שיר השירים רבה ח יא

יא. [ עריכה ]
[י] כרמי שלי לפני תני ר' חייא: למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו. מה עשה? התחיל חובט עליו במקל. אמר לו: אל תשמע לאביך! אמר לו: שוטה שבעולם, כל עצמו של אבא לא מסרני לדידך, אלא על ידי שלא הייתי שומע לו, ואתה אומר לי אל תשמע לאביך?! כך כיון שגרמו העונות וחרב בית המקדש וגלו ישראל לבבל, אמר להם נבוכדנצר: אל תשמעו לתורת אביכם שבשמים, אלא: (דניאל ג') תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת. אמרו לו ישראל: שוטה שבעולם, כל עצמנו לא מסרנו הקדוש ברוך הוא לידך, אלא שהיינו משתחוים לצלם, היך מה דאת אמר: (יחזקאל כ"ג) צלמי כשדים חקוקים בששר, ואת אמר לן תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת, ווי ליה לההוא גברא! באותה שעה אמר הקב"ה: כרמי שלי לפני. אמר לפניו אותו רשע: אלף היו ונתמעטו כאן ונעשו מאתים איש. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אוי לו לאותו רשע לחה סרוח,ה אלף היו ונתרבו כאן, ונעשו מאתים אלף. האלף לך שלמה ר' הילל בריה דר' שמואל בר נחמן: הרב נוטל אלף ותלמיד נוטל שכר מאתים. מה טעם האלף לך שלמה? רבי אלכסנדרי אמר: אין הרב נוטל שכר של תלמודו, עד שישלימנו לאחרים. מה טעם האלף לך שלמה? ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר: הלומד תורה בצער נוטל אלף שלא בצער, מאתים נוטל בשכרו. ממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי, ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער, נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב: (ד"ה א' י"ב) ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר ע"י שהיו למדין תורה שלא בצער, נטלו שכר מאתים, שנאמר: (שם) ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. ר' יודן בשם ר' בון אמר: הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים. וממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן, נטלו שכר אלף, הדא ה"ד: ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר ע"י שהיו למדין תורה במקומן, נטלו שכר מאתים, שנאמר: ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם: