אבן עזרא על קהלת יב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על קהלתפרק י"ב • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


קהלת י"ב, ג':

בַּיּ֗וֹם שֶׁיָּזֻ֙עוּ֙ שֹׁמְרֵ֣י הַבַּ֔יִת וְהִֽתְעַוְּת֖וּ אַנְשֵׁ֣י הֶחָ֑יִל וּבָטְל֤וּ הַטֹּֽחֲנוֹת֙ כִּ֣י מִעֵ֔טוּ וְחָשְׁכ֥וּ הָרֹא֖וֹת בָּאֲרֻבּֽוֹת׃


"ביום" - מלת יזועו כמו ולא קם ולא זע ממנו, ומעטו פועל יוצא והענין מעטו הטחינה, יש אומרים כי שומרי הבית הם הכסלים והצלעות, ויש אומרים שהם הארבעה הממונים בכל אברואבר לשמרו והם המושך והמעכל והמעכב והמטהר, גם יפרש אנשי החיל הזן והמוליד והמצייר, והקרוב אלי ששומרי הבית הם הידים עם הזרועות שהם שומרי הגוף שלא יגע בו רע ואנשיהחיל הם השוקים ויורה עליו והתעותו, כי אין להם כח לעמוד, וענין חיל כח בעבור היות כל הגוף עליהם, והטוחנות הם השנים, והרואות העינים: