באר היטב על יורה דעה קכו
סעיף א[עריכה]
(א) בהנאה: לאפוקי אם אינו אסור אלא בשתיה דלא שייך ביה ניצוק (כדלקמן סעיף ה').
סעיף ב[עריכה]
(ב) למכרו: אלא שצריך לזלזל קצת במכירתו לעובד כוכבים.
(ג) בכוס: כתב הלבוש דמה שהוא בכוס צריך דוקא שישפכנו לארץ והשיג עליו הט"ז ופסק דאפי' בהפסד מועט יכול למכרו לעובד כוכבים.
סעיף ג[עריכה]
(ד) בר ניצוק: כגון שיצק הישראל מקנקן לכלי של יי"נ שנאסר מה שבקנקן משום ניצוק וחזר ישראל ויצק מכלי אחר לקנקן מה שבכלי האחר מותר.
סעיף ד[עריכה]
(ה) לטיט: כ' הש"ך אבל ע"ג קרקע לא שאף הם מזלפים ע"ג קרקע לפני עבודת כוכבים שלהם הרשב"א ובלבוש כתב אם שופך יין על גבי קרקע ונגע עובד כוכבים באותו קלוח נאסר הקלוח מן הנגיעה ונאסר מה שבפנים ע"י ניצוק עכ"ל.
(ו) לחוץ: כ' הלבוש ואפילו נגע בו העובד כוכבים זה שמערהו לטיט הכל מותר שכיון שהוא בעצמו שופכו לאיבוד הרי בטלה מחשבתו ואין כאן מחשבת ניסוך כלל.
סעיף ה[עריכה]
(ז) בשתיה: שלא אמרו ניצוק חיבור אלא המערה לתוך יי"נ האסור בהנאה ונראה דאע"ג דכל מגעם וסתם יינם בזה"ז מותר בהנאה כדלעיל ריש סימן קכ"ג מ"מ אמרינן בזה ניצוק חיבור כיון דמן הדין היה אסור בהנאה ופשוט הוא. ש"ך.
(ח) להטפיח: כ' רבינו ירוחם ואם הוא כלי שמכניסו לקיום אפי' בטופח לחוד הוי חיבור וע"ל סימן קכ"ג סי"ז וסי' קל"ז ס"א [יהודי ועובד כוכבים שישבו לשתות ושתה העובד כוכבים ולא הדיח הישראל את הכוס והיה בו טפח ע"מ להטפיח וחזר הישראל ועירב מהצלוחית לכוס הכל אסור אפילו מה שבצלוחית דקי"ל ניצוק הוי חיבור רדב"ז סי' ר"ץ ע"כ יש לזהר בשטיפת הכוס היטב אחר שתיית העובד כוכבים].
סעיף ו[עריכה]
(ט) ס': כ' הש"ך דהיה נראה להגיה כאן ששה וכן הוא בש"ע דפוס הענווא אך בלבוש כתב בפירוש ששים תרי זימני וצ"ע עכ"ל.
סעיף ז[עריכה]
(י) גת: וה"ה חבית כדמוכח מתשובת הרשב"א ופשוט הוא. ש"ך.
(יא) רבה: כתב הש"ך דהכא מיירי לדינא דש"ס אבל בזמן הזה א"צ לזה לסלק את מינו אלא הכל היין והחרצנים והזגים והענבים והשמרים מצטרפים לבטל בס' דקי"ל סתם יינם בטל בס' ומ"מ הא דאם נגע בקלוח מבטלין בס' צ"ע לדינא דמדברי התוס' דף ע"ב ע"ב לא משמע כן מיהו המעיין שם בתו' יראה דלא קשיא מידי כי כתבו שם דבהפסד מרובה יש לבטל בששים אף אם נגע בקלוח ע"ש והמחבר ס"ל דכאן מקרי הפסד מרובה כמ"ש לעיל ס"ב וק"ל (*) וע"ל סי' קל"ד ס"ב בהג"ה עוד מדיני ניצוק.