אלשיך על תהלים ט א
<< | אלשיך על תהלים • פרק ט' • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן
מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
(א) "למנצח על מות לבן" וכו'. אמרו רבותינו ז"ל (שוחר טוב כאן) שאמר כן במות הבן שנולד לו ראשון מבת שבע, שאמר שאם לא היה מת היה בדעתו שלא נמחל עונו, עתה שמת ידע שעל ידי כן נמחל, ויהיה לדעתם זה טעם אל אומרו "לבן", ולא אמר הבן, לרמוז על פי דרכו שנתלבן מעוונו על ידי מות הבן. ולפי זה יאמר, "על מות לבן" הוא "מזמור לדוד", מה שאין כן לזולתו רק קינה מיבעי ליה לאיש כי ימות בנו:
או יאמר על דרך זה בשום לב אל אומרו למנצח (ושיר) [ומזמור], וגם אומרו "על מות לבן" בין שניהם. אך הנה דרך אנשים שבמות בנו גם שימחל עונו הוא דואג ואינו מקיים מצות ה' לברך ברוך דיין האמת בשמחת לבו כאשר באומרו שהחיינו או הטוב והמטיב כמשנת חכמים (ברכות ס ב) מפסוק ואהבת את ה' וכו', ומברך בדאגה. אך דוד במות בנו זה, שמח, ויקם ויאמר שימו לחם, גרם זה שברך דיין האמת בכל לבו. ובזה יאמר "למנצח" כו' לומר על היות לי תואר למנצח שהוא תואר שמחה "על מות לבן" שלא כדרך אנשים על כן "מזמור לדוד", יען שעל ידי כן אקיים המצוה לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה בשמחה, כי אני (ב) "אודה ה' בכל לבי" על מות הבן:
<< · אלשיך על תהלים · ט א · >>