אילת השחר (מלבי"ם)/כלל צה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וכל מקום שסמך שם הסוג אל שם האישי -- כמו זבח שלמים, זבח תודה, קרבן מנחה, וכדומה -- יש בו דרוש תמיד; ועל פי רוב גם זבח אחר הדומה לשלמים וקרבן הדומה למנחה. כי יכוון לומר שאינו מדבר מן השלמים מצד אישם שהם שלמים -- רק מצד סוגם הכולל שהם זבח וקרבן, וגם זבח וקרבן אחר יש בו הדין הזה. וגם דרשוהו לדרושים אחרים (ויקרא ס' צד, וסימן קטו, וסימן קמג, וסימן קנו, וסימן קסה, וסימן רלא . צו ס' קא, וסימן קז, וסימן קח, וסימן קיב, וסימן קיג, וסימן קטו, וסימן קכא, וסימן קכג, וסימן קל, וסימן קמו, וסימן קנב . אחרי ס' צח . אמור ס' קי, וסימן קכז, וסימן קעב)