שולחן ערוך אורח חיים תקנא ח

נשי דנהיגי דלא ^נדלְמִשְׁתֵּי (פירוש, לסדר ולערוך החוטין שהולכין לאורכו של בגד. והוא מלשון "או בשתי או בערב") עמרא מדעייל אב, מנהגא.

(ונוהגין שלא לקדש החודש (דהיינו הלבנה) ^נהעד ^כהאחר ט' באב) (מהרי"ל ודעת עצמו):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

דלא למשתי עמרא. פי' שלא לעשות חוטים שתי מצמר וכתב ב"י נרא' דל"ש לו ול"ש לאחרים בין בשכר בין בחנם דהטעם משום דפסקה בט"ב אבן שתיה משום השתות יהרסון וזה שייך בכל גווני:

שלא לקדש כו'. לאו דוקא ממש אחר ט"ב דהא כתב ססי' תכ"ו ס"ב דאין מקדשין הלבנה במוצאי ט"ב או בשאר תענית אלא כאן אמר עד יום אחר ט"ב:

באר היטב

עריכה

(כה) אחר: עיין סי' תכ"ו סעיף ב' דהאר"י ז"ל כתב דיש לקדש במוצאי ט"ב כי במוצאי ט"ב נולד בן דוד ומבשרים ללבנה ולישראל שעתידים להתחדש.

משנה ברורה

עריכה

(נד) למישתי עמרא – פירוש, שלא לעשות חוטי שתי מצמר [והוא הדין משארי דברים]. ואסמכוה בירושלמי על שם שבטלה אבן שתיה.

וכתב בית יוסף, דאין נפקא מינה בין לו ובין לאחרים, ובין בשכר ובין בחינם [ט"ז]. וטוויית החוטין לתפור בהן בגדים, מותר, שאינו בכלל זה. וכן מותר לעשות קרוני"ן שאורגין בעצים, דלאו בכלל בגד הוא [מ"א]:

(נה) עד אחר ט' באב – עיין לעיל סימן תכ"ו ס"ב ובמשנה ברורה שם:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}