אבן עזרא על יונה א ד
<< | אבן עזרא על יונה • פרק א' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃
וה' הטיל – השליך, דרך משל. והטעם, שהשליכו מהיבשה, על כן לא יכלו להשיב אל היבשה, כי לא היה זה רק במקום התחברות הים עם הנהר, והוא סמוך אל היבשה, כי לעולם הוא קשה על הספינות. והעד שככה היה, שאמר: "ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסובבני" (להלן ב, ד):
והאניה חשבה – כמו: "ארץ כי תחטא לי" (יחזקאל יד, יג):