באר היטב על חושן משפט קלב
סעיף א
[עריכה](א) לאחרים: (בתשובת הרשד"ם סי' רי"ו כ' שעבד שערב בעד רבו והאשה שערבה בעד בעלה לא גריעי מאינשי דעלמא ואם יש ביד העבד נכסים מרבו וביד האשה נכסים מבעלה משלמין וע"ש כנה"ג).
(ב) שישתחרר: וכ"כ הט"ו בסי' תכ"ד ס"ט לענין חבלה וע"ל סימן צ"ו ובסימן רל"ה ושמ"ט בדין קטן לענין הלואתו ומכירתו ומתנתו. סמ"ע.
סעיף ב
[עריכה](ג) בשטר: הכלל דבעל בנכסי אשתו מחשב כלוקח לענין זה ומש"ה חוב שעליה שבע"פ אינו טורף מבעלה ושבשטר טורף וממילא נלמד שאפי' שבשטר אינו גובה אלא מקרקע שהכניס' או ששעבדה מטלטלי אג"ק לדינא דש"ס וע"ל סימן ס' ובסי' קי"ג מיהו נראה דגם למה שתקנו דמפני תקנת השוק לא יגבה מלקוחות מטלטלי המשועבדים לו אג"ק היינו דוקא מלוקח אבל מיורש גובה והכא דאית פסידא למלוה לא עשאו לבעל כלוקח וכמ"ש בסי' ק"ג ע"ש אבל ממ"ש הרמ"א בסוף סימן קי"ב משמע דגם לענין זה עשאוהו כלוקח עכ"ל הסמ"ע (עמ"ש בסי' קי"ד ס"ק ב' ע"ש) וז"ל הש"ך ולדידי צ"ע כיון דמדינא בעל יורש הוא אלא הטעם דלא איבעי ליה לאזופי בלא שטרא אמרינן איהו דאפסיד אנפשיה וכיון דאוזיף בשטרא אף שלא שעבד מטלטלי אג"ק גובה מיהו כל זה כשהמטלטלים אינם בעין אבל אם הם בעין גובה מהם אפי' במלוה ע"פ דלא גרע מלותה דאם המעות בעין גובה מהן ה"נ כשנשאת היה שעבודו על המטלטלים והרי הם בעין גובה מהם עכ"ל.
סעיף ג
[עריכה](ד) שערבו: ובשנים שלוו מא' כ' ב"י בשם הרמב"ם דצריך לגבות מכל א' החצי וכמ"ש המחבר בריש סימן ע"ז ושם בארתי הטעם ע"ש עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת רש"ך ס"ב סי' י"ב ובתשובת מהרשד"ם סימן פ"ט.
(ה) חולקים: כן הוא בתוס' סוף ב"ב מביאם הה"מ והר"ן וכן הוא בתשובת מיי' דמשפטים סי' ס"ג תשובת מהר"מ ועיין בס' גד"ת שער מ"ד. ש"ך.
סעיף ד
[עריכה](ו) ואשלם: כ' הסמ"ע דצ"ל ושלם בלא אל"ף ור"ל אע"פ שבערב דעלמא שפרע למלוה אינו חוזר על הלוה עד שיאמר לו מתחלה ערבני ושלם בעבורי מ"מ כאן אצ"ל כן והטעם כיון דיכול המלוה להפרע מאיזה שירצה ה"ל כאילו א"ל ערבני וירד המלוה עם הלוה לדין ונשבע שאין לו דאז אף אם פורע הערב מעצמו חייב הלוה לשלם לו והכי נמי דכוותיה ובדין קבלן שכתב המחבר בסימן ק"ל ס"ב ע"ש עכ"ל ועיין בש"ך שהביא תשובת המבי"ט בדין ג' אנשים שקנו סחורה ביחד וכתבו שט"ח על עצמם ונעשו ע"ק זה לזה ובהגיע ז"פ מחל המוכר לאחד מהם את הערבות שנתחייב בעד חביריו אך שיפרע לו חלקו המגיע עליו כו' ע"ש באריכות מה שהעלה בזה לדינא.
סעיף ה
[עריכה](ז) המלוה: כ"כ בטור המלוה וברמב"ם כתב למלוה וכ"כ המחבר בסי' ע"ז ס"ג ואיך שיהיה ר"ל המלוה יודיע להערב על איזה חוב קיבל ממנו המעות כדי שיחזור הערב על אותו הלוה לגבות ממנו שהברירה ביד המלוה לומר על חוב זה קבלתי כמ"ש הט"ו בסימן פ"ג ס"ג עיין שם עכ"ל הסמ"ע וז"ל הש"ך אבל הלשון דעל איזה מהם פורע לא משמע כן אלא נראה שהמלוה אינו חושש בשביל מי יפרע וקמ"ל דהערב יודיע למלוה בשביל מי פורע דאל"כ א"י לחזור על שום א' מהן דכל חד מצי למדחי אאידך וקמ"ל דסגי בהודעת הערב למלוה ע"כ (וכן פי' הט"ז וכתב ז"ל ונ"ל שאם פרע הערב סתם א"י לתבוע א' מהם עד שיפרע גם החוב השני או שיקח הרשאה מן המלוה עכ"ל).
סעיף ו
[עריכה](ח) ופטר: (אם עשה המלוה שטר מחדש לאחד מן הערבים וזקפן עליו במלוה נפטר הערב האחר ואם נעשה שטר החדש בשביל שום חיוב נוסף לא נפטר הערב האחר. הרש"ך ח"ב סימן קנ"ו. כנה"ג).