שולחן ערוך חושן משפט רמג יז
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רמג · יז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
החרש, זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים.
מפרשים
החרש זוכה לעצמו: פירוש כשאחרים מקנים לו כדין קטן:
(ז) ואינו זוכה לאחרים היינו במילי דאורייתא משא"כ בשיתופי מבואות דרבנן כן היא בש"ס בגיטין פ' התקבל (סוף דף ס"ד) וכ"כ הר"ן שם וכן נתבאר בא"ח סי' שס"ו ס"י ע"ש:
(יח) זוכה: היינו כשאחרים מקנין ליה כדין קטן. שם.
(יט) לאחרים: היינו במילי דאורייתא משא"כ בשיתופי מבואות דרבנן כן הוא בש"ס גיטין פרק התקבל וכ"כ הר"ן שם וכן נתבאר באורח חיים סי' שס"ו ס"י ע"ש. ש"ך.
(ו) והמזכ' לשוטה ע"י בן דעת זכה כת' הב"י ז"ל דין הקטן פשוט בכמה מקומות והחרש דינו כקטן ודין השוטה פשוט הוא דאע"ג דאין לו דעת והוי כשלא בפניו הא קי"ל זכין לאדם שלא בפניו והרב המגיד פ"ד מזכי' הביא ראיה לדין השוטה ואין צורך עכ"ל והנה מ"ש הב"י דאין צריך ראיה לזה והוא פשוט ולדידי מספק' לי טובא דהא אמרי' פ' איזהו נשך דף ע"א קטן דאתי לכלל שליחות אית לי' זכי' נכרי דלא אתי לכלל שליחות לית ליה זכיה ע"ש וא"כ שוטה דלא אתי לכלל שליחות אינו דומה לקטן כלל וראוי לו' ביה דאין לו זכיה ואין לו' משום דאתי לכלל שליחות כשישתפה דא"כ נכרי נמי לכשיתגייר אלא ודאי מחוסר מעשה לא חשיב אתי לכלל כו' ודוקא קטן דאתי ממילא לכלל שליחות ומה"ט הוצרך הרב המגיד להביא ראיה וע"ש במ"ש להביא ראיה דזכין לשוטה ע"י אחר מהא דאיתא ר"פ חרש פיקח שנשא חרש' או שוטה אפילו כת' לה מאה מנה כתובתה קיימת מפני שרצה לזון בנכסיו ע"ש ולענ"ד יש להשיב דהתם כיון דבשעת נישואין כותב לה כתובה זכת' אפי' ע"י עצמה דזה אינו מתנ' אלא כמו שכר שפחה לשמשו ע"ש ר"פ חרש דאמרו בגמ' אלו קנה שפחה לשמשו כ"ש האי דאי' תרתי ושכר מלאכה אפי' חרש ושוטה אית לה וכמ"ש תו' ר"פ בן סורר דשכר מלאכה וטירחא מן התורה אית ליה לקטן ע"ש וא"כ ה"ה לשוטה. ומדברי הרא"ש בשם הרמ"ה נראה לי דס"ל דאין זכין לשוטה ע"ש ברא"ש פ"ב דכתובות גבי נכסי דבר שטיא וז"ל כת' הרמ"ה אבל קנה נכסי' אפי' זכין לו ע"י אחר לא זכה בהן זכי' גמורה דזכית המקח אינו באה מכח המוכר בלבד עד שיהא גם הלוקח בר דעת וראוי להקנאה כי צריך גם הלוקח להתחייב בדמים כו' אבל מתנה זכין לאדם שלא בפניו ואית לי' זכי' לשוט' מידי דהוי אקטן הואיל ואתי לכלל דעת גם זה היה עתים חלים עכ"ל מבואר מדבריו דלא ס"ל זכין לשוט' אלא כה"ג דעתים חלים דזה הוי ממש כמו קטן דאתי נמי לכלל דעת אבל שוטה גמור דלא הוי עתים חלים אין זכין לו ע"י אחר ולפ"ז ה"ה בחרש אין מזכין ע"י אחד אלא דוקא בקטן דאתי לכלל דעת וכמו שאמרו בפ' א"נ קטן דאתי לכלל שליחות וצ"ע: