ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תענית/פרק ראשון

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ראשון – מאימתי מזכירין[עריכה]

-----------------------------------דף א[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית א


ירושלמי תענית, פרק א, הלכה א[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני': מאימתי מזכירין גבורות גשמים? °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר א_א מיום טוב הראשון של חג. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר מיום טוב האחרון. אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג, למה הוא מזכיר? אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אף הוא אינו אומר אלא משבח את הקדוש ברוך הוא על שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו. אמר לו, אם כן, לעולם יהא מזכיר:

גמ’: תנן, מאימתי מזכירין גבורות גשמים? °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר מיום טוב הראשון של חג. טעמיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, על ידי שארבעת מינין הללו גדילים על המים, לפיכן הן באין פרקליטין למים כיוון שבחג נידונים על המים ולכן גם מזכירים שיבחו של הקדוש ברוך הוא. דבר אחר, בשעה שהעבד משמש את רבו כל צורכו, הוא תובע פרסו ממנו. כך כאשר אנחנו עטופים במצוות סוכה וארבעת המינים אנחנו מבקשים על המים. אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, והלא משעה שהעבד משמש את רבו כל צורכו ורוח רבו נוחה הימינו וזה רק בסוף החג, הוא תובע פרנסתו ממנו. דבר אחר, אין העבד תובע פרסו, אלא סמוך לפרסו כשהוא זקוק לכך ולא קדם. תני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, משעת נטילת לולב. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, משעת הניחו. על דעתיה דהדין בתרייא, היא דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס קדמייתא במשנה, היא דעתיה אחרייתא בברייתא. מחלפא שיטתיה ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה האם רבי יהושוע חזר בו? תמן במשנה הוא אמר מיום טוב האחרון שהוא שמיני עצרת, והכא הוא אמר מעת הניחו ביום השביעי בבקר. אמר רבי מנא רבי מנא°, משעת הניחו הכוונה סוף היום השביעי ולא תחילתו, שכל היום כשר ללולב. ויזכיר מבערב? לית כל עמא תמן. ויזכיר בשחרית?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] מי שלא התפלל בציבור בלילה וישמע שמזכירים בבקר אף הוא סבור שמא הזכירו מבערב, והוא הוי מדכר בשנה אחרת בערב. מכיון דהוא חמי לון דלא מדכרין בקדמיתא ומדכרין באחריתא רואה שאינם מזכירים בשחרית ומזכירים במוסף. אף הוא יודע שלא הזכירו מבערב. אמר רבי חייה בר מרייא רבי חייה בר מרייא°, הכין הוה רבי יונה רבי יונה° אביך הוי בה שאף הוא אמר סברא זו. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי פדת רבי פדת°, א_ב אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, וכי בשליח ציבור הדבר תלוי? אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי חגי רבי חגי (אמורא)°, מה ופליג? אמר לו לא. דא דאת אמר וכי בשליח ציבור הדבר תלוי? שמשמע שהוא סובר שיחיד אם רצה מזכיר אף קדם שליח ציבור, במוריד הטל. ודא דאת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור, בגשם. אם הציבור א_ג קמון לצלותא לתפילה דמוסף, אף אם שליח ציבור לא הכריז, הרי זה כמי שהזכיר שליח ציבור ואף היחיד יכול להזכיר. ולמה מזכירים בתחית המתים? שכשם שתחיית המתים חיים לעולם, כך ירידת גשמים חיים לעולם. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° שמע לן מן הדא דכתיב (הושע ו ב ג) יחיינו מיומים, ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מצאו ויבא כגשם לנו. כתיב (מלכים א י"ז, א') ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב, חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. רבי ברכיה רבי ברכיה° אמר. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ורבנין, חד אמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו. וחורנה אמר, על המטר נשמע לו, ועל הטל לא נשמע לו. מאן דאמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. מן הדין קרייא דכתיב (מלכים א י"ח, א') לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ולא הוזכר טל. מאן דאמרן על הטל בין על המטר נשמע לו, איכן הותר נדרו של טל? אמר רבי תנחום אדרעיא רבי תנחום אדרעיא°, סברין מימר, נדר שהותר מכללו הותר כולו. אית דבעי מימר, בבנה של צרפית. דכתיב (מלכים א י"ז, כ') ויקרא אל ה' ויאמר, ה' אלקיי, הגם אל האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה. אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי°, משל לאחד שגנב נרתיקו של רופא. עם כשהוא יוצא, נפצע בנו. חזר אצלו ואמר לו, אדוני הרופא רפא את בני. אמר לו, לך והחזר את הנרתיק שכל מיני רפואות נתונין בו, ואני מרפא את בנך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו

-----------------------------------דף ב[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] לך והתר נדרו של טל, שאין המתים חיים אלא בטללים. ואני מחיה בנה של צרפית. ומניין שאין המתים חיים אלא בטללים? שנאמר (ישעיהו כו יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון, הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל. מהו וארץ רפאים תפיל? אמר רבי תנחום אדרעייא רבי תנחום אדרעייא°, כתרגומו וארעא תפקידה תפלט הארץ תפלוט את המתים שמפקדים אצלה. אמר רבי יעקב דכפר חנן רבי יעקב דכפר חנן° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, בשעה שעשה אברהם זקינם את רצוני, נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם. מה טעמא? דכתיב (תהלים ק"י, ד') נשבע ה' ולא ינחם, אתה כהן לעולם. וכתיב תמן בפסוק הקודם (תהלים ק"י, ג') לך טל ילדתך. אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בדייתיקי במתנה גמורה שיוכל להוריש לבניו נתתיו לאביהם דכתיב (בראשית תולדות כז כח) ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשעה שישראל באין לידי עבירות ומעשים רעים הגשמים נעצרין. והן מביאין להן זקן אחד כגון °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי, והוא מפגיע בעדם ומיד הגשמים יורדין. אבל הטל אינו יורד בשביל בריה. מה טעמא? דכתיב (מיכה ה', ו') אשר לא יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, א_ד היה עומד בגשם והזכיר של טל, אין מחזירין אותו. א_ה בטל והזכיר של גשם, מחזירין אותו. קא סלקא דעתין מפני שלא הזכיר גשם. והא תני, בטל וברוחות א_ו לא חייבו חכמים להזכיר, אם רצה להזכיר מזכיר. אז למה אם לא אמר מוריד הטל אלא מוריד הגשם חוזר ? לא דמי ההוא דמיקל, להיא דלא מצלי ולא מיקל לא מתפלל ולא מקלל. איתמר, היה עומד בגשם והזכיר של טל, אין מחזירין אותו. והא תני, א_ז אם לא שאל בברכת השנים, או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים, מחזירין אותו? בהוא דלא אדכר לא טל ולא מטר, אבל אם הזכיר טל אין מחזירים אותו. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°. לא שאל בברכת השנים, אומרה בשומע תפילה. ודכוותה, אם לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים, אומרה בשומע תפילה. דכשם שיכול לבקש על הגשם בשומע תפילה, כך יכול להזכיר משיב הרוח בשומע תפילה. דמה אם שאלה שהיא מדוחק, אומרה בשומע תפילה. אזכרה שהוא מריוח, לא כל שכן? והא תני, לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו. ולמה מחזירים אותו? הרי יכול להזכיר בשומע תפילה. אמר רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי°, בשלא אמרה גם בשומע תפלה. להיכן הוא חוזר?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] ייבא כיי דאמר רבי שמעון ברבי אבא רבי שמעון ברבי אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, בראש חדש, אם עקר את רגליו, חוזר לתחילה, ואם לאו, חוזר לעבודה. אף הכא, א_ח אם עקר את רגליו חוזר לתחילה, ואם לאו, חוזר לשומע תפלה. בנינוה צרכון מיעבד תענית בתר פיסחא שהיו זקוקים לגשם. אתון שיילון ל°רבי רבי יהודה הנשיא אם יכולים להתענות ולהתפלל על הגשם. אמר לון °רבי רבי יהודה הנשיא. לכו ועשו, ובלבד שלא תשנו מטבעה של תפילה, ולא תבקשו גשם בברכת השנים. היכן הוא אומרה? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, א_ט אומרה בשומע תפילה. אמר ליה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°. אם לא שאל בברכת השנים, או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים, מחזירין אותו לשומע תפילה. דווקא בדיעבד אומרה בשומע תפילה, הא בתחילה לא אומרה בשומע תפילה. והרי אמר לון °רבי רבי יהודה הנשיא, לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה. על דעתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, היכן הוא אומרה? שהרי גם בברכת השנים לא יכלו לאומרה. אלא אומרה בשש ברכות שהוא מוסיף בתענית. עד כדון ציבור שיש לו שש. יחיד שאין לו שש מאי? אמר °רבי חיננא רבי חיננא. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°. א_י יחיד שואל צרכיו בשומע תפילה? ואילו צרכיו הן. תני נתפלל ואינו יודע מה הזכיר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, א_יא כל שלושים יום, חזקה מה שהוא למוד הזכיר. מיכן והילך, מה שצריך הזכיר. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי חונה רב הונא°, ב' ימים טובים של גליות, מזכיר משיב הרוח במוסף של יום טוב ראשון, ומפסיק במנחה ערבית ושחרית, וחוזר ומזכיר במוסף של יום טוב שני. תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר בז' בו. חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת. °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בגולה לא נהגו כן, א_יב אלא עד ששים יום בתקופה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, הלכה כ°חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע ותני כן. במה דברים אמורים? בארץ ישראל. אבל בחוצה לארץ, הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע. הדא דתאמר שאין מזכירים אלא בזמן, בגשם. אבל בטל, אם רצה להזכיר כל ימות השנה, מזכיר. תנן, אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג, למה הוא מזכיר? אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, אף הוא אינו שואל, אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו. דבעונתן הן חביבין כתחיית המתים. וכשם תחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה. כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, ותמיה אנא, היך רבנן מדמיי ירידת גשמים לתחיית המתים? והא לא דמייא. דהא בעי בר נשא ייחון מיתייא כל אימת ולכן יכול להזכיר תמיד. ולא בעי בר נשא ייחות מטרא כל אימת אין אדם רוצה שירד גשם כל השנה אלא רק בחורף. ולמה יזכיר כשאינו רוצה בהם? משמע של°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס יש זמן קבוע לתחית המתים, ואילו לדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה תחית המתים יכולה להתרחש בכל רגע. מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר האם רבי אליעזר חזר בו?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 א_ד מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ה':

5 א_ה מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ד':

6 א_ו טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ג':

7 א_ז מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ה':


[ע"ב]

8 א_ח מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף א':

9 א_ט מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ב':

10 א_י מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ט סעיף א':

11 א_יא טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ח':

12 א_יב מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף א':


-----------------------------------דף ג[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] מחלפה שיטתיה ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה האם רבי יהושוע חזר בו? דאיתפלגון. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אם אין ישראל עושין תשובה, אין נגאלין לעולם. שנאמר (ישעיהו ל טו) בשובה ונחת תושעון. משמע שאין זמן מוגדר לגאולה והכל תלוי בתשובה אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה א_יג אינן נגאלין לעולם? אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך קשה כהמן, ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין. מאי טעמא? דכתיב (ירמיהו ל ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, והא כתיב (ישעיהו נ"ב, ג') חנם נמכרתם בגלות מצרים שהיתה ללא חטא ולא בכסף תגאלו שהגאולה האחרונה תהיה אף ללא מצוות או תשובה (ע”פ המהר”ל). מה עבד לה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? לא בכסף הכוונה לא בזכות אבות אלא בתשובה. שהצדיקים נקראו כסף כמה דאת אמר (משלי ז', כ') צרור הכסף לקח בידו וגו' הכוונה לצדיקים שהסתלקו מהעולם. אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה והא כתיב (ישעיהו ס כב) אני ה' בעתה אחישנה? משמע שיש עת שבו חייבים להגאל. מה עבד לה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? בעתה אין הכוונה זמן קבועה אלא בזמן שיעשו תשובה. כמה דאת אמר (דברים עקב י יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה אותו. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אם זכיתם אחישנה, ואם לאו בעתה. כיון שאמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, והא כתיב (דניאל י"ב, ז') וירם ימינו ושמאלו אל השמים, וישבע בחי העולם, כי למועד מועדים וחצי, וככלות נפץ יד עם קדש, תכלינה כל אלה. משמע שיש זמן סופי לגאולה גם ללא תשובה. איסתלק °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים. מתוך הקץ, מתוך צרה, מתוך צווחה, מתוך זכות אבות, מתוך תשובה. מתוך הקץ, הדא הוא דכתיב (שמות שמות ב כג) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבדה. וישמע אלהים את נאקתם, ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים. ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, זה מתוך צרה. וישמע אלהים את נאקתם, זה מתוך צווחה. ויזכור אלהים את בריתו, זה מתוך זכות אבות. וירא אלהים את בני ישראל, זה מתוך תשובה. וידע אלהים, זה מתוך הקץ. וכן הוא אומר בגאולה אחרונה (דברים ואתחנן ד ל) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבתה עד ה' אלוקיך ושמעתה בקולו. כי אל רחום ה' אלקיך, לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. בצר לך, זה מתוך צרה. ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבתה עד ה' אלוקיך, זה מתוך תשובה. כי קל רחום ה' אלהיך, זה מתוך רחמים. לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך, זה מתוך זכות אבות. וכן הוא אומר (תהלים ק"ו, מ"ד) וירא בצר להם בשמעו את רנתם ויזכור להם בריתו וינחם כרב חסדיו ויתן אותם לרחמים. וירא בצר להם, זה מתוך צרה. בשמעו את רנתם, זה מתוך צווחה. ויזכור להם בריתו, זה מתוך זכות אבות. וינחם כרב חסדיו, זה מתוך תשובה. ויתן אותם לרחמים, זה מתוך רחמים. חד בר נש הוה איחטא בלישניה שדיבר לשון הרע. אתא לגבי רבי יוחנן רבי יוחנן°, ושלחיה גבי רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. אמר לו, איזיל תהי בך ולעי באורייתא תתחרט ותעמול בתורה דכתיב (משלי ט"ו, ד') מרפא לשון עץ חיים. אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו רבי חנינה בריה דרבי אבהו°, בספרו של °רבי מאיר רבי מאיר מצאו כתוב בהערה על הפסוק (ישעיהו כ"א, י"א) משא דומה אלי קרא משעיר, שמר מה מלילה שומר מה מליל. משא דומה, משא רומי. אלי קרא משעיר, אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אלי קורא מפני שעיר. עם ישראל זועק אלי מפני מה שעשו להם בני שעיר אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, אלי קורא הקדוש ברוך הוא מאיכן נזדווג לי? משעיר שאף השכינה גלתה עם ישראל. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אם יאמר לך אדם איכן הוא אלהיך הרי אתם בגלות? אמור לו בכרך הגדול שבאדום שגם שכינה גלתה עימנו. מה טעמא? דכתיב אלי קורא משעיר. תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי, בכל מקום שגלו ישראל, גלת השכינה עמהן. גלו למצרים, וגלת השכינה עמהן. מה טעמא? כדכתיב (שמואל א ב כז) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה. גלו לבבל וגלת שכינה עמהן, מה טעמא? דכתיב (ישעיהו מג יד) למענכם שלחתי בבלה. גלו למדי וגלת השכינה עמהן. מה טעמא? דכתיב (ירמיהו מ"ט, ל"ח) ושמתי כסאי בעילם. ואין עילם אלא מדי, כמה דאת אמר, (דניאל ח', ב') ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה. גלו ליון וגלת השכינה עמהן. מה טעמא? דכתיב (זכריה ט', י"ג) ועוררתי בניך ציון על בניך יון וכ”ו וה’ עליהם יראה. גלו לרומי וגלת השכינה עמהן.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] מה טעמא? דכתיב (ישעיהו כ"א, י"א) אלי קורא משעיר שומר מה מלילה. אמרו ישראל לישעיה, רבינו ישעיה. מה יוצא לנו מתוך הלילה הזה? אמר להן, המתינו לי עד שנשאל. כיון ששאל חזר אצלן, אמרו לו, שומר מה מליל? מה מילל שומר העולמים? אמר להן (ישעיהו כ"א, י"ב) אמר שומר אתא בקר וגם לילה. אמרו לו וגם לילה תהיה חס וחלילה עוד גלות? אמר להן, לא כשאתם סבורים. אלא בוקר לצדיקים ולילה לרשעים. בוקר לישראל ולילה לעובדי כוכבים ומזלות. אמרין ליה, אימת? אמר לון, אימת דאתון בעיי הוא בעי מתי שתרצו הקב"ה רוצה. שנאמר , אם תבעיון בעיו. אמרו לו מי מעכב? אמר להן תשובה, שנאמר שובו אתיו. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי תנחום בי רבי חייה רבי תנחום בי רבי חייה° . אילו ישראל עושין תשובה יום אחד, מיד היה בן דוד בא. מאי טעמא? דכתיב (תהלים צ"ה, ז') היום אם בקולו תשמעו. אמר רבי לוי רבי לוי°. אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה, מיד היה בן דוד בא. מאי טעמא? דכתיב (שמות בשלח טז כה) ויאמר משה, אכלוהו היום, כי שבת היום לה' וגומר. די היה לכתוב חד יום, וחזר וכתב היום מיותר ועליו רמז דוד היום אם בקולו. ואומר (ישעיהול טו) בשובה ונחת תושעון. בשובה ונייח תתפרקון בשמירת יום מנוחה תגאלו

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתני’: אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, א_יד העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג. האחרון במוסף מזכיר, והראשון אינו מזכיר. ביום טוב הראשון של פסח. הראשון מזכיר, והאחרון אינו מזכיר. עד אימתי שואלין? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, א_טו עד שיעבור הפסח. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, עד שיצא ניסן. שנאמר (יואל ב', כ"ג) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון. משמע שאף ניסן זמן גשמים:

גמ’: תנן, עד אימתי שואלין? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, עד שיעבור הפסח. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר משום °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. טעמא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, שאמר ברישא שהעובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג. האחרון במוסף מזכיר, והראשון אינו מזכיר. ביום טוב הראשון של פסח. הראשון מזכיר, והאחרון אינו מזכיר, זה כדי שיצאו המועדות בטל, מפני שהטל סימן יפה לעולם. מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי האם רבי יהודה חזר בו? תמן הוא אמר העובר לפני התיבה ביום טוב ראשון של פסח, ראשוןן מזכיר אחרון אינו מזכיר. והכא הוא אמר הכין ששואל עד שיעבור הפסח? חדא בשם עצמו, וחדא בשם °רבי יודה בן בתירה רבי יודה בן בתירה. מן מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר משם °רבי יודה בן בתירה רבי יודה בן בתירה. ואמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, טעמא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי עצמו, כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם. הדא אמרה, קדמייתא בשם גרמיה שאז יוצאים המועדות בטל. ותינייתא עד שיעבור הפסח בשם °רבי יודה בן בתירה  רבי יודה בן בתירה. בעון קומוי, אולי נימר ששניהם דעת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ולא קשיא. כאן להזכיר מזכיר רק עד מוסף של יום טוב ראשון של פסח כאן לשאלה שואל עד שיעבור הפסח. אמר לון, הלכה, מקום

-----------------------------------דף ד[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] שמזכירין שואלין. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° לרבי חנייה אחוי דרב הושעיה רבי חנייה אחוי דרב הושעיה°, נהיר את כד הוינן קיימין קומי חנותיה זכור אתה כשהיינו עומדין לפני חנותו דרב הושעיה רב הושעיה° חביבך, עבר רבי זעירה רבי זעירא° ושאלנן ליה ואמר, עוד אנא היא צריכה לי גם לדידי קמיבעיא לי. עבר רבי יסא רבי אסי° ושאלנן ליה ואמר, עוד אנא היא צריכא לי. ובסופה אתמציית ליה לחצתה אותו לענות ואמר לא שנייא, הלכה מקום שמזכירין שואלין. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, אתא מן צור ואמר מן שמיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה, מקום שמזכירין שואלין. רבי אחא רב אחא° דרש בבית מדרשא. רבי ירמיה רבי ירמיה° דרש בכנישתא דבולי, הלכה, מקום שמזכירין שואלין. והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים? אמר רבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא°, בשעת המקדש שאני שדאגו לעולי רגלים שיספיקו לחזור לביתם. תני אמר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, לפי שבעולם הזה, התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לי"ב חדש. אבל לעתיד לבא, התבואה עושה לחדש אחד, והאילן עושה לשני חדשים. מה טעמא? דכתיב (יחזקאל מ"ז, י"ב) לחדשיו יבכר מיעוט רבים שנים. וכמו שהפירות יגדלו בחדשים שזה שישית מזמן גידולם כיום, כך תבואה תגדל בחדש שזה שישית מזמן גידולה כעת. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים, והאילן עושה לשנים עשר חדש. אבל לעתיד לבא, התבואה עושה לט"ו יום, והאילן עושה לחדש אחד. שכן מצאנו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום, וקרב העומר ממנה. מה טעמא שנאמר (יואל ב', כ"ג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם, כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון. והביאו ממנו עומר בט”ו. מה מקיים °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא טעמא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי לחדשיו יבכר? שמשמע בכמה חדשים והרי הוא אמר בחדש אחד. בכל חדש וחדש יהא מבכר

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתני’: בג' במרחשון שואלין את הגשמים. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר א_טז בז' בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת:

גמ’: תנן, בג' במרחשון שואלין את הגשמים. מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר. דתני, אי זהו זמנה של רביעה? °רבי מאיר רבי מאיר אומר. הבכירה בשלשה, והבינונית בשבעה, והאפילה בשבעה עשר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, הבכירה בשבעה, א_יז והבינונית בשבעה עשר, והאפילה בעשרים ושלשה. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר. הבכירה בי"ז, והבינונית בעשרים ושלשה, והאפילה בשלשים יום. שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות אלא בראש חדש כסליו. אמר רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי°. הכל מודים בשבעה עשר שהוא אחד מזמני רביעה, שהיא זמן כוכב כימא לשקע, שבו ירד מבול לעולם. מה טעמא? דכתיב (בראשית נח ז יא) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה. רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, הלכה כמי שהוא אומר בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. ולמה לא אמר הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר? כיוון דאית תניי תני ומחליף ששונה את המשנה ומחליף בין התנאים. וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בתחילה היינו בזמן רביעה ראשונה, כדי רביעה, ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי רבי ינאי° אמר בשם רבי ישמעאל רבי ישמעאל° שאמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בתחילה כדי רביעה. ולבסוף כדי שתשרה תמחה המגופה. ויש מגופה נשרית? אלא רואין אותה כאלו היא שרויה. יש אומרים שהמגופה הייתה נשרת אם לא היו שורפים אותה באש ויש אומרים שהאדמה תהיה לחה עד שראויה להכין מגופה בלי להוסיף מים. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי יונה רבי יונה° ו רב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. בתחילה, כדי רביעה. ולבסוף אפילו כל שהוא. רבי יוסה רבי יוסה° אמר בשם רבי זעירה רבי זעירא° לא לברכה נאמרה, אלא להפסק תענית נאמרה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי נחום רבי נחום° ורב אדא בר איכומה רב אדא בר איכומה° הוון יתבין. אמר רבי נחום רבי נחום° לרב אדא בר איכומא רב אדא בר איכומא° לא מסתברא לברכה נאמרה? אמר לו אין. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° לרב אדא בר איכומה רב אדא בר איכומה°. לא מסתברא להפסיק תענית נאמר ? אמר ליה אין. אמר ליה, למה אמרת ליה הכין? אמר ליה, כשיטת רבו אמרתי לו. אמר רבי מנא רבי מנא° לחזקיה חזקיה בן רבי חייא°. מני רביה של רבי נחום רבי נחום°? אמר ליה, רבי זעירא רבי זעירא°. אמר ליה. והא אנן אמרינן דאמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי זעירה רבי זעירא° להפסק תענית נאמרה? רבי יהודה בר יחזקאל רבי יהודה בר יחזקאל° אמר, הכין הוה יחזקאל יחזקאל° אבא א_יח מברך על ירידת גשמים. יתגדל יתקדש יתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו. שאתה ממניען זו מזו שלא יפגשו. כדכתיב (איוב ל"ו, כ"ז) כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו כמה דאת אמר (ויקרא בחקותי כז יח) ונגרע מערכך. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנה רבי יודן אבוי דרבי מתנה°. ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה. שנאמר (איוב כ"ח, כ"ה) ומים תכן במדה. רבי יוסה בר יעקב רבי יוסה בר יעקב° סלק מבקרה הלך לבקר לרבי יודן מיגדליא רבי יודן מיגדליא°. עד דהוא תמן, נחת מיטרא. ושמע קליה אמר. אלף אלפים, וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכנו. על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו, שאתה גומל טובה לחייבים. אמר ליה, הדא מנא לך? אמר ליה, הכין היה רבי סימון רבי שמעון בן פזי° רבי מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה? מלא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. א_יט בתחילה טפח, ובשנייה טפחיים, ובשלישית שלשה טפחים. תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. אין לך טפח שהוא יורד מלמעלן, שאין הארץ מעלה טפחיים כנגדו. מאי טעמא? דכתיב (תהלים מ"ב, ח') תהום אל תהום קורא לקול צנוריך. ואמר רבי לוי רבי לוי°. המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעמא? דכתיב (ישעיהו מ"ה, ח') תפתח ארץ ויפרו ישע. תפתח ארץ כנקיבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. (ישעיהו מ"ה, ח') ויפרו ישע. זו פריה ורביה. (ישעיהו מ"ה, ח') וצדקה תצמיח יחד. זו ירידת הגשמים. (ישעיהו מ"ה, ח') כי אני ה' בראתיו. לכך בראתיו, לתיקונו וליישובו של עולם. רבי אחא רב אחא° תנא לה בשם °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעת את הארץ. רבי חנינא בר יקא רבי חנינא בר יקא° אמר בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה. שורשי תאינה רכים בוקעין בצור. תני °רבי ישמעאל בן אלעזר רבי ישמעאל בן אלעזר אומר. אין הארץ שותה, אלא לפי חיסומה המעטפת של הארץ. אם כן מה יעשה שורשי חרוב שהם עמוקים? מה יעשו שורשי שקמה? אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותם. ומה טעמא? כדכתיב (ישעיהו כז ג) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה. תני אם היתה השנה הקדמת חסירה שעשו בה יותר חדשים חסרים מאשר מלאים נותנין לה חסרונה ולא שואלים בז’ אלא מוסיפים את הימים החסרים, ואם לאו הולכין אחר סידרה ושואלים בז’ בחשוון, דברי °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, לעולם הולכין אחר סידרה ושואלים בז’ חשוון

-----------------------------------דף ה[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] אם היתה השנה הקדמת מעוברת הולכין אחר עיבורה ושואלים מוקדם יותר שהעונות הולכים תמיד על פי ימי החמה והתקופה. מחלפא שיטתיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא האם רבי חזר בו? תמן הוא אמר לעולם הולכין אחר סידרה ושואלים בז’ חשוון והכא הוא אמר אחר עיבורה? ואם השנה הקדמת הייתה מעוברת מקדימים לבקש חדש קדם. רבי זירא רבי זירא° רבי יסא רבי אסי° ורבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , מטו בה בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לדעת °רבי רבי יהודה הנשיא להתחיל לבקש הולכים אחר עיבורה. ואם הייתה השנה הקדמת מעוברת מקדימים לשאול בחדש. ומה שאמר °רבי רבי יהודה הנשיא שלעולם הולכים אחר סידרה, לבסוף נצרכה. הכוונה להפסק תענית. שלעולם אינו מפסיק עד שיצא ניסן

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתני’: הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים, א_כ התחילו היחידים מתענין. אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה:

גמ’: תנן, הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין. מי אלו הם היחידים? אלו שהן מתמנין פרנסין על הציבור. וכי מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור, הוא מתפלל ונענה? אלא מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור ונמצא נאמן על הציבור, כדיי הוא מצלייא ומתענייא ראוי הוא שיתפלל ויענה. חד בר נש הוה מפיק מעשרוי כתיקנן. וכשעשו תענית על הגשמים אמר לו רבי מנא רבי מנא°, קום אמור (דברים כי תבא כו יג) בערתי הקדש מן הבית. אולי זה יזכיר את ההקפדה שלך על המעשרות ובזכותך ירדו גשמים. חד בר נש, אתא גבי חד מן קריבוי דרבי יניי רבי יניי°. אמר לו רבי זכה עמי פרנס אותי. אמר לו, ולא הוה לאביך פריטין להשאיר לך בירושה? אמר לו לא. אמר לו, גבי אצלי אינון מופקדין ואני אתן לך אותם. אמר לו שמעית עליהון דאינון סרקין מגזל ואיני רוצה להנות מהם. אמר לו, כדיי את מצלייא ומתענייא ראוי אתה שיתפלל ויענה. איתחמי לרבנן, פלן חמרא יצלי, ומיטרא נחת. נראה לחכמים בחלום פלוני מנהיג החמרים יתפלל וירד המטר שלחין רבנן ואייתוניה והביאו אותו, אמרון ליה, מה אומנך? אמר לון חמר אנא. אמרין ליה, ומה טיבו עבדת? אמר לון, חד זמן אוגרת חמרי לחדא איתתה, והוות בכייה גו איסרטה והיתה בוכה בדרך. ואמרית לה, מה ליך? אמרה לי, בעלה דההיא איתתא חביש ואנא בעייא מיחמי מה מיעבד ומפניניה חשבה לעסוק בעברה כדי לשחרר את בעלה. וזבנית חמרי ויהבית לך טימיתיה, ואמרית לה, הא ליך פניי בעליך ולא תחטיי ומכרתי חמורי ונתתי לה הדמים ואמרתי לה הא לך מעות ופדה בעלך ולא תחטא בזנות. אמרין ליה, כדיי את מצלייא ומתענייא ראוי אתה שתתפלל ותענה. איתחמי לרבי אבהו, פנטקקה יצלי ואתי מיטרא. צלי ונחית מיטרא. נראה לרבי אבהו בחלום אדם ששמו פנטקקא יתפלל ויבא המטר התפלל וירד גשם שלח רבי אבהו רבי אבהו° ואייתיה. אמר לו מה אומנך? אמר לו חמש עבירן ההוא גוברא עביד בכל יום. מוגר זנייתה משכיר זונות, משפר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] תייטרון, מעיל מניהון לבני מכבס בגדיהם. מטפח ומרקד קדמיהון. ומקיש בבבויא מנגן קדמיהון. אמר לו ומה טיבו עבדת? אמר לו חד זמן, הוה ההוא גברא על עצמו אמר משפר תייטרון. אתא חדא איתא וקמת לה חורי עמודא בכייה. ואמרית ליה, מה ליך? ואמרה לי בעלה דההיא איתתא חביש, ואנא בעיא מיחמי מה מעביד ומפנינה חשבה לעסוק בעברה כדי לשחרר את בעלה. וזבנת ערסי ופרוס ערסיי מכרתי את מטתי ואת המצעים של מיטתי, ויהבית לה טימיתיה שווים. ואמרת לה, הא ליך פניי בעליך ולא תיחטיי. אמר לו, כדיי את מצלייא ומתענייא ראוי אתה שתתפלל ותענה. איתחמי לרבנן, חסידא דכפר אימי, יצלי ומיטרא נחת. סלקין רבנן לגביה. אמרה לון בני בייתיה, בטורא הוא יתיב. נפקון לגביה, אמרון ליה אישר ברכו אותו ולא אגיבון. יתב מיכול, ולא אמר לון אתון כריכין. מי עלל עבד חד מובל דקיסין סחב חבילת עצים ויהב גולתה את הבגד מרום מובלה על חבילת העצים. עאל ואמר לבני בייתיה, אילין רבנן הכא, בעי דניצלי וייחות מיטרא. ואין אנא מצלי ומטרא נחת, גנאי הוא לון. ואין נתפלל ולא ירד גשם חילול שם שמים הוא. אלא אייתי אנא ואת ניסוק ונצלי. אין נחת מיטרא, אנן אמרין לון כבר עבדון שמייא ניסין. ואין לא. אנן אמרין לון, לית אנן כדיי מצליא ומתענייא. וסלקין וצלין ונחת מיטרא. נחת לגבון אמר לון, למה איטרפון רבנן להכא יומא דין? אמרין ליה, בעיי תצלי וייחות מיטרא. אמר לון, ולצלותי אתון צריכין? כבר עבדון שמייא ניסין: אמרין ליה, למה כד הויתה בטורא אמרינן לך אישר, ולא אגיבתינון. אמר לון. דהוינה עסיק בפעולותי שאני שכיר יום, מה הוינה מסעה דעתי מן פעולתי? אמר לו, ולמה כד יתבת למיכול לא אמרת לן איתון כריכין? אמר לון, דלא הוה גביי אלא פלחי. מה הוינא מימור לכון בחנפין בואו לאכול כשאני יודע שאין לי מה להציעה לכם? אמרין ליה, למה כד דאתית למיעול, יהבת גולתה מרום מובלה? אמר לון דלא הוות דידי, שאולה הוות, והשאילו לי אותה דניצלי להתפלל בה. מה הוינה מבזעא יתה? אמרין ליה, ולמה כד הווי את בטורא, איתתך לבשה מאנין צאין. וכד את עליל מן טורא, היא לבשה מאנין נקיין? אמר לון, כד דאנא הוי בטורא, היא לבשה מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי עלה. וכד דאנא עליל מן טורא, היא לבשה מאנין נקיין, דלא ניתן עיני באיתא אוחרי. אמרין ליה, יאות את מצלייא ומתענייא. נראה לרבנן בחלום שחסיד שבכפר אימי יתפלל וירדו הגשמים. עלו החכמים אצלו ואמרה אשתו לחכמים שהוא כעת בהר. יצאו אליו להר ברכו אותו לשלום ולא החזיר להם שלום, כשישב לאכול לא אמר להם בואו ואכלו עמי, כשעמד לחזור לביתו עשה חד משא של עצים ונתן סודרים על גב המשא שלא כדרך נושאי המשא שנותנים הסודר על הכתף ואח"כ המשא על הסודר. נכנס ואמר לאשתו אלו חכמים באו לכאן ורוצים שאתפלל על הגשמים. ואם אני מתפלל לפניהם והגשמים יורדין גנאי הוא לחכמים שהם גדולים ממנו והתפללו ולא ירדו הגשמים. ואם לא נתפלל יש בזה חילול שם שמים. אלא בואי אני ואת נעלה לגג להתפלל ואם ירד המטר בתפלתינו נאמר להן כבר נעשה לכם ניסים מן השמים ואינכם צריכין ואם לא ירדו נאמר להם אין אנחנו כדאי להיות נענה בתפלתינו שכבר התפללנו ולא ירדו. ועלו והתפללו וירד המטר. ירד אצל החכמים אמר לו למה הטרחתם עצמכם לבוא לכאן היום הזה? אמרו להם. רוצים אנו שתתפלל שירד המטר. אמר לו. ולתפלתי אתם צריכין בתמיה כבר נעשה לכם נסים מן השמים. שאלו אותו למה. כשהיית בהר ואמרנו לך איישר לא השבת לנו שלום? אמר לו שהייתי עוסק בפעולתי ואני שכיר יום וכי אני רשאי להסיח דעתי מן עבודתי. אמרו ליה ולמה כשישבת לאכול לא אמרת לנו לאכול עמך? אמר לו כיוון שלא היה אצלי אלא פרוסה אחת מה הייתי אומר לכם שתאכלו עמי כחונף וכגונב דעת. אמר לו למה כשרצית לחזור לעיר נתת הסודר ע"ג המשא שלא כדרך נושאי הסבל? אמר לו, שאולה היתה להתפלל בה ואם הייתי נותנת אותה תחת המשא היתה נקרעת. ולמה. כשהיית בהר היתה אשתך מלובשת בגדים צואין וכשנכנסת מן ההר הייתה לובשת בגדים נקיין? אמר לו. כשאני הייתי בהר היא לובשת בגדים צואין שתתגנה שלא יתן שום אדם עיניו בה. וכשאני נכנס מן ההר היא לובשת בגדים נקיים כדי שלא אתן עיני באשה אחרת אמר לו. כדאי אתה להתפלל ותענה מן שמים תני, בתעניות אלו מותר לוכל עד שיאיר המזרח דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר עד קריאת הגבר. מה תלמוד לומר עד קריאת הגבר? קריאת תרנגולא. א_כא ישן ועמד אסור לאכול. בשלא התנה, אבל אם התנה מותר.

-----------------------------------דף ו[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית ו


ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ה[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] מתני' א_כב הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור. אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה, וברחיצה, בסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כל תענית שבית דין גוזרין להפסיק לאכול מבעוד יום, א_כג אין עוברות ומיניקות מתענות בם שלא יסתכנו. אבל צומות שמתחילים רק מעלות השחר אף הם צריכות לצום. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . נראים דברים, כשגזרו כבר קדם כמה צומות ואמרו שלא להפסיק בהם כמו בתעניות על הגשם שבשלוש הראשונות אין מפסיקין בהם והאחרונות מפסיקין. אבל אם גזרו מיד להפסיק כנראה שמדובר בתענית על דבר חמור ואפילו עוברות ומיניקות מתענות בם. ותני כן, עוברות ומיניקות א_כד מתענות כדרכן, בתשעה באב, וביום הכיפורים. ושלש תעניות הראשונות ובשלש השניות א_כה ובשבע האחרונות אינן מתענין בהן. א_כו אף על פי כן, אינן מנהגות עצמן בתפנוקים, אלא אוכלות ושותות כדי קיום הולד. למה אינם מתענות בשניות? לא בגלל שגזרו כבר בשלוש ראשונות שלא להפסיק לפי שאינם חמורות כל כך? שאם בכל תענית שמפסיקין מבעוד יום אינם מתענות, היה יכול לכתוב שאינם מתענות בתעניות שמפסיקין בהן מבעוד יום חוץ מיום הכיפורים ותשעה באב. כי אתא רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° אמר . רבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו גזרו מיד להפסיק, אין עוברות ומיניקות מתענות בם

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ו[עריכה]

מתני’: עברו אלו א_כז ולא נענו, בית דין גוזרין עוד שלש תעניות על הציבור. אוכלין ושותין מבעוד יום, א_כח ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. ונועלין את המרחצאות:

גמ’: אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°. העושה מלאכה בתענית ציבור, כעושה מלאכה ביום הכיפורים. מאי טעמא? דכתיב (יואל ב', ט"ו) קדשו צום קראו עצרה אספו עם. והא תני, א_כט הלילה מותר והיום אסור ואם הוא כעצרת למה הלילה מותר? אמר רבי זעירה רבי זעירא°, קיימה אבא בר ירמיה אבא בר ירמיה°, אספו עם, רק משעת אסיפת עם שנעשה ביום הוקש לעצרת. אמר רבי חיננא רבי חיננא°, הרבה הדברים תלו אותן במנהג חלקן כהוגן וחלקן לא. נשיי דנהיגין א_ל דלא למיעבד עובדא באפוקי שובתא במוצאי שבת, אינו מנהג. עד יפני סדרה עד שיחזרו מהתפילה ויבדילו, מנהג. לא לעשות מלאכה בתרייה ובחמשתה כל שני וחמישי, אינו מנהג, בתענית ציבור עד יתפני תעניתה מנהג. יומא דערובתה הושענה רבא שחובטים ערבות, אינו מנהג. מן מנחתה ולעיל כמו כל ערב חג מנהג, א_לא יומא דירחא ראש חדש, מנהג. אמר רבי זעירה רבי זעירא°, א_לבנשייא דנהגן דלא למישתייה לא לסדר את חוטי השתי באריג מן דאב עליל  משנכנס אב, מנהג. שבו פסקה אבן שתייה, מה טעם דכתיב (תהלים י"א, ג') כי השתות יהרסון. אמר רבי חיננא רבי חיננא° כל הדברים שהם משום מנהג לא מבטלים. אעין דשיטין  עצי שיטים הוו במגדל צבעייה, שנהגו איסור להשתמש בהם זכר לחרבן המקדש. אתון ושאלון לרבי חנינא חבריהון דרבנן רבי חנינא חבריהון דרבנן°, מהו מיעבד בהן עבודה? אמר להן, מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור, אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי אבון רבי אבין°,

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] א_לגכל דבר שאינו יודע שהוא מותר, וטועה ונוהג בו באיסור, נשאל והן מתירין לו. וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר, והוא נוהג בו באיסור, נשאל, אין מתירין לו. אסור ברחיצה. רבי זעירה בר חמא רבי זעירה בר חמא° ורבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בי רבי חנינא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. בתענית צבור א_לדמרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו. בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו. א_להביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו. רבי יונה רבי יונה° תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה שרה בגדים בלואים במים מעיום הכיפורים ונותנן תחת הכד שיהיו נגובים, ולמחרת מעבירן על פניו. והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו, ולמה רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° חילק גבי שטיפת פנים? היה הולך אצל רבו או אצל בתו ועבר בים או בנהר, א_לואינו חושש. ניטנפו רגליו, מטבילן במים ואינו חושש. הורי רבי אבא רבי אבא° כההן תנייא, הורי רבי אחא רב אחא° א_לזבבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, שמותר להרחיצם במים. תני, א_לחאבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו בעיר יחלוצו. וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור. תנן, אסור בסיכה. כהדא דתני. א_לטבשבת. בין סיכה שהיא של תענוג, בין סיכה שאינה של תענוג מותר. א_מביום הכיפורים. בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור, סיכה שהיא של תענוג אסור. א_מאשאינה של תענוג מותר. והא תני א_מבשוות סיכה לשתייה לאיסור שזר אסור לסוך שמן תרומה. ולתשלומין שזר שסך חייב חומש. אבל לא לעונש שזר שסך במזיד אינו לוקה. א_מגביום הכיפורים לאיסור, אבל לא לעונש שלא לוקים על הסיכה. רואים שסיכה אינה כשתיה מהתורה גבי תרומה. והא תני (ויקרא אמור כב טו) לא יחללו. לרבות את הסך ואת השותה שאם היה זר לוקה משמע שזה מהתורה? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לית כאן סך. אמר רבי אבא מרי רבי אבא מרי°, ואין לית כאן סך, אף שותה לית כאן. שהרי איסור אכילה כבר נאמר, ושתיה בכלל אכילה. דאי לא כן אלא שאיסור שתיה נלמד מכאן, איך אמרנו שאם אכל ושתה ביום כיפור בהעלם אחד, אינו חייב אלא אחת? וכי דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף? מניין שהוא מחוור בעשה? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי סימיי רבי סימיי° דכתיב (דברים כי תבא כו יד) ולא נתתי ממנו למת. מה אנן קיימין? אם להביא לו ארון ותכריכין בכסף מעשר שני. הרי זה דבר שהוא אסור לחי, שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה. לחי הוא אסור. לא כל שכן למת. אלא איזו דבר שהוא מותר לחי, והוא אסור למת? הוי אומר, זו סיכה: תנן, אסור בנעילת הסנדל. תני, כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל, א_מדיצא לדרך נועל. הגיע לכרך חולץ. א_מהוכן באבל וכן במנודה. אית תניי תני א_מויוצאין באנפיליא גרביים ביום הכיפורים, ואית תניי תני אין יוצאין. אמר רב חסדא רב חסדא°. מאן דאמר יוצאין, באנפילייא גרביים של בגד ומאן דאמר אין יוצאין באנפילייא גרביים של עור. יצחק בר נחמן סלק לגבי רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° בלילי צומא רבא. נפק לגביה לבוש סולייתיה סנדל שעם אמר ליה מה הוא דין? אמר לו א_מזאיסתניס אנא. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° סלק לגביה רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° בלילי תעניתא. נפק לגביה לבוש סוליסה סנדל שעם. אמר לו מה הוא דין? אמר לו איסתניס אני. רבי סמיי רבי סמיי° חמונה נפיק ראו אותו יוצא בלילי תעניתא לבוש סוליסה סנדל שעם. חד תלמיד מן דרבי מנא רבי מנא° הורי לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה סנדל שעם, אמר לו מן אן הדה? אמר לו מן דרבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° הוא. אמר לו רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° איסתניס הוה: תנן, אסור בתשמיש המטה. אתי חמי בא וראה, ברחיצה הוא אסור, בתשמיש המטה לא כל שכן שהרי חייב לטבול? תפתר במקום שאין טובלין, או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי ייסה רבי אסי° אמרו בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אין קרי שעליה תיקן עזרא טבילה אלא מתשמיש המטה. רב הונא רב הונא° אמר אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום. הוו בעיין מימר, ובלבד מאשה. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסא רבי יוסי בר זבידא° תרוויהון אמרין אפי' מדבר אחר. והא תנינן יום הכיפורים א_מחאסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. ותני עלה, בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביום הכיפורים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 א_כב מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ב':

23 א_כג מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ה':

24 א_כד מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תק"נ סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ז סעיף א':

25 א_כה מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ה':

26 א_כו מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ה':

27 א_כז מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

28 א_כח מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

29 א_כט מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

30 א_ל טור או"ח סי' רצט:

31 א_לא טור ושו"ע או"ח סי' תי"ז:

32 א_לב טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ח':


[ע"ב]

33 א_לג טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ד סעיף א':

34 א_לד מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

35 א_לה טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"א:

36 א_לו מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף ה':

37 א_לז טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף ד':

38 א_לח מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה ו', מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ב סעיף ד':

39 א_לט מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף א':

40 א_מ מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף א':

41 א_מא מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

42 א_מב מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ב':

43 א_מג מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף א':

44 א_מד מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

45 א_מה מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ב סעיף ד':

46 א_מו מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף ב':

47 א_מז טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף ד':

48 א_מח מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ד', מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף א':


-----------------------------------דף ז[עריכה]

ירושלמי מאיר תענית ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] לית הדא פליגא האין זה חולק אדרבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, דאמר אין קרי אלא מתשמיש המטה? פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל. והא תני מעשה ב°רבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בן חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכיפורים. אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח? רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° ורבי חנין רבי חנין° אמרו בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . נח, בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המיטה. מאי טעמא? דכתיב (בראשית נח ו יח) ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך שהפריד בין הגברים לנשים. וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה. מאי טעמא? דכתיב (בראשית נח ח טז) צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, למשפחותיהם יצאו מן התיבה. על ידי ששימרו יחסיהן, זכו להנצל מן התיבה. תדע לך שהוא כן, דתנינן. חם, כלב ועורב, קילקלו מעשיהן. חם יצא מפוחם. כלב יצא מפורסם בתשמישו. עורב יצא משונה מן הבריות. אמר רבי אבון רבי אבין°, כתיב (איוב ל', ג') בחסר ובכפן גלמוד. בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם, עשה אשתך גלמודה. אמר רבי לוי רבי לוי° כתיב (בראשית מקץ מא נ) וליוסף ילד שני בנים. אימתי? בטרם תבוא שנת הרעב. תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, תאיבי מי שאין לו בנים משמשין מיטותיהן. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ובלבד יום שטבלה

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ז[עריכה]

מתני’: א_מטעברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין עוד שבע שהן י"ג תעניות על הציבור. ומה אלו יתירות על הראשונות? שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. ובשני מטין עם חשיכה, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת:

גמ’: תנן, עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין עוד שבע שהן י”ג תעניות על הציבור. אמר רבי יודן בריה דרבי חמא דכפר תחמין רבי יודן בריה דרבי חמא דכפר תחמין°, כמספר שני וחמישי שבתוך ארבעים שעשה משה בהר. ולמה לא יותר? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° על שם שאין מטריחין על הציבור יותר מדאי. תני, אין מתענין על שני דברים כאחת מן הדא דכתיב (עזרא ח כג) ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת משמע שהיתה צרה אחרת. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°, לא מן הדא אלא מן הדא דכתיב(דניאל ב יח) ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, אם היו שני הדברים, עצירת גשמים וגוביי. מתריעין עליהן כאחד. ולמה באילין תרתיי מילייא? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. באילין תרתין מילייא, שיערייה רבי ששניהם גורמים לאותה צרה של הפקעת השערים ויוקר. תנן, ובשני מטין עם חשיכה. מאי מטין? פותח אחד ונועל אחד: ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. מה הכוונה מותרים? האם א_נפותח אחד ונועל אחד רק שמותר מהבקר? או פותח את שניהם?

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ח[עריכה]

מתני’: א_נאעברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, בבנין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין, ובשאילת שלום בין אדם לחבירו, כבני אדם הנזופין למקום. היחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן. יצא ניסן וירדו גשמים, סימן קללה שנאמר (שמואל א יב יז) הלא קציר חטים היום:

גמ’: תנן, עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, בבנין ובנטיעה. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הדא דאת אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] א_נבבבנין של שמחה, אבל אם היה א_נגכותלו גוהה, סותרו ובוניהו. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, מה שמותר לבנות אם היה רעועה, זה דווקא כותלא דגנא ביה של הבית שישן בו. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° אמר קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°, אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר א_נדשלא לעשות סעודת אירוסין, הא לארס, יארס. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אפילו בתשעה באב א_נהיארס, שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתיה דשמואל האם שמואל חזר בו? תמן הוא אמר משמים אשה לאיש, דכתיב (תהלים ס"ח, ז') מושיב יחידים ביתה (תהלים ס"ב, י') במאזנים לעלות המה מהבל יחד, והכא הוא אמר הכין שמא יקדמנו אחר? שלא יקדמנו אחר בתפילה. אפילו כן אם קדמו אחר בתפילה לא קיימה אלא או הוא או היא ימות. תנן, ממעטין וכ”ו ובשאילת שלום בין אדם לחבירו. למה רק ממעטין הרי אסור בכלל. לא כן תני, א_נואין שואלין בשלום חבירים בתשעה באב, אבל משיבין את ההדיוטות בשפה רפה? לימים שבנתיים בין התעניות נצרכה: תנן, יצא ניסן וירדו גשמים, סימן קללה שנאמר (שמואל א יב יז) הלא קציר חטים היום: אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, א_נזובלבד ניסן של תקופה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° הדא דאת אמר בשלא ירדו להן גשמים מכבר, אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

49 א_מט מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':

50 א_נ מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':

51 א_נא מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':


[ע"ב]

52 א_נב מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':

53 א_נג טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':

54 א_נד טור ושו"ע או"ח סי' רמ"ט סעיף ב':

55 א_נה מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ב':

56 א_נו מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף כ':

57 א_נז מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':


הדרן עלך פרק מאימתי

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_תענית/פרק_ראשון&oldid=2808514"