תניא מנוקד/חלק א/פרק ט
פֶּרֶק ט
[עריכה]וְהִנֵּה מְקוֹם מִשְׁכַּן נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמִּקְּלִפַּת נֹגַהּ בְּכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הוּא בַּלֵּב, בַּחֲלַל שְׂמָאלִי שֶׁהוּא מָלֵא דָּם, וּכְתִיב1: "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ". וְלָכֵן כָּל הַתַּאֲוֹת וְהִתְפָּאֲרוּת וְכַעַס וְדוֹמֵיהֶן הֵן בַּלֵּב, וּמֵהַלֵּב הֵן מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּכָל הַגּוּף, וְגַם עוֹלֶה לַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ לְחַשֵׁב וּלְהַרְהֵר בָּהֶן וּלְהִתְחַכֵּם בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁהַדָּם מְקוֹרוֹ בַּלֵּב וּמֵהַלֵּב מִתְפַּשֵּׁט לְכָל הָאֵבָרִים, וְגַם עוֹלֶה לְהַמּוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ.
אַךְ מְקוֹם מִשְׁכַּן נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הוּא בַּמּוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֶּׁטֶת לְכָל הָאֵבָרִים, וְגַם בַּלֵּב, בֶּחָלָל הַיְּמָנִי שֶׁאֵין בּוֹ דָּם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב2: "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", וְהִיא אַהֲבַת ה' כְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת מִתְלַהֶבֶת בְּלֵב מַשְׂכִּילִים הַמְּבִינִים וּמִתְבּוֹנְנִים בְּדַעְתָּם אֲשֶׁר בְּמוֹחָם בִּדְבָרִים הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה, וְכֵן שִׂמְחַת לֵבָב בְּתִפְאֶרֶת ה' וַהֲדַר גְּאוֹנוֹ, כַּאֲשֶׁר עֵינֵי הֶחָכָם אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ בְּמוֹחַ חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ מִסְתַּכְּלִים בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא וְתִפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין סוֹף וְתַכְלִית, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן שְׁאָר מִדּוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁבַּלֵּב הֵן מֵחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁבַּמּוֹחִין.
אַךְ הִנֵּה כְּתִיב3: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ", כִּי הַגּוּף נִקְרָא4 "עִיר קְטַנָּה". וּכְמוֹ שֶׁשְּׁנֵי מְלָכִים נִלְחָמִים עַל עִיר אַחַת, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְכָבְשָׁה וְלִמְלֹךְ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ לְהַנְהִיג יוֹשְׁבֶיהָ כִּרְצוֹנוֹ וְשֶׁיִּהְיוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יִגְזֹר עֲלֵיהֶם. כָּךְ שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת, הָאֱלֹהִית וְהַחִיּוּנִית הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִפָּה, נִלְחָמוֹת זוֹ עִם זוֹ עַל הַגּוּף וְכָל אֵבָרָיו. שֶׁהָאֱלֹהִית, חֶפְצָהּ וּרְצוֹנָהּ שֶׁתְּהֵא הִיא לְבַדָּהּ הַמּוֹשֶׁלֶת עָלָיו וּמַנְהִיגַתּוּ, וְכָל הָאֵבָרִים יִהְיוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתָּהּ וּבְטֵלִים אֶצְלָהּ לְגַמְרֵי וּמֶרְכָּבָה אֵלֶיהָ, וְיִהְיוּ לְבוּשׁ לְעֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ וּשְׁלֹשֶׁת לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ כֻּלָּם בְּאֵבְרֵי הַגּוּף וְיִהְיֶה הַגּוּף כֻּלּוֹ מָלֵא מֵהֶם לְבַדָּם וְלֹא יַעֲבֹר זָר בְּתוֹכָם חַס וְשָׁלוֹם. דְּהַיְנוּ תְּלָת מוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ יִהְיוּ מְמֻלָּאִים מֵחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁהִיא חָכְמַת ה' וּבִינָתוֹ, לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין סוֹף, וּלְהוֹלִיד מֵהֶן עַל יְדֵי הַדַּעַת הַיִּרְאָה בְּמוֹחוֹ וּפַחַד ה' בְּלִבּוֹ, וְאַהֲבַת ה' כְּאֵשׁ בּוֹעֵרָה בְּלִבּוֹ כְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת, לִהְיוֹת נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה לְדָבְקָה בּוֹ בְּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא שֶׁבֶּחָלָל הַיְּמָנִי, שֶׁיִּהְיֶה תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מָלֵא וְגָדוּשׁ, עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט גַּם לֶחָלָל הַשְּׂמָאלִי לְאַכְפְּיָא לְסִטְרָא אַחֲרָא יְסוֹד הַמַיִם הָרָעִים שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא הַתַּאֲוָה שֶׁמִּקְּלִפַּת נֹגַהּ, לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְהַפְּכָהּ מִתַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה לְאַהֲבַת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב5: "בְּכָל לְבָבְךָ" – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ6.
וְהַיְנוּ שֶׁיַּעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת אַהֲבָה רַבָּה וְחִבָּה יְתֵרָה מִמַּדְרֵגַת אַהֲבָה עַזָּה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ. וְהִיא הַנִּקְרֵאת בַּכָּתוּב7 "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים", לְהִתְעַנֵּג עַל ה' מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְהָעֹנֶג הוּא בְּמוֹחַ חָכְמָה, וְשֵׂכֶל הַמִּתְעַנֵּג בְּהַשְׂכָּלַת ה' וִידִיעָתוֹ כְּפִי הַשָּׂגַת שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ. וְהוּא בְּחִינַת הַמַּיִם וְזֶרַע אוֹר זָרוּעַ שֶׁבִּקְדֻשַּׁת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית, הַמְּהַפֶּכֶת לְטוֹב אֶת בְּחִינַת הַמַּיִם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהֶם בָּאוּ תַּאֲוֹת תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה מִתְּחִלָּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר נ' פֶּרֶק ג' בְּשֵׁם הַזֹּהַר, שֶׁהָרַע נֶהְפָּךְ לִהְיוֹת טוֹב גָּמוּר כְּמוֹ יֵצֶר טוֹב מַמָּשׁ בְּהָסִיר הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵם תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בָּהֶם.
וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהֵן עַנְפֵי הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, יִהְיוּ לַה' לְבַדּוֹ. וְכָל כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁבַּפֶּה וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמוֹחַ יִהְיוּ מְמֻלָּאִים מִן לְבוּשֵׁי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּבּוּר שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית לְבַדָּהּ, שֶׁהֵן מַחֲשֶׁבֶת ה' וְתוֹרָתוֹ, לִהְיוֹת שִׂיחָתוֹ כָּל הַיּוֹם, לֹא פָסֵיק פּוּמֵּיהּ מִגִּירְסָא. וְכֹחַ הַמַּעֲשִׂיִּי שֶׁבְּיָדָיו וּשְׁאָר רְמַ"ח אֵבָרָיו יִהְיֶה בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת לְבַד, שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית.
אַךְ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִפָּה רְצוֹנָהּ לְהֵפֶךְ מַמָּשׁ, לְטוֹבַת הָאָדָם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלֶיהָ וִינַצְּחֶנָּה, כִּמְשַׁל הַזּוֹנָה שֶׁבַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ8.