באר היטב על אבן העזר קלא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) גט:    ואם כתב הכל לשמה והרי את מותרת כתב שלא לשמה יש לחוש לחומרא אם קדשה אחר הואיל בטופסי גיטין הראשונים לא היה כתוב והרי את מותרת עיין ב"ש.

סעיף ז[עריכה]

(ב) בפיו:    וה"ה כשהבעל כותב בעצמו צריך שיאמר בפיו שכותב לשמה סמ"ג.

סעיף ח[עריכה]

(ג) שמתחיל לכתוב:    היינו לכתחלה טוב שיהיה שם בשעת התחלה ומיהו לא גרע משליח דקי"ל אפילו שמע קול קולמוס לשמה די. ומסדר הגט דסמ"ק והמ' משמע אפילו לא שמעו קול קולמסא נמי כשר דדוקא השליח צריך שישמע עכ"פ קל קולמוס ולא עידי חתימה ב"ש.

סעיף ט[עריכה]

(ד) מקצת שמו:    ועדיין לא גמר שמו ואם גמר שמו אין תקנה ב"ש.

(ה) יש מכשירין:    והרד"ך בית א' חדר ג' כתב אפי' חלק מהאות שנכתב שלא לשמה פסול. מיהו בסימן קכ"ה בענין חק תוכות אם לא נגמר האות פסק הרמ"א בפשיטות דכשר א"כ אף כאן כשר. במהרי"ו מתיר אם העד אומר שהיה כוונתו לשמה והעד נאמן ע"ז אע"ג דבסופר הכותב י"ל דאיכא קפידא אפי' בדיעבד אם לא הוציא מפיו מ"מ בעד החתום יש להקל ב"ש.