שולחן ערוך חושן משפט עז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שנים שערבו לאחד כשיבא המלוה ליפרע מן הערב יפרע מאיזה מהם שירצה ואם לא היה לאחד מהם כדי החוב חוזר ותובע לשני משאר החוב ובסימן קל"ב כתוב שיש חולקים בזה ואחד שערב לשנים כשיפרע למלוה יודיעו על חוב איזה משניהם פורע כדי שיחזור עליו (טור שם ס"ה):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

יפרע מאיזה מהם שירצה פי' אפי' יש גם להשני לפרוע החצי לא הטריחו רבותינו להמלוה לגבות מכל א' החצי אלא יגבה כולו ממי שירצה וזה שפרע יחזור ויגבה החצי מהשני ולעיל בסמוך כתבתי הטעם מ"ש משנים שלוו ע"ש:

וא' שערב לשנים כו'. פי' בשביל שנים וכ"כ המחבר בהדיא לקמן בסי' קל"ב ס"ה והוא מדברי הרמב"ם ושם כתוב כשיפרע המלוה ושם פרשתיהו ע"ש:
 

באר היטב

(יא) שירצה:    ואפי' יש גם להשני לפרוע החצי לא הטריחו רבותינו להמלו' לגבות מכל א' החצי אלא יגב' כולו ממי שירצ' וזה שפרע יחזור ויגב' החצי מהשני ובס"א כתבתי הטעם מ"ש משנים שלוו ע"ש. שם.

(יב) לשנים:    פי' בשביל שנים וכ"כ המחבר בהדיא בסי' קל"ב ס"ה ע"ש. שם.
 

קצות החושן

(ב) שנים שערבו עמ"ש בסימן ק"ז סק"ט:

(ג) מאיזה מהם שירצה עיין ש"ך סי' קל"ב דהביא דעת החולקים. ולענ"ד נראה דרך הכרעה דהיכא שנעשו ערבים שלא בשעת מתן מעות ובקנין וא"כ לא חל שעבודם אלא נגד המלוה מצד ערבות ובטחון גובה מאיז' מהם שירצ' לפי שאין שעבוד לחצאין וכמ"ש הרשב"א ומוהרי"ק. אבל היכא שנעשו ערבים בשעת מתן מעות דאין השעבוד אלא שנתן על פיו וכיון שהיו שנים הוציא מעותיו ע"י שניהם וצריך לשלם זה מחצ' וזה מחצה ואינו גוב' מן האחד אלא אם אין לשני כנ"ל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש