תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבה בר רב נחמן
רבה (או רבא–ר' אבא) בר רב נחמן
[עריכה]בשבת קיט. וחולין קיא. רבה בר"ה איקלע לבי רבה בר"נ אייתי לקמיה ג' סאוי טחאי, א"ל מי הוה ידעיתא דאתינא, א"ל מי עדיפת לן מנה (משבת) – אדהכי אשכח ההיא כבדא דהוה סמפונא דבליעא דמא והורי להם איך לעשות.
ומנחתו מא. דבר"ה איקלע לגביה וחזי דרבא בר"נ מיכסי טלית כפולה – א"ל לאו היינו כנף – וא"ל לרבא בר"נ מי סברת חובת גברא וכו'.
מזה אנו רואין שרבה בר"ה היה גדול ממנו, וען הוא לפי סדר הזמנים כי רבר"ה היה חבירו דר"ח חבירו דר"נ, והוא היה בן ר"נ, ואעפ"כ מצינו יבמות כה, ששלח רבה בר"ה פ"א אליו דין לברר וכתב לו בלשון ילמדנו רבינו, וזה יען בידוע שרבר"ה היה ענוותן גדול, ועוד אפשר יען שאירע פ"א שרבה בר"נ עבר בספינה וראה יער אגודא דנהר וצוה לקוצצם והיער היה שייך לרבה בר"ה, ורבר"ה קלל למי שקצץ יערו לא יתקיים זרעו וכן היה שכל ימי רבר"ה לא איקיים זרע לרבה בר"נ כב"מ קח., ולכן אפשר ששלח לו בלשון ילמדנו רבינו כדי לפייסו.
ונזכר בירושלמי ערלה פ"ב ה"ג בשם אבא בריה דר"נ.
ובשבת פ"ו ה"ג ר' אחא בשם ר' אבא בר"נ.
ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"א־לא. רבה בר נחמן בשם ר' ברכיה, ונראה שנפל ט"ס דאמרו שם עד איכן היתה זכות אבות קיימת ר' תנחומא א"ל בשם ר' חייא, רבה בר נחמן א"ל בשם ר' ברכיה וכו', ומ"ל ר"ת א"ל בשם ר' חייא רבה, ר' נחמן א"ל בשם ר' ברכיה.