לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רה יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

העידו עליו עידי המכר שביטל המודעא הרי המודעא בטלה ואם אמר לעידי המודעא הוו יודעים שכל קנין שאני לוקח לבטל המודעא שהכל בטל ואיני אומר כך אלא מפני האונס שאתם יודעים ואין ברצוני להקנות לזה האנס לעולם הרי המכר בטל ואע"פ שקנו מידו לבטל המודעא:

הגה: מיהו אם חזר ובטל כל הבטולין שעשה בתחלה י"א דמהני (טור בשם הרא"ש) וכן נוהגין לכתוב בשטרות לבטל כל מודעי דנפיק מגו מודעי עד עולם (ר"ן פ' הכותב) ודוקא במכר אבל במתנה כל זמן דידעינן באונסיה אע"ג דבטל מודעא לא הוי מתנה אבל אי לא ידעינן אונסיה מהני ביטול מודעא אף במתנה (טור בשם הרא"ש וב"י בשם תוס' ור"ן ומהרי"ק שורש קי"ח) וכן אם הודה באיזה דבר שאינו חייב הוי כמתנה לכל דבר (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

 

הרי המודעא בטיל':    דאמרינן אגב אונסיה וזוזי גמר והקנה וכמ"ש לעיל אלא כשמסר מודעא אמרי' דאינו מקח כיון דגילה דעתו שאינו רוצה להקנותו והרי חזר וביטל המודעא והרי כאלו לא מסר מודעא מעולם ועד"ר שם כתבתי דהרי"ף והרמב"ם ורבינו האי והרמ"ה ס"ל דכל שמסר מודעא תחלה אפי' סתם ג"כ לא מהני הביטול מודעא שאח"כ כשידוע שמבטלה מכח אונסא וכמ"ש הטור בשמם אלא שהרא"ש חולק עליהן ולא כב"י דכ' דמודי' הרי"ף והרמב"ם דמהני ביטול מודעא סתם ע"ש והמחבר כאן אזיל לשיטתיה.

לבטל כל מודעי דנפק מגו מודעי כו':    דוקא בהאי לישנא צריך לכתוב אבל לא מהני כשכתב בו שמבטל כל מודעות עד עולם דאין בכלל זה ביטול מסירת מודעא שמסר תחלה על ביטול המודעא דאח"כ ועד"מ מיהו גם לסברא קמייתא מהני כשכתוב בשטר הקנין "שפוסל "כל עדים שיעידו שמסר לפניהן מודעא ועד"מ ובא"ע סי' קלד:

כל זמן דידעינן באונסיה כו':    כבר נתבאר טעמו דבמתנה גילוי דעת בעלמא דלא ניחא ליה בהמתנה מבטל המתנה וה"ה☜ במודה לו בדבר שאינו חייב בו אף שאמר לפני עדים הוו עלי עדים שאני חייב לפלוני כך וכך כשידוע שאינו ח"ל אלא שבא לחייב נפשו בטענתיה בהודאתו זו הו"ל כדין מתנה:
 

(י) הרי המודעא כו' עיין בתשובת מבי"ט ח"א סימן ק"כ ובשאלות שניות סי' קפ"א ורכ"ז ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ה וברשד"ם סי' תי"ט ותל"ז ובתשו' ר"ל ן' חביב סי' ל"ד:
 

(יח) בטלה:    עיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' ק"כ ובשאלות שניות סי' קפ"א (ורכ"ו) [ורכ"ז] ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ה ובהרשד"ם סי' תי"ט ותל"ז ובתשוב' ר"ל ן' חביב סי' נ"ד.

(יט) דנפיק:    דוקא בהאי לישנא צריך לכתוב אבל לא מהני כשכותב בו שמבטל כל מודעו' עד עולם דאין בכלל זה ביטול מסירת מודעא שמסר תחלה על ביטול המודעה דאח"כ מיהו גם לסברא קמייתא מהני כשכתוב בשטר הקנין שפוסל כל העדים שיעידו שמסר לפניהן מודעא ועי' בד"מ ובאבן העזר סי' קל"ד. סמ"ע.
 

(ח) אי לא ידעינן אונסו. והוה מדברי הרא"ש ומשום דבמכר תלוהו וזבין זביני' זבינא אא"כ מסר מודעא ומש"ה היכא דבטל המודעא הוי תלוהו וזבין המקח קיים אבל במתנה דתלוהו ויהיב לא הוי מתנה אע"ג שביטל המודעא המתנה בטילה כיון דהי' אונס והיכא דלא ידעינן מאונסו ולא הוי ביטול אלא מחמת המודעא לפיכך כשבטל המודעא המתנה קיימת וע"ש. ולפ"ז נראה דלדעת הרשב"ם והרמב"ן דמפרשי בהא הא דפריך אי דגיטא ומתנתא גילוי מלתא בעלמא היינו דודאי אנוס הי' בדבר דאי לאו אנוס למה יהיב והובא בסק"ה ע"ש א"כ אפי' לא ידעינן מאונסו אמרינן מסתמא אונס הי' בדבר ואפי' בטל המודעא ה"ל תלוהו ויהיב והמתנה בטילה ועיין בדברי הרשב"ם שכת' שם בסוגיא (דף מ') ז"ל אבל הכא אם ברצון נפשו הוא נותן גט ומתנה בלא אונס למה כותב מודעא בחנם לא יתן גט ולא יצטרך למיכתב אלא ודאי אנוס הי' ומש"ה תיקנו בגיטין דלא למיכתב גיטא עד שיבטל הבעל כל המודעות שמסר וכך הוא מפורש בערכין פ' האומר משקלי עלי דף כ"א אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעי' מודעא פשיטא לא צריכא דעשיי' וארצי' מ"ד כיון דארצי' בטולי בטליה קמ"ל עד דאמר בטלתי כו' וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו שיתן אמאי קתני עד שיאמר רוצה אני אלא קמ"ל עד דמפרש דבטליה עכ"ל ולפמ"ש תיקשי כיון דודאי אנוס הוא א"כ היכי מהני הביטול מודעא ונראה דהרשב"ם מיירי מהנך גיטין שכופין אותו להוציא וכדמייתי הך דערכין דמיירי שם מאלו שכופין להוציא וה"ל תלוהו וזבין כיון דמחויב ליתן גט וכדאי' שם פ' חז"ה ומש"ה ביטל המודעא ודוק:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש