תורת העולה/חלק א/פרק ח

<< · תורת העולה · חלק א · פרק ח · >>

פרק ח

אמרו עוד (משנה, מדות ב, ה) ד' לשכות היו בעזרת נשים -- דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית -- להודיע כי ארבע מדרגות הושפעו מן השכל הפועל שנרמז בעזרה ההיא כמו שנתבאר לעיל (פרק ו').

ודע כי אף שנתבאר בפרק ההיא כי החיל והסורג היו מורים על כל מדרגות הנמצאים -- מכל מקום היו הלשכות אלו בפרטות מורים על כל נמצאים ונמצא בפני עצמו. כי כן הוא המציאות בכלל. ואחר כך נחלק לסוגים ולמינים ולאישים. וכן היו הרמזים וההוראות שבמקדש.

וה-ד' מדרגות הם הדומם והצומח והחי והמדבר. והיו אלו הלשכות בארבע רוחות העזרה כמו שנמצאות המדריגות האלו מפוזרים בארבע רוחות העולם.

והיו הלשכות בזויות העזרה בעניין שכל חדר היה אוחז ב' רוחות להורות כי אלו הנמצאות מורכבים מאיכיות שונות ומהמזגת היסודות זה בזה. והוא גדר המזג שהוא התגמלות זה בזה עד שתנוח לכל המעורב איכות אחת. ואינן פשוטין מחוברי' מחלקים קטנים שהוא האמנה עצמות הפרדיים שהאמינו המדברים כמו שכתב המורה (חלק א' פרק ע"ג) שעניין ההוא מקרי 'חבור', לא 'הרכבה'. ולכן בא חדר מורכב משני רוחות שאיכות הרוחות משתנית, בשזה הרוח קר ולח, והשני קר ויבש, והשלישי חם ולח, והרביעי חם ויבש. והם איכות משתנות שהנמצאות מורכבים מהם.

וכתב הרמב"ם (פ"ה מהל' בהב"ח ה"ז) ארבע לשכות היו באמצע מקצעותיה של ארבעים וארבע אמה^[1] ולא היו מקורות וכן עתידין להיות, עד כאן לשונו. ואלו הם הלשכות שביארנו. והיה ארכן ארבעים וארבע אמה שמדת ארבעים וארבע הוא מורה על מספר ארבעים וארבע שהוא מספר ח"י יהו"ה. והעניין שהשם זה הוא חי וממציא כל הנמצאים, לכן בא הרמז כי אף שהשכל הפועל הוא סבה קרובה לאלו המדרגות, מכל מקום גם הוא תולה במי שאמר והיה העולם והוא מדת ארבעים וארבע. ולכן לא היו מקורים מלמעלה כי אלו לא בא אליהן האור והשפע מלמעלה לא היו ראויים לכולם.

וכתב הרמב"ם: מה היו לשכות אלו משמשות?

• דרומית מזרחית, לשכת הנזירים שבו היו מבשלין שלמיהן -- נגד מדריגות החי. ולכן היתה זאת הלשכה דרומית מזרחית כי שם תוקף השמש אשר היא עוזרת לחיי החי.
• מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהני בעלי מומין מתליעין בעצים -- נגד הצומח. ועל כן היתה זאת הלשכה בצפון כי רוח צפון תחולל גשם והוא המצמיח הצומח. ובהיות כי אי אפשר לצמוח מבלתי השמש היתה צפונית מזרחית.
• צפונית מערבית -- לשכות המצורעים, והוא נגד המדברת שהיא המצורע. ושעל לשון הרע הצרעת בא היתה צפוני כי החטא באה מן הצפוני והרע המגיע לו הוא כדמות שקיעת החמה במערב שהוא רע לעולם
• מערבית דרומית בה היו נותנים יין ושמן -- נגד הדומם, כי הם היו באים עם המנחות שהיו מערבים בה הסולת והוא כדמות הערבוב והמזג שבדומם שאין לו שום מעלה על היסודות הפשוטים רק ההרכבה. והיתה זאת הלשכה מערבית דרומית כי החמה שגבורתה בדרום היא מרכבת היסודות ופועלת הדוממים בשקיעתה שהיא מתחת לארץ וגורמת עירבוב היסודות עד שנתהוה הדומם.

ואמרו (מדות א ו - ח) כי בית גדול היה בצד העזרה הזאת ובית המוקד היה נקרא. ושני פתחים היו לו, אחד פתוח לעזרה ואחד פתוח לחיל. וארבע לשכות היו בו שתים קדש ושתים חול.    להודיע כי אף שהשכל הפועל נותן צורות ארבע מדרגות אלו (והוא הרמוז בארבע לשכות העזרה כמו שפירשנו) -- מכל מקום אינו נותן צורה עד שיהיו החומרים מוכנים לו מפאת הגלגלים. שהם על ידי תנועתן מכינים החומרים לקבל הצורות כמו שכתב הרב המורה (פרק שבעים ושתים חלק ראשון), לזה באו ארבע לשכות בבית גדול שבצד העזרה להורות נגד ד' חומרים אלו המוכנים לקבל הצורה מצד העזרה שבצדו, להורות כי אין חלוק הצורות בא רק מצד חלוק החמרים שהם המקבלים הצורות, לא מצד נותן הצורות, כי אין כלות מצד נותן.

ואמרו כי בית זה "גדול" ו'בית המוקד' היה נקרא -- להעיר על זה הדבר כי העולם הוא בית גדול ועל ידי חום הטבעי הוא הויית כל מתהוה וחיותו. ולכן היה נקרא בית זה שרומז עליו "בית גדול". ו"בית המוקד" שבו היו מוקדים אש להחם בהם הכהנים כמו שיתבאר.

ואמרו שהיה לזה הבית שני פתחים אחד לעזרה ואחד לחיל -- והוא רמז נפלא להורות כי אלו הגלגלים הנרמזים, פתוחים למעלה ולמטה. מקבלים שפע מלמעלה על ידי פתח העזרה שהוא שכל נבדל, ומשפיעים למטה לנמצאות השפלים שהם רמוזים בחיל כמו שנתבאר לעיל.

והיו אלו הלשכות שבבית המוקד שני קודש ושני חול -- כי מדרגת החי ומדבר הם יותר מעולים וקדושים משנים האחרות שהם הצומח והדומם. ואפשר לומר כי ארבע לשכות שבבית המוקד היו רומזים על ארבע יסודות הפשוטים והיו שתים קדש ושתים חול כי האש והאויר הם יותר קדושים ומעולים מיסוד המים והארץ.

וכתב הרמב"ם פרק חמשה (בית הבחירה הלכות ט י) כי זה הבית היה בנוי כיפה להורות על הגלגל שהוא ככיפה מלמעלה והוא מכין הנמצאים הנזכרים.

וכתב עוד הרמב"ם (פ"ה מהל' בית הבחירה ה"י) ואחד מאלו הלשכות שבבית המוקד היה משתמשים במקדש שבו היו יורדין במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו והנרות דולקות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה, עד כאן לשון הרמב"ם.    וכל זה מבואר מאחר שאחד מן הלשכות נגד יסוד המים או מדרגה המכוונת נגד היסוד ההיא כמו שיתבאר ושם יורדין לטבול. ובאמת שעל ידי אלו ההוראות נרות דולקות מכאן ומכאן להאיר לשכל האנושי להתבונן ולירד לטבול מטומאתו אם בעל נפש הוא.

<< {האם הקטע הבא הוכפל בטעות בלמברג?}

עוד כתב הרמב"ם ארבע לשכות אלו מה משמשים מערבית דרומית לשכת עושי לחם הפנים והוא נגד המדבר מזרחית צפונית גנזו בו בית חשמונאי האבנים ששקצום מלכי יוון והוא נגד הדומם צפונית מערבית היו יורדין לבית הטבילה כי מלשכה א' היו יורדין במסיבה ההולכ' תחת המקדש כולו והנרות דולקות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה עד כאן לשון הרמב"ם >> וכל זה מבואר מאחר שאחד מן הלשכות נגד יסוד המים או מדרגת המכוונת נגד היסוד ההיא כמו שיתבאר ושם יורדין לטבול. ובאמת שעל ידי אלו ההוראות נרות דולקות מכאן ומכאן להאיר לשכל האנושי להתבונן ולירד לטבול מטומאתו אם בעל נפש הוא {עוד הכפלה?} עוד כתב הרמב"ם ארבע לשכות אלו מה הם משמשים מערבית דרומית לשכת הטלאים והוא החיי דרומית עושי לחם הפנים והיא נגד המדבר מזרחית צפונית גנזו בית חשמונאי האבנים ששקצו מלכי יוון והוא נגד הדומם צפונית מערבית היו יורדין לבית הטבילה והוא נגד הצומח שנזון מן המים ועל ידן צומח ולהיות כי ארבע אלו לשכות שבבית המוקד היו מורים על ארבע מיני חומרים כמו שבארנו וארבע לשכות שבעזרה על ד' צורתן על כן היו הארבע שבעזרה משתמשין בדברים הנעשים על צד העונש או על צד המצוה שבה נתלה השכר והעונש כגון זביחת שלמים והתלעת עצים וענייני מצורע שענייני שכר ועונש נתלה בצורה ולא בחומר וכן לשכת היין והשמן שבאים במנחות ואף כי מורים על דבר שכלי כמו שנאמר טובים דודיך מיין ונאמר כשמן הטוב וגו' ולפירש השני שכתבתי שלשכת בית המוקד היו נגד ד' יסודות הוא מבואר גם כן בדרך זה כי כל מדרגה יש לו התפשטות מה ביסוד אחד כמו שכתב הרב המורה ריש חלק שלשה ופ"י מחלק שני ואם כן הביאור הוא שוה לשני הפירושים.

עוד אמרו ששמנה לשכות היו בעזרת ישראל שלשה בצפון ושלשה בדרום (ה ג) ושנים במזרח (א ד) כבר ביארנו למעלה שעזרת ישראל מורה על עולם הגלגלים והם חלוקים לשמנה מיני כוכבים שהם שצ"ם חנכ"ל וגלגל כוכבים הקיימים שהם צורות המזלות אבל גלגל התשיעי אין בו כוכב כלל ולכן לא היו רק שמנה לשכות ודע כי אף שכבר נתבאר פרק שביעי כי הכוכבים העצמן היו נרמזים [עמ' י': למברג] בשערי העזרה והגלגל נושא הכוכב היה נרמז בלשכה. ולהיות כי מהלך גלגלים אלו אינו רק נראה על ידי הכוכבים שבהן. וידוע שאפוד המזלות הוא באמצעות העולם ובו הוא מהלך החמה. אמנם הככבים האחרים מקצתן נוטין לדרום ומקצתן נוטין לצפון כידוע מחכמי התכונה לכן היו באים שני לשכות במזרח והאחרים לצפון ולדרום כי החמה הולכת באמצע ומתחלה לזרוח במקצה מזרח ולכן לשכתה היתה במזרח ובצדה לשכה שנייה המורה על כוכבים הקיימים שמהם אפוד המזלות אשר בו מהלך החמה שבניסן מתחלת לזרוח בראש טלה ובאייר בראש שור כו'. אמנם הלשכות האחרות היו נוטין לצפון ולדרום כפי נטיית הכוכבים ואף על פי שמהלך כוכב באמצע כדרך מהלך החמה ולפיכך נקרא כוכב חמה בפי התוכנים מכל מקום לפי שנראה לבני אדם לצפון ולדרום החמה באה גם כן לשכתו מן הצד ואמר שכל שמנה לשכות אלו היו תוך עזרת ישראל כמו שכל שמנה גלגלי הכוכבים הם תוך גלגל היומי המקיף בהן. ודע כי אף שנתבאר פרק חמשה כי השנים עשר מזלות היו נרמזים בעזרת כהנים ולא בעזרת ישראל והגלגל היומי היה נרמז במקום המזבח מכל מקום יתכן שהיו נרמזין בלשכות שבאו בעזרת ישראל מאחר שפעולת הגלגל היומי פועל בשבע גלגלים הנושאים השבעה ככבי לכת כי מקנה להם תנועה חדשה והיא התנועה היומי' והיא משלמת הווייתן ותנועתן עד שהניחו בעלי החכמה לכל אחד גלגל הדומה וכן הוא בגלגל הככבים למה שהוא פועל בגלגלים האלו פעולות חדשות לפי מצב כוכביהן בערך המזלות ומבטיהם ולכן אינו רחוק שהיו נרמזים באלו הלשכות וכאשר נתבאר.

וכתב הרמב"ם פרק חמשה מהלכות בית הבחירה (טז) שחד מלשכות אלו שבצפון היה לשכת הגזית שהו היו סנהדרין גדולה יושבת חציה היה חול ולה שני פתחים אחד של קדש ואחד של חול ובחציה של חול היו סנהדרין יושבין עד כאן לשונו אפשר שלשכה זה היתה רומזת על גלגל לבנה ולכן היו סנהדרי גדולה מקדשין על פי הראייה בתוכה ולפי שהלבנה היא תמיד חציה מלאה אור וחציה מלאה חושך כמו שמבואר בחכמת התכונה כי הלבנה כדורית ואין לה אור מעצמה רק החלק שנגד השמש מאירה והוא חציה כדור על כן היתה חציה קדש וחציה חול כמו שאנו אומרים בסדר הבדלות המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך. וסנהדרין היתה יושבת בשל חול לרמז נפלא כי ידוע שבהיות הלבנה נגד השמש ממש דהיינו בחצי החדש אז היא מלאה נראית לבני אדם שלימה באורה ואז חציה השני אין לה אור כלל. וכשיקרה לה הלקות הוא מצד הארץ המפסקת בין החמה ללבנה כשהיא בניגוד אמיתי נגד השמש ואז היא כולה חשך בין מלמעלה בין מלמטה וזה לא יקרה לה לעולם רק בהיות אור הלבנה נגד הארץ נראית לבני אדם שלימה אבל בהיות אורה למעלה לא יקרה לה לקות כמבואר ליודעי מעט מטעם לקות לבנה ולכן היו הסנהדרין יושבין בצד החול כי הארץ נתן לבני <סוף טור> אדם ששם נראה העדר האור והחול שבה ולהיות הישוב בצד צפון אשר שם בני אדם רואים דברים אלו לכן הלשכה בצפון. והיה לה שני פתחים אחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול מטעם שנתבאר למעלה בפתחי בית המוקד.

ועתה דע כי עניין לקות זה הוא סוד מאמר בסוכה פרק היושן שאמרו שם (סוכה כט, א) על ד' דברים חמה לוקה כו'. והוא מאמר נבוך כי לקוי המאורות בא מכח מהלך הכוכבים ולזה הוצרך בעל העקידה להוציא הדבר מפשוטו אל דברים משלים רחוקים מן הכוונה כמבואר בדבריו בהקדמתו לפרשת ויחי גם בעל יסוד עולם פרק שבעה עשר מאמר ארבע הריח בו האמת שהוא סוד תכוניי אבל לא כיוון אל האמת בעצמו איך חלקי המאמר מתפשטים לפירש הכוונתו ולזה נטה מפירושו בעל העקידה כמו שכתב בהקדמות העקידה והאמת אתו כי לפי כוונת החכם בעל יסוד עולם לא היה להם לומר על ארבע דברים מאחר שהם כולם סבה אחת רק שנקרא ב-ד' שמות כמבואר בדבריו. על כן אגלה כאן מה שכתבתי בזה במגלת סתרים שלי שהם פירש האגדות מסכת סוכה וזה לשון הגמרא (סוכה כט, א) תנו רבנן בשביל ארבע דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואין נספד כהלכה ועל נערה מאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחים שנשפך דמם כאחד. ובשביל ארבעה דברים מאורם לוקין על כותבי פלסתר ועל מעידי עדות שקר ועל מרגלי בהמה דקה בארץ ישראל ועל קוצצי אילנות טובות עד כאן לשון הגמרא. דע אתה המעיין כי מבואר לחוקרים שאין לקות לבנה אלא כשהיא עומדת נגד החמה במזל השביעי ממנה ועומדת על אחת משני נקודות אשר אופנם חולק עליהם את אופן המזלות והם ראש התלי וזנבו או קרוב מהן אשר אז היא בחזקת לקות כאשר ידוע למבינים בחכמה זו ואם כן שהלקות אפשר לבוא עליה ב-ד' צדדין בראש תלי לצפון ולדרום ו-ב' בזנב התלי לצפון ולדרום וכן לקות החמה אי אפשר לבא אלא בהיות הירח נראה לאנשי הארץ עומד נוכח השמים בראש התלי או זנבו ומפסיק בין אור החמה לאנשי הארץ וכן בהיותה נראית קרוב לגבולים אלו אז מקצת החמה נלקה אבל לא כולה ודע כי בלקות החמה אין החמה נלקה בעצמה אלא אורה גדול כבשאר העתים אלא שגוף הירח מפסיק בינו לבין עמי הארץ עד שאין אור החמה יכול להתפשט על הארץ אבל בלקיות הלבנה הוא דבר אמת בעצמה שהלבנה היא נלקה בעצמה שאין לה אור כי היא מקבלת אורה מן השמש וכשהיא עומדת נוכח השמש במזל השביעי אמנם אז צל הארץ מפסיק בינה לחמה ונשארת אפילה בטבע הואיל ואותה מקבלת אור מן השמש. ועוד יש חלוק בין לקות החמה ללקות הלבנה כי לקות החמה הוא לפי רוחב ואורך מראה הלבנה נגד השמש לאנשי הארץ אף כפי האמת אינו כן ברקיע אבל לקות הלבנה אינה משתנה לפי המראה של אנשי הארץ רק לפי אמתת מקומות ברקיע וזה מבואר הכל לחכמי התכונה או ליודעים מעט ממנה.

ומזה מבואר ש-ב' שקרים וכזבים צריכים להיות הלקות ה-א' בלקות החמה שאומרים שהחמה לוקה ואינו כן אלא היא נשארת באורה הגדול אלא שאין אורה מתפשט על הארץ ונגד זה אמרו כותבי פלסתר והוא ידוע שהוא לשון הוצאות דבה. ונגד השני שהוא משתנה לפי המראה של לבנה לאנשי הארץ שהוא שקר יותר רע מן הראשון שזה אפשר לברר בליקוי החמה אמרו ועל מעידי עדות שקר שהם מעידים על מראה לבנה ואומרים שהיא עומדת נגד החמה ואינו כן לפי האמת. ועל שני הדברים שהלבנה לוקה שהם ראש התלי וזנבו אומר מגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות. וזה כי ידוע שראש המזלות הוא טלה שהוא בהמה דקה והוא מזל ניסן כשתגיע החמה לשם אז קרב' אל היישוב וצמחים והעשבים יעלו מן הארץ והוא זמן לגדל בהמה דקה בארץ ישראל כאשר כי בעת ההיא זמן לידת הבהמות דקות אשר פרים ורבים לרגלי טלה העליון גם כשמגיע השמש לשם מצמיח חציר לבהמה והוא זמן גדול הבהמות ונקט ארץ ישראל יותר משאר ארצות להיות כי שם הוא באמצע היישוב ונראה יותא מבשאר ארצות שהרחוקים יותר מאמצע העולם שהוא הקו השוה לפעמים אף כשיגיע ראש חודש ניסן והחמה בראש טלה לא יגדלו שם הצמחים והקרובים יותר אף באמצע החורף יצמחו להם צמחים ועשבים וזמן גידולי בהמה דקה שם אינו בראש טלה ומזל תשרי שהוא מזל מאזנים שהוא ראש ימי החורף הוא זמן קציצת האילנות שמעתה אין נושאין פירות. ועל שני מזלות אלו עמדו ראשונה ראש התלי וזנבו תנועה מעוטה כבידה לא חשבה לכלום ונקט העניין כאלו היה התלי בראש טלה מזל מאזניים כי לא חשש רק להודיע שאי איפשר לבא לה הלקיות אלא בדרך זה ורמז העניין במגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות ולכן אמר על ארבע דברים המאורת לוקים והם החמה והלבנה כמו שנאמר ויעש אלקים את שני המאורות וגו'.

ודע כי מה שהחמה לוקה על מעידי עדות שקר אינו אלא בלהיות הלבנה שלא כנגד החמה רק נוטה ממנה ברקיע הן לצפון או לדרום או למזרח או למערב אלא שנראית על הארץ נוכח ממש אבל כשהלבנה עומדת בראש תלי או בזנבו ממש נגד השמש ברקיע אז אין כאן עדות שקר כי מקום הלבנה הנראה היא אז מקומה האמיתי כמבואר בארוכה בספר יסוד עולם ובספר צורת הארץ וע"כ הוסיף ביאור במאמר הראשון שאמר על ארבע דברים החמה לוקה כי האב בית דין שמת הוא ראש התלי שהוא בראש טלה שהוא אב וראש למזלות שהם בית דין של מעלה ואמר מת ואינו נספד כהלכה להמתי' המשל וזה כי אב בית דין שמת ואינו נספ' כהלכה הוא מטעם שאין בני דורו מרגישים כי בעונם נתפס הצדיק ושאין הצדיק אבד אלא לדורו אבד כן בהיות החמה נלקה בראש התלי שהלבנה מכסה אותו באמת אין אור נלקה בעצמה אלא שאין אנשי הארה רואין אותו ואין מרגישין ואין מספידין אותו כהלכה אלא אומרים שהחמה נלקה. ונערה המאורסה שצעקה הוא מזל בתולה שהוא קודם למזל מאזנים כי לפי שהניח כאלו היה ראש התלי על ראש הטלה א"כ זנבו הוא על ראש מאזנים שהוא סוף מזל בתולה ואמר שנערה זו צעקה דרך משל כאלו בעוד שהחמה במזל בתולה היא צועקת שאל תכניס ותזהר החמה ללך אל מזל מאזנים אבל אין מושיע לה כי אי אפשר לזהר באשר הוא דבר טבעי שתסובב הרקיע ותלקה בהגעת זמנה והנה אחר שביאר שני הסבות האמיתיות שתלקה בהן החמה לפי ראות עינינו אמר אחר כך שני סבות האחרות שאומר עליהן לעיל כותבי פלסתר ומעידי עדות שקר וזה כי כנגד כותבי פלסתר אמר משכב זכור כי החמה היא במדרגת זכר פועל בנקבה המקבלת שהיא כדמו' הלבנה ברקיע. ולכן אמר משכב זכור כי החמה בעת ליקויה נראית כאלו נשכב' מן הלבנה אך לפי האמת אינה נשכב' כלל כדרך משכב זכור שלפי האמת אין שם מקום כלל להקרא משכב ואמר על שני אחים שנשפך דמן כי שני אחי' רומז ליעקב ועשו שנשפך דמם כאחד כמו שנאמר למה אשכל גם שניכם יום אחד והם רומזים לחמה ולבנה כמו שדרשו במקום אחר (חולין ס, ב) אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא רבון של עולמים אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד כו' כמו שבאר בעל עקידה פרשת בא וכמו שאמרו במאמר זה כשהחמה לוקה סימן רע לאומות כשהלבנה לוקה כו'. ולזה אמר שסימן הלקיות הוא כשנשפך דמי שני אחי' ביום אחד רצה לומר שאסף נגהם וזהרם ואמר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעולם כו' כי אף שהוא דבר טבעי מכל מקום כך גזר האל יתברך שזה יהיה לאות לבני העולם. כשאר משפטי החוזים בכוכבים שאומרים כשידבק הכוכב במזל פלוני יהיה כך או הנולד בזה הכוכב יהיה כך שמו כשאמרו רבותינו זכרונם לברכה האי דבמאדים יהיה גבר אשד כו'. וכן שאר גזירות ומשפטי הכוכבים וכן במאמר זה נתנו משפטים וגזרות כלליים על מה רומז הלקות כי זה כחו בעולם ועל פי זה כל המאמר מבואר בעצמו והשם יתברך יראינו נפלאות בתורתו:

ונחזור לדברי ועניין הפרק כתב הרמב"ם פרק ה' (טז) לשכה השני שבצפון היתה אצל לשכת הגזית היתה נקראת לשכת הגולה שם היתה בור שממלאין ממנו בגולה ומשם מספיקים מים לכל העזרה ולשכת העץ היתה אחורי שתיהן והיא היתה לשכת כהן גדול וגג שלשתן שוה עד כאן לשונו. והנה אלו הלשכות הם משמונה הלשכות שנתבאר עניינם פ' זה בכלל ואין בפרט אלא מה שבכלל והנה ולשכות אלו שבצד צפון היו מורים על שלשה גלגלים שלמטה מן השמש והם לבנה כוכב נוגה האחת מהן לשכת הגזית אשר כבר נתבאר שהיא נגד גלגל הלבנה והשני לשכה ששם ממלאים מים לעזרה נגד כוכב שכחו כח חכמה בעולם ודקדוק הלשון וצחותו כמו שכתבו החוזים לזה היו שואבין בה מים כמו שנאמר [עמ' יא': למברג] ושאבתם מים בששון שנאמר על החכמה כמו שתרגם אונקלוס ואחורי שתיהן היתה לשכת כהן גדול כי על ידי הסנהדרין שבלשכת הגזית ולמידת החכמה שבלשכת המים נעשה כהן גדול כדמות מראה נוגה דמות מראה עיני הכהן כמו שיסד הפייט במוסף של יום הכפורים ונאמר (דניאל יב ג) והמשכילין יזהירו כזוהר הרקיע והוא כדמות נוגה סביב לו ולזה היה גג שלשתן שוה כי שלשה אלו הם במדרגה אחת למטה מן השמש עוד כתב הרמב"ם שלש לשכות שבדרום מה היו משמשות אחד מהן לשכות המלח שבו היו נותנין המלח לקרבן לשכות הפרוה שם היה מולחין עורות הקדשים לשכות המדיחין שם היו מדיחים קרבי קדשים והם נגד השלשה גלגלים שהם למעלה מן השמש וידוע כי כח שבתי להפוך מלכיות ולעקור ארצות ולהחריבן והוא דוגמת לשכות המלח כי במקום מוצא המלח הוא חרב כמו שנאמר ארץ מליחה לא תשב וגו' גפרית ומלח כל ארצה וכח צדק לחיים ולשלום וחבורה ומשבית האיבה מבין הבריות, והוא הנותן קיום בעולם דוגמת לשכת ששם היו מולחין העורות שעל ידי מליחתן נשארין קיימין ושומרין מן ההפסד וכח מאדים להרוג ולאבד פצע וחבורה ושבני אדם רוחצין בדם וזהו דוגמת לשכת המדיחין.

ואמרו עוד (משנה, מדות ה, ג) שמקום מקוה על בית הפרוה ושם היה טובל כהן גדול ביום כפורים ומסיבת הולכות מלשכת המדיחין לגג בית הפרוה להורות כי צדק יקראו לרגלי כהן גדול ועל במותיו ידרוך וכמו שנאמר באברהם מי העיר ממזרח צדק וגו' ולכן היתה מסיבה עולה מלשכת המדיחים לגג בית הפרוה כי ע"ע (?צ"ל על ידי) כח מאדים הרמוז בלשכת המדיחין עולים למעלה לבית טבילת כהן גדול כי כשהשם יתברך מעניש הרשעים יתגדל ויתקדש שמו בתחתונים וכל אדם לוקח מוסר לעצמו ומגיע למדריגת הכ"ג וטבילותיו אשר יתבאר עניין טבילותיו פרק ס' חלק ג'.

עוד כתב (פ"ה מהל' בהב"ח הט"ז) ושני אלו הלשכות שבמזרח א' בימין שער המזרח והוא לשכת פנחס המלביש ו-א' משמאלו והוא לשכות עושה חביתין עכ"ל. כבר נתבאר למעלה ששני אלו שערים היו משמשין נגד [גלגל הכוכבים ונגד גלגל] החמה [ולכן לשכת פנחס נגד החמה שנאמר בו לשמש שם אוהל בהם והוא כחתן יכהן פאר וגו'. ולשכת חביתין נגד המזלות שהם מחולקים ונפרדים להרבה כוכבים ואינן על ידי כוכב אחד כמו בשער הגלגלים שיש לכל אחד כוכב אחד והם בדוגמא זו כמנחת חביתין כמו שיתבאר בעזרת האל (בחלק ג' פרק ט):

1. צע"ג לדעתי על דבריו של הרמ"א שהרי גירסת הרמב"ם וגם המשנה במידות הינו על מידה של ארבעים אמות בלבד וממילא הגימטריה כאן ודברי הדרוש שנבנו עליו הינם בטלים -- ויקיעורך