שולחן ערוך אבן העזר קלא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קלא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

צריך שיהיה כתיבתו וחתימתו לשמה
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט. כיצד, סופר שכתב גט ללמד או להתלמד, ובא הבעל ומצא שם שנכתב בגט זה כשמו, ושם האשה כשם אשתו, ושם העיר כשם עירו, ונטלו וגרש בו, אינו גט:

סעיף ב[עריכה]

יתר על כן, כתב לגרש את אשתו, ונמלך, ומצאו בן עירו ואמר לו: שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך, ונטלו ממנו וגרש בו, אף על פי שנכתב לשם גרושין, אינו גט:

סעיף ג[עריכה]

יתר על זה, מי שיש לו שתי נשים ששמותיהם שוות, וכתב לגרש את הגדולה, ונמלך, וגרש בו את הקטנה, אינו גט, שאף על פי שנכתב לשם האיש המגרש, לא נכתב לשם זו שנתגרשה בו:

סעיף ד[עריכה]

יתר על כן, אמר לסופר: כתב, ואיזה שארצה אגרש בו, וכתב הסופר על דעת זה, וגרש בו אחת מהן, הרי זה ספק גרושין. והוא הדין אם אמר לו: כתב, לאי זו שתצא בפתח תחלה אגרשנה בו:

סעיף ה[עריכה]

גט שכתבו שלא לשמה, אף על פי שהעביר עליו קולמוס לשמה, אינו גט. ויש אומרים שחוששין לו:

סעיף ו[עריכה]

אפלו נכתב לשמו, אם לא חתמו העדים לשמו, אם נתנו לה בלא עדי מסירה, אינו גט. ואם נתנו לה בעדי מסירה, הרי זה פסול. ויש אומרים שגם זה אינו גט:

סעיף ז[עריכה]

לפיכך צריך לזהר, כשהבעל מצוה לסופר לכתב, שיאמר בפני עדים שיחתמו על הגט: כתב גט לשם פלונית אשתי. וכן יאמר הסופר בפיו כשמתחיל לכתב, שכותבו לשם פלונית אשת פלוני ולשמו של פלוני.

הגה: ויאמר כן בפני עדים החותמים על הגט, ויכתבנו אחר כך בקביעות ולא בסרוגין, כדי שיכתבו לשמו ולשמה כמו שהתחיל (בסדר גטין). ומיהו, בדיעבד אם כתבו בסרוגין, כשר (ד"ע). יש אומרים תקון הקלף וחתיכת הקולמוס, וכל שכן השרטוט, צריך הכל להיות לשמם (מ"כ בתקון), ומיהו, אם עשה אלו הדברים שלא לשמם, אינו פסול:

סעיף ח[עריכה]

יהיו שם שני עדי החתימה בשעה שמתחיל לכתב הגט, כדי שידעו שנכתב לשמה ויכירוהו בשעת חתימה:

סעיף ט[עריכה]

כשיאמר לעדים לחתם בגט, יאמר להם שיחתמוהו לשם פלונית אשתו. וכן יאמר כל אחד בפיו, כשחותם, שהוא חתמו לשם פלונית אשת פלוני ולשמו.

הגה: ואם התחיל לחתם מקצת שמו, ולא אמר לשמו ולשמה, ואחר כך נזכר ואמרו, יש מכשירין (ת"ה סימן רכ"ח ומהרי"ו סי' כ"ז):