הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רמא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן רמא[עריכה]

[שו"ע] הנותן מתנה. נ"ב הנותן מתנה לזרעו של פ' אם יש לפ' גם בנים ממזרים אינם בכלל דזרע פסול אינו בכלל זרע וכן ממזר י"ל דלא מקרי ג"כ זרע כמ"ש בפרשת דרכים דרך הקודש דרוש ז' פורת יוסף בספרו תיבת גומא פ' ויחי אות ב':

[שו"ע] מחל לחבירו. נ"ב ע' תשו' מהרי"ט סי' קיח:

[הגה] או משכון עליו. נ"ב ע' ב"ש אה"ע סי' כח ס"ק ל':

[הגה] חפץ ביד חבירו. נ"ב בתשו' מבי"ט ח"א סי' שי"ד כתב וקרוב אני לומר כי לשון מחילת תביעה אפי' על חוב שבועה לא יועיל כיון דאינו מוחל החוב והשעבוד רק התביעה עכ"ל:

[הגה] כל מחילה בטעות. נ"ב ואף השבועה אין בה ממש. ע' בס' בני חייא בהגהת ב"י אות ט' דהביא חבילות שו"ת בזה:

[ש"ך אות ג] ובתשו' מבי"ט ח"א. נ"ב צ"ל ח"ב. וח"ב צ"ל ח"א:

[ש"ך אות ה] דהכא שייך ל' מחילה. נ"ב ע' מהרי"ט ח"ב חאה"ע סי' כ' וכ"א:

[שו"ע] ולא סיים הדבר. נ"ב ע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' קי"ד:

[ש"ך אות ו] לבית לוי סי' נב. נ"ב צ"ל כלל ה' סי' ס"ה:

[שו"ע] והקדישו והחזירו. נ"ב ואם המיתו בידים והחזירו כתב הה"מ דהוא ספק אם מקרי חזרה והמ"ל הכריע דלא מקרי חזרה:

[שו"ע] אינו קדוש. נ"ב אם שעבדו לבע"ח י"א דבע"ח גובה ממנו וי"א דאינו גובה. ד"מ בשם הנ"י:

[הגה] ולא ליורשיו קאמר. נ"ב ע' מהרי"ט ח"ב חלק יו"ד סי' ה':

[הגה] לתת לו דמי החפץ. נ"ב והו"ה בהיפוך אם התנה ליתן לו ר' זוז יכול ליתן לו מטלטלי' שוה ר' זוז. ע' ס' המקנה ה' קדושין סי' כז ס"א ד"ה ש"פ ואם המקבל מתנה מכרה לאחר י"ל דיכול הקונה לומר לבעלי' כיון דאת' צריכי' להחזיר לי הדמים משום תקנת השוק אני מחזיר לך דמים אלו ונתקיים התנאי ונתחלט המכירה. ע' ס' המקנה ה' קדושין סי' כח ס' י"ט. ובאתרוג דאי' ליתן המעות דקפיד על האתרוג כיון דצריך לו. נסתפק בס' בני אהובה אם יכול ליתן אתרוג אחר טוב כזה ע"ש פ"י ח"א מה' אישות:

[ש"ך אות י] יכול לתת אף דמיה. נ"ב עי' תשו' פנים מאירות סי' צב דאם החפץ בעין צריך ליתן החפץ וע' תשו' שבו"י ח"ב סי' פג וע' תה"ד סי' שיא ובתשו' פרח מטה אהרן ח"א סי' קטז ואם התנה ע"מ שתתן לי ר' זוז אם יכול ליתן לו ש"כ ע' ב"י בת' בדיני קדושין סי' ג' וע' בב"ש אה"ע רס"י כ"ז:

[שו"ע] פטור מלשלם. נ"ב ואם צריך להחזיר הפירות ע' במ"ל:

[שו"ע] על המקבל לה"ר. נ"ב עי' תשו' מהרי"ט ח"א סי' קנב ותשו' רמ"א סי' אות ד' ד"ה והתשו' הג':

[ש"ך אות יב] ח"א סי' מ"ב. נ"ב ותשו' רמ"א סי' ג' ותשו' עבה"ג סי' מד ות' לחם רב סי' קמט:

[שו"ע] נתבטלה מתנתו. נ"ב וכן באומר שדי נתונה לך ע"מ שלא תמכרנו לאחר ומכר לאחר נתבטלה המתנה כ"כ הה"מ פ"ח מה' גרושין הי"ב אבל לדעת תוס' גיטין המכר בטל והמתנה קיים. וע' תשו' הר"ם אלשיך סי' פט:

[שו"ע] מתנתו מעיקרא. נ"ב ואין לומר כיון דהגדול ראוי לירש לא יועיל שום תנאי להוציא הנחלה מידו כמו נכסי לך ואחריך לפ' דנחלה אין לו הפסק (היינו דרצה הרא"ש להשיב אף אם הי' המעשה בשכ"מ ע"ל סי' רמח ס"א) לא דמי דהתם המוריש הוציא הנחלה מת"י בלא שום תנאי וכו' אבל בנ"ד שייר הנותן לעצמו כיון שהטיל תנאי במתנתו ולא נתקיים התנאי נתבטלה המתנה מעיקרא ולא יצאה המתנה מרשות אביהם מעולם ל' הרא"ש שם וע' שט"מ בתשו' סי' לג ובתשו' פני משה סי' ד':

[סמ"ע אות כו] עכ"פ הי' לי הנאה. נ"ב בחי' רשב"א קדושין דף כז מבואר אף אם מכר הקונה לאחר שלא באחריות ג"כ הלוקח ראשון חוזר וגובה אחריות וע"ש דמסתפק אם כתב המוכר ראשון לך ולבאי כחך די"ל דהלוקח הב' מקרי בא מכחו והרמב"ן בתשו' כתב נהגתי אני לכתוב בשטר מתנה ומכר ואג"ק זה אני נותן לך כל שט"ח שיש לי על קרקע זו ויזכה בהם ובכל שעבודם בכדי שיוכל לטרוף ממנו משימכרו או נתנו לו עכ"ל: