שולחן ערוך חושן משפט פא כח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · פא · כח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אמר מנה לפלוני בידי ולא אמר אתם עידי וקפץ ונשבע על הודאתו ובא הלה ותבעו והשיב שלא להשביע את עצמי נתכוונתי והשבועה היתה לשקר אין שומעין לו וכן אם יטעון שכחתי ונשבעתי והייתי סבור שהייתי חייב לו ועכשיו נזכרתי שאיני חייב לו כלום אין שומעין לו:
- הגה: ותקיעת כף הוי כשבועה ודוקא כשמודה בדבר או איכא עדים אבל אם כופר או אמר על תנאי כך וכך נאמן (ר"י סוף נ"ג):
מפרשים
והשבועה היתה לשקר. בב"ת סיים שם וכתב שטוען ה' יפרע ממני על שבועתי לשקר והב"ד אין לחייבוני עבור זה:
אין שומעין לו לשון הטור דחזקה אין אדם נשבע אלא באמת ובבירור:
שכחתי ונשבעתי. פי' בשעה שנשבעתי שכחתי שפרעתי לו והייתי סבור כו' ולכך נשבעתי ובטעות היתה השבועה:
ותקיעת כף כו'. שם ברי"ו כתב ז"ל ותקיעת כף באמונתו הוי כמו שבועה ודוק' כשאמר לו באמונתו כו' ומור"ם לא כ"כ משום דבזמן הזה סתם תקיעת כף הוא כן וכאלו פי' ואמר שתקע לו כפו באמונתו ועוד כתב רי"ו שם דאם תקע לו כפו על ערבות במקום דבעינן קנין לא נתחייב בתקיעת כף זה ע"ש ומור"ם כתבו בד"מ ובהג"ה בש"ע לקמן בסי' קכ"ט ס"ה וחילק בדבר ושמ"מ כופין אותו לקיים שבועתו ע"ש:
אבל אם כופר כו'. פי' שכופר ואומר שמעולם לא תקע לו כפו או שאומר ע"ת היתה נאמן במיגו דאי בעי הוה כופר וכ"כ מור"ם לקמן סי' פ"ז סל"ד בהג"ה וע"ש מ"ש עוד בדין תק"כ ושבועה ובמי שכופר הת"כ:
(סח) ונשבע כו'. בתשובת מהרשד"ם סי' ע"ד פסק בא' שנשבע לחבירו לשלם לו ואח"כ אמר עיינתי בחשבוני וטעיתי שנאמן אם לא היתה השבוע' בעדים או עבר הזמן פרעון בענין דאית לי' מגו דפרעתיך כדלקמן סי' קכ"ו סי"ג לענין מעמד שלשתן עכ"ד בקצר' וע"ש שהאריך ותימ' שהרי הבעה"ת והטור כתבו כאן דאינו נאמן כשיטעון שכחתי ונשבעתי ונזכרתי שאיני חייב לו כו' ואולי הוא מפרש דכאן מיירי שהודה בעדים ולית לי' מגו אבל לא נהירא דפשט דבריהם לא משמע כן ובאמת נראה דאשתמיטתי' למהרשד"ם דברי הפוסקים אלו שבכאן שאם לא כן הוה ליה לכל הפחות להביאם שם ולפלפל בדבריהם ולענין דינא נראה עיקר דבנשבע בכל ענין אינו נאמן מטעם שכתבו הפוסקים דודאי אין אדם נשבע אא"כ יודע בבירור וכן נרא' ממ"ש הר"ב בהג"ה ודוקא כשמודה בדבר כו'. (עיין בתשו' מהרשד"ם סי' פ"ב וסי' קס"ד):
(סט) וכן אם יטעון כו'. והא דכתב הרב לקמן סי' קס"ג סעיף ג' במקום שנותנים סכום על פי הערכה א"י לומר שטע' אבל אם נותנים ע"פ השבועה יכול לומר שטע' (מהרי"ו סי' פ"ד) התם ודאי אינו נשבע על הסכום שיש לו כך וכך אלא נשבע שאין לו יותר מכך וכך ואפי' אם מביא רשימה ונשבע מסתמ' לא נשבע שיש לו כפי הרשימה אלא נשבע שאין לו יותר מהרשימה ובחנם דחק הסמ"ע שם ס"ק כ"ח בזה עיין שם. מיהו במהרי"ו סי' ס"ד [פ"ד] לא מיירי כלל כשאומר הנשבע שטע' אלא קאי שם אשמאים ע"ש ומ"מ נראה הדין אמת אם יוכל לברר טעותו ודוק:
(ע) ותקיעת כף כו'. ע"ל סי' קכ"ט סעיף ה' וסי' ר"ו סעיף י"ט ומ"ש שם:
(עא) אבל אם כופר כו'. ע"ל סי' פ"ז סל"ד ומ"ש שם:
(נא) לו: לשון הטור דחזק' דאין אדם נשבע אלא באמת ובבירור וכתב הש"ך דנרא' עיקר לדינא דאפילו לא היתה השבוע' בעדים וגם הוא לאחר ז"פ דאית ליה מגו דפרעתי אפ"ה אינו נאמן וכדמשמע מדברי הפוסקים דנשבע בכל ענין אינו נאמן ודלא כתשובת מהרשד"ם סי' ע"ד ועיין עוד בתשוב' זו סי' פ"ב וקס"ד.
(נב) נזכרתי: והא דכתב הרמ"א בסימן קס"ג ס"ג במקום שנותני' סכום ע"פ הערכ' א"י לומר שטעה אבל אם נותני' ע"פ השבוע' י"ל שטעה והוא מדברי מהרי"ו סי' פ"ד התם ודאי אינו נשבע על הסכום שיש לו כך וכך אלא נשבע שאין לו יותר מכו"כ ואפי' אם מביא רשימ' ונשבע מסתמא לא נשבע שיש לו כפי הרשימ' אלא שאין לו יותר מהרשימ' ובחנם דחק הסמ"ע שם ע"ש מיהו במהרי"ו לא מיירי כלל כשאומר הנשבע שטע' אלא קאי שם אשמאים ע"ש ומ"מ נרא' הדין אמת אם יוכל לברר טעותו. עכ"ל הש"ך.
(כה) אבל אם כופר ונרא' דשבוע' צריך שלא נתן ת"כ ואף על גב דבסי' פ"ז אם אמר שנתן לו כפו ליתן מתנ' והוא כופר פטור מן השבוע' היינו משום דהתם לא נתחייב המתנ' אלא בת"כ ואין נותנין שבוע' על שבוע' אבל הכא אין החיוב ע"י השבוע' דהא מוד' שחייב לו כבר איז' חוב והשבוע' לסלק השטא' והשבע' ומהני כמו א"ע והוי כתובעו הודית לי בא"ע דאפי' א"י החוב צריך שבוע' כמבואר בסי' ע"ה סעיף י"ז וכן אם מת זה שהוד' בשבוע' אם ידוע הדבר לב"ד היורשין צריכין לשלם דהוי כמו הוד' בא"ע ואלו בנותן ת"כ ליתן מתנ' אין היורשין צריכין לקיים את השבוע' וכן לפי מה שמבואר אצלינו בסי' פ"ז ס"ק כ"ט בטעמ' דאין נותנין שבוע' על שבוע' משום דאמרי' מגו דחשיד אהאי שבוע' חשיד נמי אהאי שבוע' שנותנין לו הב"ד נמי לא שייך הכא דהתם נותן ת"כ שיתן לו מתנ' ואם אינו נותן הרי עבר על שבועתו אבל הכא אינו נותן ת"כ שיפרע אלא נותן ת"כ שחייב לו החוב א"כ לא מיפסל בהכי לשבוע' וזה ברור אלא דהסמ"ע והש"ך מרמזי רמוזי לעיין בסי' פ"ז סעיף ל"ד מדין כופר בת"כ ולדעתי אין לזה ענין כלל והכא צריך לישבע אם כופר בת"כ וכמ"ש והוא פשוט: