אבן עזרא על קהלת יב ו
<< | אבן עזרא על קהלת • פרק י"ב • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יֵרָתֵק֙ ירחק חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָר֖וּץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבּֽוֹר׃
" עד" - זה משל נכבד והגולה היא בראש הגלגל המתגלגל בחבל וראש החבל קשור בגולה, וירתק מן עשה הרתוק כשיתקשר החבל כאילו ישתלשל לא ישיג אל המבוע גם כן ענין מלתירתק שהוא כתוב ומלת ונרוץ מן ותרץ את גלגלתו מענין וירוצצו כאשר תשבר הגולה:
"וירץ הגלגל אל הבור" - ישבר הכד ואין מים עולים ומלת ונרוץ בנין נפעל כמו נכון פועל עבר יחיד מן נכונו ללצים שפטים:
"וחבל הכסף" - הוא חוט השדרה וקראו כסף בעבור היותו לבן:
"וגולת הזהב" - הוא המוח ודמהו לזהב בעבור הקרום שהוא אדום אשר הוא עליו והכד היא המרה ונקרא כד בעבור ששם תתחבר המרה האדומה:
" והמבוע" - הוא הכבד.
"ונרוץ הגלגל" - גלגולת הראש שהיתה למעלה לעולם ירדה אל הבור מתחת לארץ: