ירושלמי ערלה ב ג

<< | ירושלמי · מסכת ערלה · פרק ב · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ג משנה

כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור בית שמאי אומרים אף מטמא ובית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה דוסתאי איש כפר איתמה היה מתלמידי שמאי ואמר שאלתי את שמאי הזקן ואמר לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל והמדמע להחמיר מין במינו להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד שאור של חיטים שנפל לתוך עיסת חיטים ויש בו כדי לחמץ בין שיש בו לעלות באחד ומאה בין שאין בו לעלות באחד ומאה אסור אין בו לעלות באחד ומאה בין שיש בו כדי לחמץ בין שאין בו כדי לחמץ אסור להקל ולהחמיר מין בשאינו מינו כיצד גריסים שנתבשלו עם עדשים ויש בהן בנותן טעם בין שיש בהן כדי לעלות באחד ומאה בין שאין בהן לעלות באחד ומאה אסור אין בהן בנותן טעם בין שיש בהן לעלות באחד ומאה בין שאין בהן לעלות באחד ומאה מותר

הלכה ג גמרא

רבי יוסי בשם ר' חילפיי רבי יונה בשם רבי שמעון בן לקיש כתפוח עושין אותו בית שמאי תמן תנינן מי הצבע פוסלין אותו בשלשת לוגין ואין פוסלין אותו בשינוי מראה אבא ברי' דרב נחמן דברי רבי מאיר משום שאיבה ניכרת רבי חונא בשם רבי אבא אתייא דרבי מאיר כבית שמאי כמה דבית שמאי אמרי משום חימוץ מחמיץ כן רבי מאיר אמר משום שאיבה ניכרת עד כדון דבר שיש בו איסור וטומאה יש בו טומאה ואין בו איסור מהו חימץ ממנו למקום אחר נעשה זה אסור וזה אסור ריבה על הראשון וביטלו נעשה עיקר טפילה וטפילה עיקר שאור של תרומה שנפל לתוך העיסה והגביהו ואחר כך נתחמצה העיסה הרי זו מותרת ודכוותה תאינה של תרומה שנפלה לתוך מאה הוגבהה אחת מהן ואחר כך הוכרה התרומה תהא מותרת תמן לא הוכר האיסור ברם הכא הוכר האיסור רבי יונה בעי ולמה [לא] תנינן גריסי' שנתבשלו עם האורז אלא מתניתן כמאן דאמר נותני טעם לפגם מותר ואפילו כמאן דאמר נותני טעם לפגם מותר מודה הוא הכא שהוא אסור גריסין של תרומה שנפלו עם עדשים של חולין ויש בהן נותן טעם ריבה עליהן עדשים של חולין מותר עד כמה ירבה תפלוגתא דרבי ודרבי ישמעאל בי ר' יוסי על דעתיה דרבי דו אמר עד שירבו על כולהון על דעתיה דרבי ישמעאל בי רבי יוסי דו אמר עד שירבו על הנופלין גריסין שנתבשלו עם עדשין של חולין ואין בהן נותן טעם ריבה עליהן גריסין של חולין מין מעורר את מינו לאסור לא תהא גדולה מיין נסך כמה דתימר ביין נסך את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר והכא את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר הדא אמרה ריבה עליהן גריסין של תרומה מותר