תוספתא (צוקרמנדל)/ברכות/א
ברכות פרק א: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת ברכות, פרק א >>
מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
להלן מובא התוספתא על פי הנוסח המודפס במהדורת צוקרמנדל
בדפוס וילנא הפרק מחולק ל-16 משניות, ובחלוקה שונה. ראו תוספתא (לקריאה נוחה)/ברכות/א.
א 1 מאימתי קורין את שמע בערבין, משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבתות דברי רבי מאיר וחכמים אומ' משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומה סימן לדבר צאת הכוכבים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר חציים מחזיקים ברמחים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים (נחמיה ד טו) ר' שמעון אומר פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה, אחת עד שלא יעלה עמוד השחר ואחת משיעלה עמוד השחר נמצא יוצא בה ידי חובה של יום ושל לילה, רבי אומר ארבע משמרות בלילה העונה אחת מעשרים וארבעה בשעה והעת אחת מעשרים וארבעה בעונה והרגע אחת מעשרים וארבעה בעת ר' נתן אומר שלש משמרות בלילה שנ' לראש האשמורות התיכונה (שופטים ז יט) ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה.
2 מאימתי קורין את שמע בשחרין אחרים אומרים כדי שיהא חבירו רחוק הימנו ארבע אמות ומכירו מצותה עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום אמר ר' יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' עקיבה ואחר ר' אלעזר בן עזריה והגיע זמן קריאת שמע כמדומה אני שנתייאשו מלקרות מפני שהן עסוקין בצרכי צבור קריתי ושניתי ואחר כך התחילו הן וכבר נראית חמה על ראשי ההרים.
3 החתנים וכל העסוקין במצות פטורין מקרית שמע שנ' בשבתך בביתך (דברים ו ז) פרט לעסוקים במצות ובלכתך בדרך (שם) פרט לחתנים.
4 מעשה ברבי ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה שהיו שרוין במקום אחד והיה ר' ישמעאל מוטה ור' אלעזר בן עזריה זקוף והגיע זמן קרית שמע נזקף ר' ישמעאל והיה רבי אלעזר בן עזריה מוטה, אמר לו ר' ישמעאל מה זה אלעזר אמר לו ישמעאל אחי אומרים לאחד למה זקנך מגודל אמר להם כנגד המשחיתים אני שהייתי זקוף היטיתי אתה שהיית מוטה נזקפת אמר לו אתה היטית לקיים כדברי בית שמאי ואני נזקפתי לקיים כדברי בית הילל, דבר אחר שלא יראו התלמידים ויעשו קבע כדבריך.
5 למה אמרו אחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר ולקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום ושלא לחתום אינו רשאי לחתום לפתוח בברוך אינו רשאי שלא לפתוח בברוך ושלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח בברוך, לשוח אינו רשאי שלא לשוח ושלא לשוח אינו רשאי לשוח.
6 אילו ברכות שמקצרין בהן מברך על הפירות ועל המצות ברכת הזימון וברכה אחרונה שבקרית שמע, אילו ברכות שמאריכין בהם ברכת תעניות וברכות של ראש השנה וברכות של יום הכפורים, מברכותיו של אדם ניכר אם בור הוא ואם תלמיד חכם הוא.
7 אילו ברכות שאין חותמין בהן בברוך מברך על הפירות ועל המצות בברכת הזימון וברכה אחרונה שבברכת המזון ר' יוסי הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך בה.
8 אילו ברכות שפותח בהן בברוך כל הברכות כולן פותח בברוך חוץ מן הברכה הסמוכה לקרית שמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותח בהן בברוך.
9 אילו ברכות ששוחין בהן ברכה ראשונה תחילה וסוף ובמודים תחילה וסוף והשוחה בכל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה, אין עונין עם המברך רבי יהודה היה עונה עם המברך ק' ק' ק' יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו (ישעיהו ו ג), וברוך כבוד יי' ממקומו (יחזקאל ג יב), כל אילו היה ר' יהודה אומר עם המברך.
10 מזכירין יציאת מצרים בלילות, אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה לא זכיתי שאשמע שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך (דברים טז ג) ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא את ימות המשיח, אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח הרי הוא אומר לכן הנה ימים באים נאם יי' לא יאמר עוד חי יי' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי יי' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון (ירמיהו כג, ז) וגו' אמרו לו לא שתיעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא מצרים מוסיף על מלכיות, מלכיות עיקר ומצרים טפילה, כיוצא בו לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך (בראשית לה י) לא שיעקר שם יעקב הימנו אלא יעקב מוסיף על ישראל ישראל עיקר ויעקב טפל.
11 כיוצא בו אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו (ישעיהו מג יח) אל תזכרו ראשונות אלו עול של מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו אלו עול של מצרים הנני עושה חדשה עתה תצמח הלא תדעוה (שם) זו מלחמת של גוג, משלו משל למה הדבר דומה לאחד שפגע בו זאב וניצל מידו והיה מספר במעשה הזאב וחזר ופגע בו ארי וניצל הימנו שכח מעשה הזאב והיה מספר מעשה ארי חזר ופגע בו נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והיה מספר מעשה נחש אף כך ישראל צרות האחרונות משכחות את הראשונות.
12 כיוצא בו שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה (בראשית יז טו) בתחילה הרי היא שרה על עמה עכשיו הרי היא שרה על אומות העולם שנא' כי שרה שמה (שם).
13 כיוצא בו לא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם (בראשית יז ה) בתחילה הרי אתה אב על ארם ועכשיו הרי אתה אב לכל באי העולם שנ' כי אב המון גוים נתתיך (שם).
14 אף על פי שחזר וקרא את אברהם אברם אינו לגנאי אלא לשבח ליהושע הושע אינו לגנאי אלא לשבח, הוא אברם עד שלא נידבר עמו והוא אברם משנידבר עמו הוא הושע עד שלא נכנס לגדולה והוא [י]הושע משנכנס לגדולה, משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל לשון חיבה ולשון זירוז, הם הם עד שלא נידבר עמהם והם הם משנידבר עמהם הם הם עד שלא נכנסו לגדולה והם הם משנכנסו לגדולה.
15 כיוצא בו ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון (תהלים עו ג) וכי מה ראה הכתוב להחזיר לה שם הראשון הרי הוא אומר כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת (ירמיהו לב לא) יכול אף עכשיו הרי היא באף ובחמה תלמוד לומר ההר חמד אלהים לשבתו (תהלים סח יז) הרי היא בחמדה ובתאוה מלמד שכיפר לה חורבנה, מניין שאין השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר תלמוד לומר ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון (שם עו, ג) מצינו כשהוא שלם קרוי הר הא אין השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר שנאמ' ויקרא אברהם שם המקום ההוא יי' יראה אשר יאמר היום בהר יי' יראה (בראשית כב יד), ואומר זכור יי' לבני אדום את יום ירושלם (תהלים קלז ז) אימתי כשיעקרו יסודותיה הימנה האומרים ערו ערו עד היסוד בה (שם).