אילת השחר (מלבי"ם)/כלל ריב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וכן בכל מקום שמשמעות הלשון סובל שני פירושים יפרשו גם כוונה השני' (בהר ס' מו). כי לא לחנם כתבה תורה לשון כזה, ועל כרחך שנבין אותו בכל ענין שנוכל להבין ממנו.

למשל, הנה יש הבדל בין ערך היתרון שבא במ"ם ["אחיו הקטן יגדל ממנו"], ובין ערך ההפלגה שבא בה"א ["היפה בנשים"] (אם לא כשבא מ"ם על מלת "כל" -- "גבוה מכל העם"). ועל כן במה שכתוב "הגדול מאחיו", היה לו לומר "הגדול באחיו", פירשו גם כוונה שניה גדלהו משל אחיו (אמור ס' כה).

וכבר תראה דרושים רבים נכונים על המבצר הזה (עיין למעלה כלל מא, כלל ס, כלל עג, כלל צה, כלל קט).

וכל שכן במקום שנמצא איזה סירוס ועיוות או נטיה מחוקי הלשון יפרשו בו גם כוונה שניה דרושיית כפי משמעות הכתוב כמ"ש למעלה כמה פעמים. ותמצא כזה (צו ס' יג, וסימן נא, וסימן עז, וסימן קטז . שמיני ס' מב, וסימן סז, וסימן קלה, וסימן קמג, וסימן קנד . מצורע ס' סב, וסימן קכד, וסימן קלו . אחרי ס' כו, וסימן פג . אמור ס' צד, וסימן קכב . בהר ס' לג)    ועיין עוד (מצורע ס' קמב)