קטגוריה:איוב לו ג
אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִי לְמֵרָח֑וֹק
וּ֝לְפֹעֲלִ֗י אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִ/י לְ/מֵ/רָח֑וֹק וּ֝/לְ/פֹעֲלִ֗/י אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית • מקראות גדולות "הכתר" • מקראות גדולות "על התורה"
מלבי"ם (כל הפרק)
"אשא דעי למרחוק", לא אתוכח עמך עתה עפ"י הבחינה והחקירה שהם נולדים באדם מקרוב, ר"ל אחר שנתנה הנפש בגויה, שמאז מתחלת להשיג השגותיה ע"י החושים וע"י הציורים הנקשרים בזמן ובמקום הבחינות המופשטות מהם, רק השגותי עתה הם באמצעות הדעים, שהם האמתיות המונחלות בנפש "למרחוק", מעת שהיתה בעולם העליון טרם נתלבשה בגויה, שאז היתה רחוקה מהעולם המוחש הנקשר בזמן ובמקום. ולבל תאמר שהדעים האלה הם שקר ורעיון רוח, "כי לפועלי אתן צדק", שא"א שפועל האדם הנחיל בנפשו דעים שקריות, שאחר שהדעים האלה מונחלות בכל נפש וטבועות בה, הנני דן מצדק הבורא שהדעים הם אמתיות שהטביע בנפש, כי א"א שיעשה עולה להטביע בנפשות בריותיו משאת שוא ומדוחים:
ביאור המילות
"דעי", כבר התבאר למעלה (ל"ג י'). כביר, העוצם וההגדלה בכמות ובאיכות:
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
דפים בקטגוריה "איוב לו ג"
קטגוריה זו כוללת את 3 הדפים המוצגים להלן, וכוללת בסך־הכול 3 דפים.
