לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רמא יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

ראובן נתן ממונו לשני בניו, וריבה לזה ומיעט לזה והטיל תנאי על מנת שלא יוכל אחד מהם למכור שום דבר עד שיהא לקטן עשרים שנה, ועמד הגדול ומכר קודם שהיה לקטן כ' שנה, זה שביטל התנאי נתבטלה מתנתו מעיקרא ונשארה ביד אביו, ואחרי מות אביו ירשו הוא ואחיו הקטן, ומתנת הקטן קיימת וגם זכה בחצי מתנת אחיו.

מפרשים

 

נתבטלה המתנה מעיקרא ונשארה ביד אביו:    לשון הטור דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו ואם נתקיים התנאי נתקיים המתנה משעת נתינה ואם לא נתקיים התנאי נתבטלה המתנה מעיקרא וכל' המחבר כן הוא ל' הטור אלא שקיצר ועפ"ר שם כתבתי דהוצרך לכתוב דנתבטלה מעיקרא ונשארה ביד אביו משום דמיירי במתנת שכ"מ ובשכ"מ קי"ל דאף אם נותן בל' מתנה כאלו נתנו לו בל' ירושה ואין לה הפסק וכמ"ש הטור והמחבר ר"ס רמ"ח ע"ש וא"כ ה"נ לא אמרינן דיצא המתנה מיד בנו זה שביטל התנאי מ"ה הוצרך לכתוב דשאני הכא דנתבטלה המתנה מעיקרא וכאלו לא יצא מיד אביו מעולם ע"ש וכ"כ שם בתשובת הרא"ש:
 

(יט) מעיקרא:    משום דמיירי במתנת שכ"מ ובשכ"מ קי"ל דאף אם נותן בל' מתנה ה"ל כאלו נתנה בל' ירושה ואין לה הפסק וכמ"ש הט"ו בריש סימן רמ"ח ע"ש וא"כ ה"נ לא אמרינן דתצא המתנה מיד בנו זה שביטל התנאי מש"ה הוצרך לכתוב דשאני הכא דנתבטלה המתנה מעיקרא וכאילו לא יצא מיד אביו מעולם וכ"כ בתשובת הרא"ש שם. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש