אלשיך על תהלים ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על תהליםפרק ט' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ט', ד':

בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר
  יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃


(ד) "בשוב אויבי אחור" וכו'. הנה הייתי בן מות, ואחר כך באומרי חטאתי כו' (שמואל ב יב, יג): "אמר לי הנביא גם ה' העביר חטאתך לא תמות", "אפס כי הבן הילוד לך מות ימות(שמואל ב יב, יד), הנה כי תחלה הייתי חייב מיתה ועתה הבן הזה מת תחתי ונתכפרתי, לכן "בשוב אויבי אחור", אל מה שהיו אומרים בתחלה, שהוא "אחור", שהייתי חייב, "ויאמרו לי הבא על אשת איש מיתתו במה" (סנהדרין קז א), אין ראוי להאריך להם, כי אם שמיד שיכשלו בלשונם, "יאבדו", וזהו "יכשלו ויאבדו מפניך" שלא יהיה להם חלק לעולם הבא לעמוד לפניך, כי לא כן ידברו: