תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבה בר מתנה
רבה (או רבא) בר מתנה[עריכה]
היה תלמידו דרבה ורב ששת כפסחים לד. אביי בר אבין ור"ח בר אבין תנו תרומות בי רבה פגע בהו רבא בר מתנה א"ל מאי אמריתו בתרומות דבי מר (רבה). א"ל הכי אמר רבה, והקשה להם א"ל מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת, ובשבת כא. תני רמי בר חמא – ת"ש דתני רבה בר מתנה. ובסוף הוריות יסופר שאביי ור"ז ורבה בר מתנה הוו יתבי והוו צריכא רישא (למנות ריש מתיבתא בפומבדיתא כשנפטר רב יוסף), אמרי כל דאמר מלתא ולא מיפריך ליהוי רישא, דכולהו איפורך, דאביי לא איפרוך ומלך אביי. ושאלו שם ר"ז ורבה ב"מ הי מינייהו עדיף, ר"ז חריף ומקשה ורבה בר מתנה מתון ומסיק, ונשאר בתיקו.
ודעת הרב דורות הראשונים ח"ב צד דלא. שהוא ר' אבא השני, והיו עומדין להבחר לריש מתיבתא שנים בבליים אביי ורבא. ושנים הבאים מא"י ר"ז ור' אבא (רבה בר מתנה), כי אמורא אשר עמד בבבל בשורה הראשונה יחד עם אביי ורבא, איך אפשר שאין ממנו בכל הש"ס שום הלכה? אך אם נאמר שהוא ר' אבא השני א"כ מצינו הרבה מהלכותיו גם בבבלי גם בירושלמי.