שולחן ערוך חושן משפט תכד ט
<< · שולחן ערוך חושן משפט · תכד · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
העבד והאשה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורים אבל משלמים לאחר זמן שאם נתגרשה האשה או נתאלמנה או נשתחרר העבד:
- הגה: יש לה נכסי מלוג או נכסי צאן ברזל מוכרת אותו לאחרים בטובת הנאה ומשלמת לנחבל (טור סכ"א):
מפרשים
אבל משלמין לאחר זמן: ול"ד לחש"ו שחבלו מפני דהאשה והעבד הן בני דעת בשעה שחבלו דחייבין לשלם אלא שאין להם במה לשלם והטור כתב ע"ז ז"ל לפיכך שמין ב"ד הה' דברים בשעה שחבלו באחרים וכותבין ונותנין אותו ביד הנחבל ולכשיהיה להן נכסים משלמין:
בטובת הנאה לשון הטור: פי' שאם תתאלמן או תתגרש יקחם הלוקח ואם תמות ישארו לבעל ואותה טובת הנאה שקבלו בהן תתנה לנחבל אבל אינה חייבת למכור כתובתה לשלם לנחבל עכ"ל והטעם משום דקיימא לן המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול וכמ"ש הטור והמחבר לעיל סי' ס"ו ואם תמכר שטר כתובתה שיש לה על בעלה לאחר והיא תמחול החוב שבשטר כתובתה לבעלה יפסידו הב"ד להלוקח בידים וכי תימא תמכרה הכתובה לההוא דחבלה בו בטובת הנאה דאז אף אם תמחלה לבעלה לא קמפסיד דמה לי שיש לו עליה חוב של חבלתו או דמי הכתובה לאחר שתמחלה לבעלה מ"מ כיון דודאי מחלה לגבי בעלה אטריחי רבנן בכדי למה לן כן הוא בגמ' דפרק החובל (דס"ט) ושם ג"כ הדין אם חבלה בבעלה דכתב המחבר אחר זה ושם ג"כ הדין דאם יש לה נכסי מלוג ונצ"ב שהן בעין ולא שייך בהו ה"ט דמחלה לבעלה וע"ל סי' שפ"ח ס"ב דכ' שם דאם אשה מסרה לאח' דמשמתינן לה וכ"כ המרדכי בפ' החובל אהא שאמרו נשים ועבדים שפגיעתן רעה דמ"מ משמתינן אותן ומלקין אותן שלא ירגילו לעשות כן ואפשר דדוקא במסירה וחבלה או בשאר בזיון דמבזין ס"ל הכי ולא בחוב שעליה דאין עליה אלא חיוב ממון (וע"ל סי' תכ"א סי"ג מ"ש מדין בזיון אשה) וכתב בעל התרומות בשער ל"ו דאם אין מי שירצה ליקח הנכסי מלוג או נכסי צאן ברזל בטובת הנאה יקחם הנחבל עצמו בטובת הנאה ואם יש מותר בטובת הנאה מדמי החבלה אין צריך ליתן הנחבל להאשה המותר עד שעה דקניא לנפשה ועיין לעיל בסי' שפ"ח סעיף ב' דכתבתי דגם בהלואה דס"ס צ"ו ובשאלה (ונשאת) ונאנסה הבהמה דס"ס שמ"ו ובגניבה בסימן שמ"ט דאם יש להנ"מ ונצ"ב ותוס' כתובה דג"כ מחוייבת למכרה בטובת הנאה ולשלמ' וע"ל ס"ס שמ"ו מ"ש מזה ועפ"ר מ"ש עוד מזה:
(א) אם נתגרשה האשה כו' ע' בתשו' רשד"ם ס"ס רי"ז:
(ט) משלמין: ול"ד לחש"ו שחבלו מפני דהאשה והעבד הן בני דעת בשעה שחבלו אלא שאין להן במה לשלם והטור כת' ע"ז וז"ל לפיכך שמין ב"ד החמשה דברים בשעה שחבלו באחרים וכותבין ונותנין אותו ביד הנחבל ולכשיהי' להן נכסים משלמין. שם.
(י) הנאה: וכת' בעה"ת בשער ל"ו דאם אין מי שירצה ליקח הנ"מ או נצ"ב בטובת הנאה יקחם הנחבל עצמו בטובת הנאה ואם יש מותר בטובת הנאה מדמי החבלה א"צ הנחבל ליתן להאשה המותר עד שעה דקניא לנפשה (ועמ"ש בזה בסי' שמ"ו ס"ק י"ט ובסי' שפ"ח ס"ק י"א. ע"ש).