"ך אם היתה מטפטפת מעט אפילו יודע שהיא מטפטפת מותר אלא שהרשב"א כתב שיש להתיישב בדבר ולדידן פשיטא דשרי.